$
משפט

הותר לפרסום: המיליארדר בני שטיינמץ הוא איש העסקים שנחקר בחשד לשוחד בגיניאה

שטיינמץ נשלח למעצר בית של 14 יום והוטלה עליו ערבות של 100 מיליון שקל. על פי החשד, הוא וישראלים נוספים המתגוררים בחו"ל שילמו שוחד בהיקף של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גיניאה לשעבר ולאשתו, בתמורה לקידום ענייניהם העסקיים שם

תומר גנון ונעמי צורף 14:2519.12.16

הותר לפרסום: המיליארדר בני שטיינמץ הוא איש העסקים שנעצר ונחקר היום (ב') בחשד למעורבות במתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גיניאה לשעבר, נסאנה קונטה, ולאשתו ממאדי טור, וזאת בתמורה לקידום ענייניהם שם. לפי החשד, השוחד ניתן גם על ידי ישראלים המתגוררים בחו"ל.

 

הבוקר עוכב שטיינמץ לחקירה באזהרה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בחשד לביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר והלבנת הון. במקביל ערכו החוקרים חיפוש בביתו בישוב ארסוף, וכן במשרדי החברות שלו בהרצליה פיתוח. השופט עמית מיכלס, מבית המשפט השלום בראשל"צ, שלח אותו למעצר בית של 14 יום בביתו בארסוף. בנוסף עליו להפקיד ערבות של 100 מיליון שקל: 50 מיליון שקל נזיל ועוד 50 מיליון שקל בנכסים. שטיינמץ הורחק ממשרד החברה בהרצליה פיתוח למשך 30 יום. השופט אסר את יציאתו מהארץ למשך 180 יום ועליו להפקיד את דרכוניו הישראלי והצרפתי במשטרה.

בני שטיינמץ בני שטיינמץ

 

נגיד הבנק של גינאה, לונסני נאבה נגיד הבנק של גינאה, לונסני נאבה צילום: הבנק המרכזי של גינאה
על פי הודעת המשטרה מהיום, לאור החשד למעורבות ישראלים ובהם שטיינמץ בעבירות השוחד בגינאה, היא ניהלה בתיאום עם רשויות האכיפה בחו”ל חקירה סמויה בנושא. זאת בהמשך לחקירה הגלויה שמנהלות כאמור גינאה, שוויץ וארצות הברית החוקרות עבירות של אזרחים שלהן סביב הענקת זיכיונות הכרייה. לאחר שגם בישראל התבסס החשד לפיו שטיינמץ היה מעורב בתשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים, דבר המהווה עבירה על החוק גם בארץ, הוחלט לפתוח נגדו בחקירה. לפי המשטרה, החקירה נפתחה במסגרת המאמץ הבינלאומי בהובלת ה־OECD כנגד תופעת השוחד לעובדי ציבור זרים.

 

ההפקעה, ואשת הנשיא שדיברה עם האמריקאים

 

בשנת 2008 הפקיעה ממשלת גינאה מחצית מרישיונותיה של חברת הכרייה האנגלו-אוסטרלית ריו טינטו לכריית ברזל מעופרות הברזל במכרה סימאנדו, כשהסיבה הרשמית לכך הייתה חוסר יכולתה של החברה לעמוד ביעדי הכרייה והפיתוח שלה.

 

מחצית מהזכויות הועברו באותה השנה לחברת BSGR של שטיינמץ, בהחלטה שנחשבה למפתיעה: שטיינמץ אולי נחשב אז לאיש העשיר בישראל (הונו הוערך בכ־9 מיליארד דולר), אך הוא קנה את שמו בעסקי היהלומים ולא בעסקי כריית הברזל, בהם לא היה לחברה שלו ניסיון. “הופתענו לגלות שחברה שמעולם לא בנתה מתקן לכריית עופרות ברזל זכתה בחלק ממה שנחשב למומחיות שלנו”, נמסר מדובר ריו טינטו בזמנו.

 

בכירים בחברה האנגלו-אוסטרלית אף התלוננו לאחר מכן בשגרירות ארצות הברית בבירת גינאה קונקרי, כשאחד מהם אף טען כי לשטיינמץ אין שום כוונה לפתח את המכרה, אלא רק לעשות עליו קופה. ואכן, באפריל 2010 שילמה כאמור חברת ואלה הברזילאית כ־2.5 מיליארד דולר עבור מחצית מאחזקותיה של BSGR במכרה הברזל. חצי מיליארד דולר הועברו לחברה של שטיינמץ במזומן ובאופן מיידי, ויתרת הסכום הייתה אמורה לעבור מיד לאחר העמידה ביעדי הכרייה. לשם השוואה, תקציב ממשלת גינאה של אותה השנה עמד על 1.2 מיליארד דולר. “האם הגינאים שעשו את העסקה אידיוטים, פושעים, או שניהם?”, תהה אז מו איברהים, שר התקשורת המיליארדר של סודן, בפני פורום של אנשי עסקים.

