פורסם מכרז חיסכון לכל ילד: דמי הניהול של קופות הגמל יעמדו על 0.15%

אגף החשב הכללי באוצר פרסם היום את המכרז לניהול כספי החיסכון במסגרת תוכנית החיסכון לכל ילד במסגרתה המדינה תפקיד 50 שקל בחודש לכל ילד. מסגרת המכרז יוכלו הבנקים וקופות הגמל להצטרף לניהול כספי החיסכון של הילדים, שיתחילו בינואר הקרוב.

לפי פרטי המכרז יקבלו קופות הגמל עבור ניהול הכספים דמי ניהול של 0.15% מהצבירה ואילו עבור הבנקים יכוסו עלויות הממשקים עצמם, אך הם לא יקבלו דמי ניהול תפעוליים.

לדברי יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשבת הכללית, שמכהן כיו"ר ועדת המכרזים הבין משרדית: "המכרז נקרא הזמנה להציע הצעות. זה מכרז רשימה. כל מי שרוצה לעמוד ברשימה של תנאים יוכל להציע עצמו להכנס לתוכנית, כך שבפועל כל בנק או קופת גמל שיסכימו לעמוד בתנאים יוכלו להציע להורים להפקיד את כספי החיסכון אצלם".

רוטנברג פירט כי "המודל הבנקאי קובע שלושה מסלולי חיסכון: מסלול של ריבית קבועה לא צמודה, ריבית קבועה צמודה, וריבית משתנה. החוסך יכול לבחור מסלול עם תחנות יציאה כל 5 שנים, או מסלול ללא תקופות יציאה. המסלולים השונים הפתוחים בקופות הגמל נקבעו על ידי אגף שוק ההון".

רוטנברג. תוכנית מורכבת שדרשה הסדרה מול גופים רבים

לדברי רוטנברג אגף החשב הכללי נתן דגש על שקיפות התהליך במכרז. "הבנקים יידרשו לצטט כל יום ריביות עבור כל מסלול לכל תקופה. המשמעות היא שבכל יום הם יידרשו לצטט ריביות ל-100 מסלולים שונים בפועל". המטרה לדברי רוטנברג היא כי, "ההורים יוכלו לראות את הריביות שניתנות על ידי הבנקים. יהיה להם אתר השוואתי ייעודי שאנחנו מקימים וכמובן שיהיה אתר נפרד שיהיה מקושר ללינקים לאתר היעודי, שזה אתר בחירה של המוסד לביטוח לאומי שבו ההורה יבחר את הווקטור שהוא מעוניין - בנק או קופת גמל, ואת המסלול".

מנגנון ברירת המחדל שנקבע על ידי שר האוצר קובע כי הורים שלא יבחרו בעצמם היכן להפקיד את החיסכון לילדם יפקידו אותו בבנקים, אם הילד מעל גיל 15 היום. "הסיבה לכך היא שאותם ילדים שההורים לא בחרו עבורם, אנחנו במצב דברים בו המדינה נכנסת לנעלי ההורים, ראינו לנכון להבטיח את קרן החיסכון, מדובר בילדים גדולים ולכן הם כבר לא יוכלו להתאושש מירידה בשוק ההון". ברירת המחדל מגיל 0 עד גיל 15, תהיה לקופות גמל, שייבחרו בסבב מחזורי הוגן, אחת אחרי השנייה מבין הקופות שיזכו במכרז. תקופת הבחירה תהיה הראשון ביוני 2017 או חצי שנה ממועד הלידה של הילד.

עלות ההפקדות למדינה תעמוד על 1.6 מיליארד שקל בשנה בשנים הקרובות (ותעלה עם גידול שיעור הילדים באוכלוסיה), אליהם יתווספו עלויות דמי הניהול לקופות הגמל שהמדינה לקחה על עצמה ועלויות התפעול של הבנקים, אותם בשלב זה לא יודעים להעריך באוצר.

ההערכות הן כי מעבר להפקדה של 50 השקלים בחודש על ידי המדינה, מרבית ההורים יעדיפו לעשות מאצ'ינג ולהפקיד 50 שקל נוספים במקום לקבל אותם כקצבת ילדים. במכרז מוערך כי כ-70% מההורים יבחרו לעשות זאת, אז היקף ההפקדות שיגיע לקופות הגמל והבנקים יעמוד על כ-2.7 מיליארד של בשנה, ועלויות התפעול יגדלו בהתאם.

לדברי רוטנברג, "התוכנית עצמה מבחינה מכרזית הייתה מורכבת כי היא מתכללת המון גורמים בשוק ההון - בנקים וקופות גמל. ההסדרה היא מול גורמים ממשלתיים- המוסד לביטוח לאומי, אגף שוק ההון, אגף תקציבים והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל." לדבריו "עוד מורכבות היא בהיבט המחשובי שכן מדובר ב-2.7 מיליון ילדים בישראל עם 1.1 מיליון בתי אב, והמוסד לביטוח לאומי שמעביר את הקצבאות צריך להערך מחשובית כדי לשלם את כספי החיסכון למי שההורים יבחרו - בנקים או קופות גמל".