$
משפט

תבע מהקיבוץ לסלק את גרושתו מהבית, מה החליט ביהמ"ש?

התובע – חבר קיבוץ במרכז הארץ – רצה לחזור לגור בבית שבו מתגוררת כיום גרושתו עם שני ילדיהם המשותפים. ביהמ"ש דחה את התביעה לאחר שהתרשם כי הפינוי יפגע בילדים

עו"ד מנחם מאנדל 09:5029.09.16

בני זוג התגרשו בשנת 2006 אחרי יותר מ-20 שנות נישואים, שבהן התגוררו בבית שהוקצה להם על ידי הקיבוץ בו היה הגבר התובע חבר, והורחב במשך השנים.

 

לאחר הגירושין עבר התובע להתגורר לבדו בדירה קטנה שהקצה לו הקיבוץ, ואילו גרושתו -הנתבעת, שהפכה לחברת קיבוץ מן המניין, נשארה בבית הגדול עם הילדים, כיום בני 20 ו-18.

 

לימים, התובע הכיר אישה אחרת, שעברה להתגורר עמו בדירה הקטנה יחד עם בנה מנישואים קודמים. בהמשך לשניים נולד ילד משותף, כיום בן 7. כמה שנים לאחר לידתו, פנה התובע לקיבוץ וביקש שיפנה את גרושתו מהבית הגדול, בטענה שהילדים כבר לא גרים עמה וקיבלו דירות באגף הנעורים בקיבוץ, ואין זה הגיוני שתגור בגפה בבית הגדול שעה שהוא מצטופף בדירתו הקטנה עם זוגתו ושני ילדים.

 

בתחילה הקיבוץ סירב להתערב בסכסוך בין בני הזוג לשעבר אך בעקבות פנייתו של התובע לבית המשפט משפט השלום במחוז המרכז,

הוא אולץ לעשות כן, ובסופו של דבר לא מצא לנכון להורות על פינוי האישה המתגוררת בבית מזה שנים רבות. 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: shutterstock

 

בעקבות זאת, הגיש התובע את התביעה נגד הקיבוץ וגרושתו. שני הנתבעים ביקשו לדחות אותה כמובן. הם טענו כי החלטת הקיבוץ ניתנה כדין ואף העלו טענות לגבי התנהלות התובע – שלא הגיע לשטוח את טענותיו בפני הוועד. עוד נטען כי לא ייתכן שהנתבעת תפונה מביתה רק בשביל שלזוגתו של התובע ובנה – שאינם חברי קיבוץ – יהיה נוח יותר.

 

התנהלות פגומה, החלטה תקינה

 

השופט רפי ארניה הסביר כי בתי המשפט לא נוטים להתערב בהליכים הפנימיים של הקיבוץ וגם במקרה זה אין מקום להתערבות כזו. השופט אמנם מתח ביקורת על התנהלות הוועד, שהתמהמה עם ההחלטה (עד כי נאלצה התערבות בית משפט) כיוון שחשש להתערב בסכסוך בין בני הזוג לשעבר, ולדברי השופט, מדובר בהתנהלות בלתי מקובלת. ואולם, השופט הגיע למסקנה שלגופו של עניין אין מקום לשנות את החלטתו.

 

כמו כן, השופט קבע כי התובע לא הוכיח שההחלטה פגעה בו במידה המצדיקה התערבות בסמכות הוועד, שכן הקיבוץ אפשר לו להגדיל את שטח דירתו הנוכחית אך הוא לא שעה להצעה בטענה לחוסר יכולת כלכלית – שלא הוכחה.

 

עוד נקבע כי טענת התובע שילדיו מהנתבעת אינם מתגוררים בביתה אינה מדויקת, משום שבפועל הם ממשיכים לנהל את מרכז חייהם בבית אמם. יותר מזה, במהלך הדיונים בתיק הביעו הילדים חשש וחרדה מפני האפשרות שייכפה עליהם לגור עם בת זוגו הנוכחית של אביהם – התובע.

 

משכך, השופט החליט שאין לפנות את הנתבעת מהבית ודחה את התביעה. התובע חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.

 

לפסק הדין

• ב"כ התובע: עו"ד אבן

• ב"כ הנתבעים: עו"ד שמשי, עו"ד גפן

 

* עורך דין מנחם מאנדל מטפל בתיקי מקרקעין, מושבים וקיבוצים

** הכותב לא ייצג בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x