שקד: "תחרות החקיקה בישראל פוגעת בחופש של כל אחד מאיתנו"

שקד מתחה ביקורת חריפה על עודף החקיקה בישראל. לדבריה, בכל פעם שחברי הכנסת מצביעים בעד חוק חדש, חברי הכנסת מצביעים במקביל גם הצבעה נגד החירות שלנו, שהחל מאותו הרגע שבו התקבל החוק החדש - הולכת ומצטמצמת.

"לא פחות מ- 1,500 פעם ביקשו חברי כנסת ושרי הממשלה, ב-15 החודשים האחרונים, ליטול מאיתנו חלק מהחירויות שלנו", אמרה שקד. "לפרץ החקיקה הזה שמכלה את זמנו של הפרלמנט הישראלי אין אח ורע בכל העולם המערבי כולו. זוהי בפירוש לא תעודת כבוד, זוהי תעודת עניות המעידה על הכישלון המפואר הממתין בקצה דרכו של מי שמבקש לפתור כל בעיה בדרך של חקיקה". עוד ציינה כי בעשור האחרון הונחו על שולחן הכנסת יותר מ- 12,000 הצעות חוק פרטיות.

מימין: אפי נווה, מרים נאור ואיילת שקד (ארכיון) צילום: עידן מילמן

יותר שופטים במדינות ה-OECD

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, התייחסה לעומס על מערכת המשפט וציינה כי שנת המשפט הקרובה צפויה להציב בפניה אתגרים רבים. "אנו", אמרה, "במערכת המשפט עוקבים באופן רציף אחר יעילות הטיפול בתיקים מתוך מטרה לשיפור תמידי ולצמצום התיקים וקיצור חייהם. מדי שנה נפתחים כ-750 אלף תיקים. די בחלוקה פשוטה למספר הרשמים כדי להבין את המשמעויות".

יחד עם זאת, ציינה הנשיאה כי הנתונים מלמדים שתיקים ותיקים הפתוחים במערכת יותר משלוש שנים, מספרם ירד ב-21% , מספר התיקים הממתינים לפסק דין גם הוא ירד לכ-600 תיקים השנה לעומת מעל 3,000 בשנת 2014. "המגמה הזו אינו מקרית", אמרה, "היא תוצאה של עבודה קשה ומאומצת מצד שופטים, רשמים וכלל עובדי מערכת בתי המשפט. מי שישקיף על המערכת הממוחשבת שלנו יגיע למסקנה שבמערכת המשפט גם הלילה הוא יום. בישראל עומד מספר השופטים על 8.2 ביחס ל-100 אלף תושבים בעוד במדינות ה-OECD הוא כ-16, באירופה יש 92.2 שופטים על כל 100 אלף תושבים".

"איננו זקוקים למשובים פופוליסטיים על שופטים"

יו"ר לשכת עוה"ד, אפי נווה, התייחס לפעילות הלשכה בשנה החולפת כמו גם לרפורמה בחוק לשכת עוה"ד ולשינויים בהסמכת עוה"ד

ובמשך תקופת ההתמחות. "צעדים אלו ואחרים", אמר, "יביאו לכך שמקצוע עריכת הדין יחזור לימיו הטובים, למקצוע שכולם רוצים להתפרנס ממנו בכבוד".

נווה דיבר גם על מאבק הלשכה בגופים כמו "זכותי" ו"לבנת פורן" הפוגעים לדבריו במקצו עריכת הדין. "אנחנו ממשיכים להיאבק במשיגי גבול המקצוע", אמר נווה, "בגופים הפוגעים בפרנסתנו, כמו בציבור כולו, שלא מבחין בין שרלטנים המתיימרים לתת שירות משפטי, לבין ערוכי דין מוסמכים. הקמנו מנהלת מיוחדת לטיפול בתופעה, אנו מפעילים חוקרים ומגישים תביעות. לא אתן לאף גורם שאינו עו"ד לגזול עיסוקנו ופרנסת עוה"ד".

באשר לקשר של הלשכה עם מערכת בתי המשפט, קשר שידע בשנים האחרונות עליות ומורדות בעיקר על רקע ניסיונות בעבר של הלשכה לקיים משוב שיבקר את השופטים, ציין נווה כי בשלב הזה שיתוף הפעולה בין הצדדים הוא טוב והדוק. "אנו לא זקוקים למשובים פופוליסטיים על שופטים", אמר, "כשיש בעיה שיחה עם נשיאת בתי משפט או מנהל רלוונטי משיגים אותה תוצאה. גם השתלחות אישית בשופטים להבדיל מביקורת לגיטימית ראויה לגינוי. לשכת עו"ד תתייצב תמיד להשמיע קולה כנגד כל מי שיבקש לפגוע או להלך אימים על שופטים. חשוב לזכור שהשופטים הם בסופו של יום שותפנו הטבעיים, כולם היו עוה"ד בעבר".

