האפליקציה היא המוצר

טרנד האפליקציות סוחף את העולם. כל מוצר או חברה שמכבדים את עצמם מציעים לצרכנים יישומון נלווה. מתחום הצרכנות, הלייף סטייל, המדיה והתקשורת ועד לניהול ממשקים או הזמנות כאלה ואחרות, כולם נעשים על גבי אפליקציה מהסמארטפון.

אבל שלא נתבלבל מכל השפע הזה. האפליקציה עודנה נתפסת כאביזר וירטואלי נלווה, שרק מקשט את המוצר - אבל היא לא המוצר עצמו. ניקח לדוגמה את ענקית הטלוויזיה YES, המתהדרת בשירות ה-YES GO, שאמור לכאורה לאפשר לצופים לצפות בתכנים ממגוון ערוצים באמצעות האפליקציה. המציאות מראה כי מדובר באפליקציה עם יכולות מוגבלות מאוד, שמאפשרת לצפות רק בחלק מהתכנים מקומץ הערוצים, ובמתכונת של VOD ולא בצפייה ישירה או בשידור חי.

לא מכבר התקיימו המשחקים האולימפיים, מעניין לחשוב מה היה קורה לאותם מאות אלפי הישראלים שרצו לצפות בקרבות המותחים של הג'ודאים ירדן ג'רבי ואורי ישראלי, ללא  הטלוויזיה, כשהם מצוידים בסמאטרפון. האם האפליקציה הייתה מספקת עבורם את חווית הצפייה מורטת העצבים כאן ועכשיו? במקרה הטוב, ובמציאות הנוכחית ניתן היה לצפות בזה בשלב מאוחר יותר, במידה והתוכן המדובר התווסף לרשימת התכנים באפליקציה, אבל מה הטעם? התוצאה ידועה מראש.

מוקדם להספיד את עולם האפליקציות

ובכל זאת, ועל אף מגבלותיו הרבות, מוקדם מידי להספיד את עולם האפליקציות. עדיין יש להן תפקיד חשוב ובלתי נמנע לעתיד לבוא. על פי הערכת Gartner, עד שנת 2020 יהיו מעל 26 מיליארד מכשירים מחוברים. אינטל מצדה מעריכה שיהיו יותר מ- 200 מיליארד מכשירים מחוברים בשנה זו. המשמעות, אפוא, שתוך 5 שנים כמעט כל מכשיר שיוצא לשוק יהיה מחובר בצורה כזו או אחרת לרשת האינטרנט, והשליטה עליו תתבצע באמצעות אפליקציה אשר תספק חווית שימוש טובה יותר.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

עד לאחרונה, השיח הטכנולוגי נסב סביב (IoT (Internet of things, הלא הוא "האינטרנט של הדברים", שדיבר על חיבור של "מכשירים טיפשים" לרשת האינטרנט והפיכתם ל"חכמים", למשל המזגן ומכונת הקפה שסוף סוף יכלו לדבר ביניהם. אבל מה לגבי התקשורת של המזגן עם המשתמש? האם אפשר לייצר שיח ביניהם? התשובה היא כן.

כדי לייצר שיח אמיתי בין המוצר לבין המשתמש, האפליקציה חייבת להיות המוצר עצמו ולא נספח שלו. כל מוצר לא יספק את חווית הקנייה האופטימלית לצרכן אם לא יהיה חיבור אמיתי לאפליקציה מובנית, שהיא חלק בלתי נפרד ממנו. על זה בדיוק מדבר השיח הבא בעולם האפליקציות, קוראים לזה (AoT (Apps of Things או "האפליקציות של הדברים", אם תרצו, והוא מדבר על מערכת יחסים אינהרנטית בין המוצר למשתמש, באמצעות חיבור המוצר לאפליקציה, המייצר ערך אמיתי למשתמש. קיימות היום אפליקציות שניתן באמצעותן להדליק או לכבות את המזגן.

אבל אלה לא מייצרות ערך אמיתי למשתמש. דמיינו לעצמכם אפליקציה שיודעת לווסת את הטמפרטורה של המזגן אחרי ש"למדה" את דפוס ההתנהגות של המשתמש, ויודעת מתי הוא אוהב לקרר יותר את החדר ומתי פחות, למשל בזמן שינה או כזו שיודעת לתת חיווי לגבי מועד החלפת המסנן או להסתנכרן עם תחזית מזג האוויר, כי היא מחוברת לרשת האינטרנט, ולדעת שמחר צריך לעבוד אקסטרה כי הולך להיות חם באופן קיצוני? אפליקציה שיודעת לספק את הצרכים הללו, ועוד רבים אחרים, היא כבר לא סוג של שלט רחוק, היא המוצר עצמו. ולא רק שהיא מספקת חווית משתמש מתקדמת, היא גם יודעת לייצר מערכת יחסים ארוכת טווח בין היצרן לבין הצרכן, כזו שהשניים יוצאים נשכרים ממנה.

יתרה מכך, כשם שהמשתמשים מפיקים תועלת מכך שהאפליקציה, כלומר המוצר, לומדת אותם ואת צרכיהם, באופן אוטומטי, כך היצרן מפיק תועלת משכבות המידע שהוא מפיק על התנהגות המשתמשים, וכך יידע בעתיד להציע לצרכן מוצרים נוספים על בסיס התנהגות זו או לשפר את המוצר הקיים ולפתח דגם מתקדם ומותאם אישית.

אם עד היום מערכת היחסים של היצרן והצרכן הסתיימה לאחר הקנייה, בעולם "האפליקציות של הדברים", מערכת היחסים רק מתחילה שם. כל שנדרש הוא שבקצה השני של המוצר תהיה אפליקציה שמחוברת אליו ולרשת האינטרנט. מנעד הפעולות שיעמוד בפני המשתמש יהיה כמעט בלתי מוגבל. רוצה לומר, חברות שישכילו לאמץ את המודל הזה ויפתחו מוצר שמוטמעת בו אפליקציה יצליחו לשבור את השוק ויבנו לעצמם בסיס משתמשים איתן ונאמן לשנים רבות וטובות.

הכותב הוא סמנכ"ל הפיתוח העסקי של קבוצת זמינגו, המתמחה בפיתוח טכנולוגיות AoT