כך יוצרים חדשנות ראדיקלית
בכדי לגרום לחדשנות יש צורך לבנות גשרים בין חברות גדולות ומבוססות לבין חברות סטארט-אפ חדשות
13:2227.10.16
אנו רואים חדשנות דיסטראפטיבית ("שבשנית") כאשר הסייבר פוגש את האנרגיה, כשהחקלאות פוגשת את הדאטה, כאשר הדיגיטל פוגש את הרפואה ומספרי הסיפורים מתאהבים במהנדסים. אנו זקוקים לרעיונות חדשים, אשר יחצו את גבולות הדיסצפלינות, הטכנולוגיות והאומות. אחרי הכל הכלכלה העולמית זקוקה בדחיפות לחדשנות ראדיקלית.
חדשנות ראדיקלית מתרחשת כאשר גורמים נפגשים בראשונה ויוצרים חיבור. בשבוע החדשנות של אוסלו הוצגו סדנאות ונערכו דיונים, האקתון ואירועי מימון המונים בהם חברות סטארט-אפ ותאגידים הציגו שדות שונים של חדשנות ומחקר ויחדיו איחדו כוחות בכדי להתמודד עם אתגרים ושיתופי פעולה חדשים. שילובים כאלו יוצרים חברות אשר מאתגרות את עצמן מבפנים, מעצם שיתוף הפעולה ביניהן, ועל-ידי כך מנסות להוציא מעצמן את המיטב. כל זאת, תוך כדי יצירתו של משהו חדש אשר לא יכול היא להיות אפשרי ללא השותפות הזו.
אילוסטרציה. מה היה קורה אילו כוחות של יזמות וחדשנות משתי המדינות היו משתפים ידע, כישורים ויכולות? צילום: שאטרסטוק בכדי לגרום לזה לקרות, אנו צריכים לבנות גשרים בין חברות גדולות ומבוססות לבין חברות סטארט-אפ חדשות, יחד עם בניית גשרים בין מדינות. יזמות וחדשנות יכולות להיות לעזר במשימה של חיבור בין מדינות ותרבויות שונות. יש בכוחן לשנות את האינטראקציה כך שלא תתמקד יותר בעבר ובהווה בין המדינות, אלא בעתיד שיכול להיות ביניהן.
לכל המדינות יש את היכולות הייחודיות להן, המעוצבות על-ידי ההיסטוריה, המיקום הגיאוגרפי והתרבות שלהן. יש להן מערכת חדשנות מוסדית ורגולטורית יחד עם חוקים לא-כתובים. ישראל ונורבגיה הפכו שתיהן לעשירות, מתועשות ומתקדמות טכנולוגית עם השנים. יחד עם זאת, שתיהן הגיעו למצב הזה מסיבות שונות לגמרה.
איך ייתכן שישראל, רק בת 60, אומה קטנה, רחוקה מאוד מהשווקים הגלובליים ועם מעט מאוד משאבים טבעיים, מייצרת יותר חברות סטארט-אפ והשקעות הון סיכון (כאחוז מהתמ"ג) גבוהות יותר מאשר מדינות גדולות ויציבות כמו יפן, סין, הודו, קנדה ובריטניה?
איך זה שנורבגיה הצליחה לעשות שימוש בטכנולוגיה חדשה בעת פיתוח משאבי הטבע שלה. איך היא יצרה, למשל, את קרן הפנסיה הגדולה בעולם המבוססת על החממה שלה בים הצפוני?
מה היה קורה אילו כוחות של יזמות וחדשנות משתי המדינות היו משתפים ידע, כישורים ויכולות? כיצד נוכל להביא יחדיו ערכים לעולם החדש, ערכים בדמות אג'נדה של פיתוח בר-קיימא אל תוך שנת 2030?
אנו לא יכולים להעתיק מערכת חדשנות אחת ולהדביקה אל תוך תרבות אחרת במקום שונה. אולם אנו כן יכולים ללמוד ממנה. שתינו התכבדנו בפתיחת שבוע החדשנות של אוסלו לשנת 2016, זוג נשים, קובעות מדיניות ממקומות שונים לחלוטין, עם גישה שונה לחלוטין. זו הדרך היזמית.
מאמר זה נכתב בשיתוף פעולה בין אניה אלדן, ראש זירת הזנק במדען הראשי לישראל ואניטה קרוהן-טראסט, מנכ"לית Innovation Norway, לרגל השתתפותן כנואמות הפותחות של כנס שבוע החדשנות של אוסלו שהתקיים בין ה-17 ל-21 באוקטובר.
המאמר פורסם במקביל לכלכליסט גם בעיתון הכלכלי המביל בנורבגיה Dagens Næringsliv