 

בדצמבר 2010, בפעם הראשונה בה נערכו במדינה בחירות דמוקרטיות, נבחר לנשיאות אלפא קונדרה. קונדרה הורה לפתוח בחקירה של הדרך בה ניתנו רשיונות הכרייה בגינאה בתקופת השלטון הדיקטטורי של הנשיא קונטה. בהמשך נפתחו חקירות כאמור גם בארצות הברית ושוויץ בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון סביב עסקאות כרייה. כך, למשל, רשויות האכיפה בשווייץ תשאלו בכירים בממשל בגינאה ובהם הנגיד לונסני נאבה ואף פשטו על ביתו של שטיינמץ בג’נבה ועל מטוסו הפרטי. על פי פרסומים בסוכנות הידיעות בלומברג, אשתו של נשיא גינאה לשעבר ממדי טור סייעה לרשויות האמריקאיות בחקירת את החשד לפיו חברת BSGR שילמה שוחד כדי לזכות במכרזים לכריית ברזל.

 

במרץ 2014 המליצה הווועדה הממשלתית שהוקמה בגינאה כדי לחקור את הפרשה להחרים את זכויות הכרייה שנותרו ל־BSGR במכרה בסימאנדו. בהמשך, הממשלה המקומית אף הודיעה כי מצאה ראיות לשחיתות בהליך הענקת הרשיונות וביטלה את זיכיון הכרייה של BSGR בסימנדאו, בטענה כי גורמים מטעם החברה שילמו שוחד לנשיא לשעבר ולאשתו.

 

לאחר ביטול הרישיון של BSGR בשנת 2014, ריו טינטו תבעה אותה בטענה כי השיגה אותו מלכתחילה בדרכים לא כשרות. הטענה נדחתה בשנה שעברה על ידי בית משפט בארצות הברית בלא כלום.

 

בתחילת החודש האחרון חשף ה”פייננשל טיימס” כי ריו טינטו שילמה בשנת 2011 10.5 מיליון דולר לבנקאי צרפתי בשם פרנסואה דה קומברה, וזאת כדי שיתערב לטובתה בגינאה, מה שבסופו של דבר סלל את הדרך לפשרה במסגרתה שילמה החברה האנגלו־אוסטרלית כ־700 מיליון דולר כדי לסיים את המחלוקת עם הממשלה המקומית. על פי הקלטות שחשפה כמה ימים לאחר מכן רשת פראנס-24 הצרפתית, הנשיא עצמו היה מעורב בקנוניה, והסכים לביטול זכויותיה של BSGR בתמורה לשוחד של מיליוני דולרים. דה קומברה, ששימש בעבר כיועץ לנשיא צרפת, היה בעבר בן כיתתו של הנשיא קונדה.

 

ב־BSGR טענו לאחר הפרסומים האחרונים כי ריו טינטו היא האשמה בביטול הזכויות שלה בסימאנדו, וכי התביעה שהגישה נגדם ב־2014 עלתה מיליארדי דולרים וגרמה לפגיעה משמעותית החברה. לאחר מכן שלחה BSGR מכתב למנכ”ל ריו טינטו ובו דרישה לפיצויים של מיליארדי דולרים.

 

לא ההסתבכות הראשונה של שטיינמץ

 

במהלך העשור האחרון עמד בני שטיינמץ לחקירות, ולא פעם אחת. הפרשייה הזכורה האחרונה התרחשה במרץ השנה, כשהמנהל הלאומי נגד שחיתות ברומניה דרש את מעצרו של שטיינמץ בנוסף לשלושה ישראלים נוספים בחשד שהשתלטו באופן לא חוקי על שטחים נרחבים ברומניה. במאי האחרון דחה בית המשפט במדינה בפעם השנייה את בקשת המעצר נגד שטיינמץ.

 

עורך הדין יובל ששון, המייצג את BSGR ובני שטיינמץ, מסר בתגובה: “ההליך הנוכחי הינו מיחזור של הליך ישן שמובילה ממשלת גינאה מאז עלייתו לשלטון של נשיאה המושחת אלפא קונדה במטרה להפקיע שלא כדין את זכויות הכרייה של BSGR. מדובר בניסיונות מתמשכים וחסרי בסיס המיועדים להסוות את מעשי השחיתות שמטרתם הפקעת הנכסים שלא כדין”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x