• תפריט
מעסיקים

שלא יתעמרו בכם: כך תפעלו נגד התנכלות במקום העבודה

לפני שנה אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, אולם מאז היא נתקעה. מתי ניתן בכל זאת לתבוע ואילו פיצויים מגיעים לכם אם תזכו? מדריך

התעמרות בעבודה הוא נושא התופס תאוצה בשנים האחרונות בשיח הציבורי. המשק מפסיד שני מיליון ימי עבודה בשל מקרי התעמרות, ולמעלה ממחצית (55%) מהשכירים בישראל נפגעו מהצקות בעבודה, לפי משרד הכלכלה. התעמרות מוגדרת כהתעללות מילולית או רגשית, הנתפסת בעיני העובדים עצמם כהתנהגות פוגענית.

לפני שנה אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק למניעת התעמרות שיזמה ח"כ מרב מיכאלי, אך מאז ההצעה נתקעה.

בוס מתעמר (אילוסטרציה) בוס מתעמר (אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

 

לאחרונה עובדים רבים החלו להבין כי גם הם סובלים מהתעמרות בעבודה. בתגובה, חלק מהעובדים מקצרים את ימי העבודה, נעדרים ואף מתפטרים ממקום העבודה. התביעות בגין התנכלות המעסיק אף הן מתרבות. בעקבות זאת, בתי הדין לעבודה החלו לעשות שימוש באופן תדיר במושג התעמרות. בהיעדר חוק בנושא, כיצד אפשר לדעת האם ישנה עילה להגשת תביעה?

 

"התעמרות בעבודה היא התנכלות תעסוקתית חוזרת ונשנית כלפי עובדים. ההתנכלות יכולה להיות פיזית או נפשית והיא מתאפיינת לרוב ביחס משפיל או מבזה, אווירה של פחד ואיומים, בידוד מקצועי, פגיעה בשגרת עבודתו של העובד, הצרת צעדיו באופן לא סביר, הערות משפילות ומטרידות הגורמות לאדם סבל רגשי ומצוקה נפשית, זלזול והמעטה בערכו של העובד ועוד", מסבירה עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה, העומדת בראש משרד עורכי הדין נעמי לנדאו ושות' ויו"ר האגודה לחקר יחסי העבודה בישראל.

 

עו"ד נעמי לנדאו עו"ד נעמי לנדאו

הצעת החוק נותנת הגדרה מרחיבה לתופעת התעמרות תעסוקתית וקובעת איסור מפורש על כל אדם לבצע התעמרות כזו. כמו כן הצעת החוק מבקשת לקבוע פיצויים של 120 אלף שקל ללא הוכחת נזק לכל עובד שספג השפלות, הצקות או התנהגות לא ראויה מצד מעסיק, קולגה או לקוח בסביבת העבודה והיא מחייבת מעסיקים לנקוט באמצעים סבירים למניעת התעמרות בעבודה, לקבוע מסלול להגשה ובירור תלונות ולפרסם תקנון למניעת התעמרות בעבודה.

 

המתעמר יכול להיות כל אדם במקום העבודה: הממונה בעבודה, עובד אחר, ספק, לקוח ועוד, לפי הצעת החוק. יתרה מכך, גם כשמדובר בעובד קבלן, הצעת החוק מטילה אחריות על מקום העבודה בו מוצב העובד למנוע ולטפל בהתעמרות בעבודה.

 

עם זאת, "נכון להיום, מאחר שהצעת החוק טרם אושרה סופית, לא קיימת עילת תביעה עצמאית ונפרדת המעניקה פיצוי בגין התנכלות לעבודה של עמיתים או ממונים בעבודה", אומרת לנדאו.

 

"בתי הדין פוסקים פיצוי לעובדים לאחר שהוכיחו כי עברו התנכלות בעבודה באמצעות חוסר תום לב של המעסיק או פיצוי בגין עוגמת נפש", לנדאו מוסיפה, "משכך, כאשר עמית לעבודה, במעמד זהה, מתנכל לחברו לעבודה, על העובד לדווח על כך למעסיק. במידה שהמעסיק לא עשה דבר בכדי למגר את התופעה, יכול העובד להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשל חוסר תום לב של המעסיק ובקשה לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו".

 

כיצד ניתן לתבוע כיום?

