למען הדורות הבאים: השאירו את אפולוניה מחוץ לדיון על משבר הדיור

עצים מלבלבים עליהם ניסינו ללא הצלחה לטפס, פינות מחבוא נסתרות בסבך, ריחות וצבעים של אביב והנשיקה הרומנטית הראשונה - בכל אחד מאיתנו נטועה פיסת ילדות של נוף מופלא בו התבגרנו. עבורי, אחת מאותן פינות חמד היא מתחם אפולוניה בהרצליה ששימש במשך עשרות שנים בית עבור עשרות מיני צבאים, יונקים, עופות וחיות אחרות. אלא שכעת המתחם עלול, אם התוכניות האימתניות של המדינה יצליחו, להפוך למשטח בטון שישנה לעד את הטבע באזור.

תנופת הנדל"ן שעברה על מדינת ישראל במרוצת עשרים השנים האחרונות החריבה נופים רבים בהם גדלנו. מפלצות הבטון עלו על השדות המוריקים בהם שיחקנו אמת או חובה, והזיכרון התכסה בדוק עצוב של געגועים. בדרך כלל אין מה לעשות מול אותם כרישי נדל"ן שבאמצעות רווח קל ומהיר מסמאים את עיני הגופים המפקחים. אלא שבמתחם אפולוניה שבהרצלייה יש עוד סיכוי להשאיר את תבנית נוף הילדות שלנו, בעיקר למען ילדינו ונכדינו שיוכלו להמשיך לשחק במרחבים הפראיים על רקע הטבע המושלם שנמצא שם.

אפולוניה, הרצליה. פיסת טבע בתולית ונדירה צילום: דרור עזרא

צריך להבין, ישנן עתודות בנייה גדולות ממש בתוך שטח הרצליה, בנוסף לשתי תכניות גדולות שנמצאות כבר בשלבי ביצוע שישרתו את צמיחתה בעשרות השנים הבאות ובעדיפות לפני בנייה נוספת. מדובר בתוכנית גליל ים ותוכנית משולש התחבורה בסמוך לקניון שבעת הכוכבים. אלא שכל הפיתרונות האלו בטלים בשישים למול רעשי ההתנעה המהדהדים של אותה ממותת נדל"ן חסרת מעצורים שמנהיג שר האוצר כחלון. למרבה ההפתעה במקום שהמדינה תחוס על שטחי הטבע המעטים שנשארו בגוש דן וניתן להוריש לילדינו ולנכדינו ותמצא פיתרון באחד מתוך אותם שטחים אחרים, היא מדליקה מבערים והופכת את התוכנית הגרנדיוזית וחסרת הפשר הזו למציאות, דווקא בקו החוף בהרצליה.

השר כחלון, המאבק שלנו רק מתחיל עכשיו, אנחנו פונים אליך גם בשם בני דברינו שעוד שיחקו במקומות המופלאים הללו אותם אתה רוצה להשמיד, אבל בעיקר בשם הדורות הבאים, בשם אותם ילדים וילדות, נערים ונערות אלו שרק נולדו עכשיו ועבורם הטבע היחיד אותו הם מכירים הוא מרחבי אפולוניה. פתור את מצוקת הדיור, פתור אותה מהר, אבל אל תפתור אותה על חשבון הטבע. כי צריך לזכור, מר כחלון, הטבע לא שייך לך, לממשלה או למדינה, בניגוד לשטחים וגופים ממשלתיים, הטבע במדינת ישראל שייך לכולנו ועליך מוטלת האחריות,למען הדורות הבאים, להמשיך לשמור אותו ככזה.

הכותב הוא ממובילי המאבק נגד הבנייה באפולוניה