הדיינים השתכנעו: בעל מכה הוא עילה לגירושים
ביה"ד הרבני הגדול הפך פסק דין של הרבני האזורי, שלפיו אישה שמסרבת לתת "הזדמנות שנייה" לבעל שהכה אותה לא תהיה זכאית לדמי כתובתה
האם מקרה חד־פעמי של אלימות כלפי אישה פוטר את הבעל מלשלם לה את דמי הכתובה במקרה של גירושים? בית הדין הרבני האזורי השיב בחיוב על שאלה זו וקבע שהאישה אינה זכאית לתשלום, מכיוון ש"אין בהכאה חד־פעמית ללא התראה כדי לחייב את הבעל בכתובה, ואם האישה מסרבת לתת לבעל הזדמנות לתקן מעשיו נחשבת כמורדת".
קראו עוד בכלכליסט:
- דרישה בקק"ל לחשוף את דו"ח השופטת על אלימות
- "פשוט לוחמות"
- כדי להיאבק באלימות נגד נשים: הודו תחייב התקנת כפתור מצוקה בסמארטפונים
מדובר בבני זוג שנישאו לפני כשלוש שנים והתגרשו כעבור חודשיים. האישה העלתה טענות על אלימות קשה מצד בעלה. הבעל הודה כי הכה אותה בבטנה וכלא אותה בבית עד למחרת, מה שגרם לה, לדבריה, להפסקת היריון מכיוון שלא היתה מסוגלת להגיע לבית חולים. בנוסף לכך הודה הבעל והורשע באלימות נגד שוטר. כמו כן ניסה בעבר לחתוך את עצמו כשהיה שתוי.
כל אלו לא הספיקו לבית הדין האזורי. בא כוחו של הבעל טען כי מדובר ב"רף הנמוך" של אלימות, וכי דרישת האישה להתגרש והחיכוכים שנגרמו בגלל דרישה זו גרמו למשיב להתנהג באלימות. אגב, בבית הדין האזורי היתה גם דעת מיעוט שחייבה את הבעל בתשלום 36 אלף שקל.
בית הדין הרבני הגדול. הבעל ישלם 60 אלף שקל דמי כתובה צילום: עטא עוויסאת בית הדין הרבני הגדול התנגד למתן הזדמנות נוספת לבעל וקבע: "המערערת היתה זכאית לחיות במסגרת נורמטיבית שכן 'לחיים ניתנה ולא לצער', ולא ייתכן לדרוש ממנה להמתין עד שהבעל ייאות בטובו לשנות דפוסי התנהגות שעמם הגיע לנישואין". נקודת המוצא של בית הדין הרבני הגדול היתה הודאתו של הבעל שמצבו אינו יציב והינו אדם אלים כך ש"אין צורך להגיע ל"רף אלימות גבוה" שיקבע למערערת האם לחיות עם אדם כזה או לא....המערערת אינה מחויבת להמתין עד שבית משפט יקבע מה "גובה הרף" של האלימות כדי לפתוח תיק תביעה לגירושין".
הדפוס האלים בהתנהגות הבעל, גם אם לא הופנה רק כלפי האישה, או רק פעם אחת, הספיק לדיינים כדי לזכות את האישה: "אין כל נפקותא אם את האלימות הוא מפנה כלפי עצמו או כלפי הזולת כמו שוטר, ולכן יש לראות גם בהודאתו שניסה לחתוך את עצמו כחיזוק לנורמת התנהגות אלימה המקשה על חיי נישואין ראויים".
זכותה של האישה לתשלום כתובתה או חובת הבעל לשלם נגזרות במידה רבה מהשאלה מי מהשניים אחראי לגירושים. בית הדין האזורי קבע שהאישה, שהגישה את התביעה, היא האחראית. בית הדין הגדול העביר את האחריות לבעל, מכיוון שהתנהגותו האלימה גרמה לאישה ליזום את ההליך. הדיינים פסקו שעליו לשלם 60 אלף שקל. סכום הכתובה שעליו חתם הבעל היה 520 אלף שקל, אבל כאן התקבלה הטענה המקובלת שסכום הכתובה מופרז.
את הבעל לשעבר ייצגו עורכי הדין שי זוהר ואורי חיים. את האישה ייצג עו"ד דין עדני.