 

תביעה בעניין התעמרות בעבודה היא תביעה אזרחית. הנטל להוכחתה מוטל על התובע ולכן עליו להציג ראיות שיתמכו בגרסתו. לדברי לנדאו, ראיות אלו עשויות להיות מגוונות ולכלול עדויות, מסמכים, קבצי וידיאו ואודיו, חפצים ועוד, כל עוד הושגו כחוק והצגתן אושרה על ידי בית הדין במידת הצורך.

 

כיום ניתן להגיש תביעה אך ורק במסגרת החוקים הקיימים ויש לבחון כמובן כל מקרה לגופו. כך למשל, תביעה בעניין התעמרות במסגרת חוק איסור לשון הרע, תוגש כאשר נאמרו לעובד דברים העלולים לבזות אותו, ובתנאי שדברים אלו נאמרו בנוכחות אנשים נוספים.

 

תביעה במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית תוגש כאשר ההתנהגות המתעמרת בעובד מהווה גם הטרדה מינית.

 

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה עשוי להתאים במקרים בהם מתעמרים בעובד על רקע אפליה מחמת מין, גזע, דת או כל קריטריון אחר הקבוע בחוק.

 

"אופציה נוספת היא לתבוע גם פיצויים בגין עוגמת נפש במסגרת התביעה בבית הדין לעבודה. לאחרונה נשקלת האפשרות לתבוע את המעסיק בנזיקין בעילות המופיעות בחוק", אומרת לנדאו.

 

התעמרות מצד מעסיק יכולה להיות גם מחוץ לשעות העבודה. ההתפתחות הטכנולוגית והשינויים בעולם העבודה בימינו טשטשו את הגבולות בין שעות העבודה ושעות הפנאי, כך למשל אנשים עובדים מהבית או זמינים לשיחות טלפון ומיילים מעבר לשעות העבודה הפורמלית. לכן כל עוד העובד יצליח להוכיח את תביעתו, אין חשיבות לעובדה שההתעמרות בוצעה מעבר לשעות העבודה הפורמליות.

 

עובד שהתפטר בעקבות התעמרות זכאי לפיצויים?

"העובד יכול לדרוש פיצויים. לפי חוק פיצויי פיטורין ישנה רשימה של מקרים בהם עובד שהתפטר מעבודתו יהיה זכאי לפיצויים. אחד מהמקרים הוא הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות בהן אין לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד. במקרים שונים בית הדין כבר קבע כי אין לדרוש מעובד לעבוד ביחס משפיל ומבזה או לספוג התבטאויות מעליבות ומזלזלות ממעסיקו.

 

"בתי הדין לעבודה פוסקים כיום פיצוי בגין התנכלות תעסוקתית באמצעות החלטה כי המעסיק התנהל שלא בתום לב או באמצעות פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לעובד. עובד שנפגע פיזית עקב התנכלות תעסוקתית יכול לפנות אל המוסד לביטוח לאומי להכרה בו כנכה".

 

בתביעה בבית הדין לענייני עבודה (יעל וייס נ' ריסקו) למשל, טענה עובדת להתנכלות תעסוקתית מתמשכת. המעסיק ביקש למחוק את תביעתה מאחר שהחוק למניעת התעמרות בעבודה טרם נכנס לתוקפו.

 

בקשת המעסיק למחיקת התביעה נדחתה, מה שמעיד על כך כי בית הדין יכול לקבוע כי המעסיק התנהל שלא בתום לב או לחילופין לקבוע פיצוי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לעובד בשל ההתנכלות התעסוקתית.

 

בית הדין לעבודה הביא לידי ביטוי בהכרעתו את הצעת החוק, תכליתה ואף הגדיר מהי התנכלות תעסוקתית בהתאם להגדרתה בהצעת החוק. הוא קבע כי התנכלות תעסוקתית טומנת בחובה קשת רחבה של התנהגויות הראויות להוקעה ולמיגור במהלך יחסי העבודה.

 

למרות שהחוק לא עבר, המודעות גוברת לתופעה וכך גם ההבנה על השפעותיה הרחבות. אריה דרעי, בתפקידו כשר הכלכלה דאז אמר בדיון בכנסת על הצעת החוק כי "הנושא הזה הפך לנורמה של כלי ניהולי. במקום שתשתמש בכישורך כמנהל, אתה משתמש בהתעמרות וזה חמור מאוד. עובד שמגיע הביתה אחרי שחטף התעמרות מהבוס, הבית הוא לא אותו בית והאדם הוא לא אותו אדם".

בטל שלח
    לכל התגובות