הסכם הסחר הבינלאומי עלול לעלות מיליארדים לישראל

הסכם הסחר TiSA שאמור להסדיר את הסחר בשירותים בין 50 מדינות מפותחות, בהן ישראל, ולהעניק תנאי תחרות שווים לתאגידים זרים, מעורר התנגדות בכנסת. מדובר בהסכם שיגביל מאוד את הרגולציה המגנה על הכלכלה המקומית ואת היכולת לבטל הפרטה.

המגעים לחתימת ההסכם נמשכים כבר שלוש שנים, אך יש חשאיות כבדה סביב המעורבות הישראלית בו. מבחינת מדינת ישראל, המטרה היא להקל על יצואני שירותים ישראלים להרחיב את הפעילות בארה"ב ובאיחוד האירופי ולאפשר חדירה לשווקים חדשים. בינתיים התברר שהדיונים על הסכם TiSA מוקפאים בשל אי־הבהירות לגבי יחסו של הנשיא הנבחר של ארה"ב דונאלד טראמפ להסכם. טראמפ הביע את רצונו לצאת מהסכמים שארה"ב כבר חתומה עליהם.

משרד הכלכלה מודה שישראל תוכל לחזור בה מהפרטה גם אם תחתום עליו אך "להלאמה של תחום שהפרטנו יהיה מחיר". בפועל המחיר עלול להגיע לפיצויים בסכומי עתק, כך שההסכם יגביל מאוד את אפשרות הפעולה של ישראל. משרד הכלכלה מאשר כי הפרות ההסכם יחייבו את ישראל להתדיין בפני בוררויות בינלאומיות, אך טוען שרק מדינות יוכלו לתבוע ולא תאגידים.

"עקיפה של מערכת המשפט"

ביום רביעי שעבר נערך דיון ראשון בוועדת הכלכלה של הכנסת על ההסכם. חברי הכנסת האשימו את הממשלה בכך שהיא פועלת בסודיות ובמחשכים כדי להגיע להסכם שיפגע בריבונות ישראל ובזכויות חוקתיות ויכבול אותה בהתחייבויות בסכומי עתק לתאגידים זרים. אחת הבעיות שעולות היא שהסכמים בינלאומיים חייבים רק באישור הממשלה ולא באישור הכנסת. לכן קיים חשש שישראל תיכנס בהסכם להתחייבויות מרחיקות לכת שלא תוכל לסגת מהן בלי שתקבל אישור הכנסת.

אלה הטענות העיקריות שעלו בדיון נגד ההסכם: המנגנון המשפטי לבירור מחלוקות לא יהיה בתי המשפט המקומיים אלא בוררות שבה נציג לשני הצדדים ונציג נייטרלי. לפי המתנגדים, מדובר בעקיפה של הכנסת ומערכת בתי המשפט.

מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן, המנהל את המשא ומתן על ההסכם, אומר בתגובה שאם חברה תפר את תנאי הזיכיון, ניתן יהיה לתבוע אותה בבית משפט ישראלי. רק ממשלות יוכלו ללכת לבוררות, לכן כדי להעביר את הנושא לבוררות בינלאומית, יצטרך התאגיד לשכנע את הממשלה שלו לתבוע. בעיה נוספת: מרגע שהמדינה מתחייבת להפרטה, היא לא תוכל לחזור בה בלי לשלם פיצויים בהיקף ענק, אולי מיליארדים, כלומר ההסכם מגביל בעצם את הריבונות.

כהן מסכים ש"אם המדינה תרצה להלאים תחום שהפרטנו, יהיה לזה מחיר", אבל דוחה את הטענות שההסכם מגביל את יכולת המדינה לרגולציה, "ההסכם אינו מונע מהרגולטור שינויי מדיניות. הוא רק הוא מחייב לאפשר לספק זר להתחרות כמו ספק ישראלי". לדברי חבר ועדת הכלכלה ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), "ההסכם ימנע מהמדינה לדרוש מתאגידים להעסיק אנשים מקומיים".

משה כחלון (מימין) ואיתן כבל צילום: עומר מסינגר

"אין אף מדינה ערבית"

האגודה לזכויות האזרח העלתה שורת טענות על החוקיות של חתימה על ההסכם. זאת, בין היתר, בטענה שהסכם שפוגע בזכויות אדם חוקתיות מחייב חקיקה, וגם מכיוון שהוא כובל את שיקול הדעת של הממשלות הבאות. "משרד המשפטים ישב איתנו במו"מ", אומר כהן.

בתגובה לטענות שההסכם חושף את המשק להשתלטות תאגידים עוינים אמר כהן ששיקולי ביטחון הציבור, סביבה ובריאות הציבור מוחרגים מההסכם ומאפשרים לצאת מהתחייבויות. כמו כן הוא מציין ש"שום מדינה ערבית לא שותפה להסכם".

"לא פעלנו במחשכים", טען כהן, אך הוסיף שחיוני לא לחשוף את עמדות המיקוח של ישראל.