מנדלבליט: "אני ער לציפייה לקבלת מידע על הבדיקות והחקירות המתנהלות"

"קיום שלטון החוק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות", אמר היועץ המשפטי לממשלה, ד״ר אביחי מנדלבליט בדבריו בטקס תוך שהוא מתייחס, בין היתר, לבדיקה המתקיימת בעניינו של רה"מ בנימין נתניהו.

"אני ער לחשיבות בהבאת מידע לציבור אודות פעולות הנערכות בתחום אכיפת החוק", הוסיף היועמ"ש. "זאת, בייחוד בנוגע לבדיקות ולחקירות הנוגעות למשרתי ציבור – שביחס אליהן, חשוב לציין, אני רואה חשיבות רבה בכך שיערכו במהירות, כפי שהדבר קורה בפועל בימים אלו ממש. והכל, כמובן מבלי להתפשר על מקצועיות הליכי החקירה והבדיקה ועל מיצוי הפעולות הנדרשות על מנת להגיע לחקר האמת. הצורך בהבאת המידע לציבור מהווה, לשיטתי, חלק מתפיסה רחבה הרבה יותר של שקיפות ציבורית הדרושה אף היא לשם הבטחת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק".

לדברי מנדלבליט, יש לזכור גם כי "בתחום עדין ורגיש זה של אכיפת החוק ובירור האמת, עלינו לערוך איזון תמידי בין הרצון לשקף לציבור את מצב הדברים המתגלה מן הבדיקות והחקירות המתנהלות – ככל הניתן בזמן אמת, לבין אינטרסים ייחודיים לתחום זה הנובעים משיקולי הבדיקה והחקירה ומטובתה. אני ער לציפייה לקבלת מידע ביחס לבדיקות ולחקירות המתנהלות. וברגע שהדבר יתאפשר – הדברים יובאו לידיעת הציבור ללא דיחוי". 

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (ארכיון) צילום: עמית שאבי

היועמ"ש התייחס עוד לגוף הביקורת על הפרקליטות שזכה לאחרונה לעיון בחקיקה וגם לעומד חדש בראשו – השופט דוד רוזן. "מדובר במנגנון לביקורת בונה והוגנת", אמר מנדלבליט, "אשר חותרת לתיקון ליקויים, מתוך התבוננות נכונה בתפקידם החשוב הרגיש והמורכב של המשמשים בתביעה הכללית ומערך ייצוג המדינה בערכאות, ומתוך הבנה כי מערכת הנתונה לביקורת אפקטיבית והוגנת היא מערכת איתנה ואחראית אשר זוכה בכך לאמון הציבור".

היועמ"ש הוסיף: "החוק החדש מביא עמו בשורה אמיתית לציבור בכך שכל אדם הרואה את עצמו נפגע ממעשה או מחדל של מייצגי המדינה בערכאות, יוכל להגיש תלונה לגוף מקצועי שיברר ויבדוק את טענותיו. בתוך כך, החוק מעגן את ההגנות הדרושות על מנת לאפשר למייצגי המדינה בערכאות, העושים לילות כימים לשם הגנה על האינטרס הציבורי, למלא את תפקידם באופן עצמאי וללא מורא. אין לי ספק שלשופט רוזן תהיה השפעה ניכרת על עיצובו ומיצובו של גוף הביקורת, וכי הוא יוביל אותו למחוזות טובים. השופט רוזן מביא עמו מטען רב ערך וניסיון מוכח, ובטוחני כי הוא המתאים ביותר לעשות במלאכה".

בכל הקשור לייעוץ המשפטי לממשלה, אומר מנדלבליט כי האתגרים בהקשר זה רבים ומורכבים. "שלטון החוק", כך לדבריו, "אין משמעו שלטון היועץ המשפטי. הדרג המדיני הנבחר הוא בעל הסמכות לקביעת מדיניות הממשלה, והוא גם הנושא באחריות להחלטותיו. הייעוץ המשפטי לממשלה נדרש לנתח מבחינה משפטית את הפעולות המתבקשות, להציג בפני הדרג המדיני את הסיכונים הכרוכים בהן – ככל שסיכונים כאלה קיימים, ולהותיר לדרג המדיני את ההכרעה בתוך מתחם הפעולות החוקיות. באותם מקרים שבהם קיימת מניעה משפטית מלנקוט בפעולה המבוקשת, עלינו לומר זאת בקול וברור, ובצד זאת, לנסות יחד עם הדרג המדיני למצוא פתרונות חלופיים שעומדים בדרישות החוק".