• תפריט
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

אינטרנט בכל מקום?

חברות התעופה הן המצטרפות הטריות לחגיגת ה־wifi החופשי בכל מקום, בניסיון להזין את הקריז שלנו לחיבוריות תמידית. אבל האם בעתיד ייגבה כסף דווקא על מושבים באזור נטול גלישה?

שיזף רפאלי 09:3810.03.16

הביקוש לחיבוריות אינטרנט רק הולך וגובר. ההקצאות של נפח הביטים החודשי בתוכניות הסלולר של כולנו מטפסות, וחברות הסלולר מתחרות ביניהן על הגדלת החבילות והתוכניות. אבל עם השיטפון בא הצמא, ואצל רבים מאיתנו, כשאנחנו נקלעים למצב נטול קישוריות, אפילו קצר וזמני, מתחיל לעלות הקריז.

 

המגזין "אקונומיסט" ערך באחרונה סקירה של סטטוס הנגישות לאינטרנט שמוצעת לנוסעים בחברות התעופה השונות. חברת איסלנד־אייר עומדת להיהפך לחברה הראשונה שמציעה לנוסעיה קישוריות בלתי פוסקת לאינטרנט מרגע העלייה למטוס עד פתיחת הדלתות בסיום הטיסה, כולל בעת ההמראה והנחיתה. הרבה ביטים זרמו באוויר מאז נדרשנו לכבות את כל המכשירים דקות ארוכות לפני שהופעלו המנועים, והורשינו לשוב להדליקם רק לאחר שהמטוס הגיע לרום טיסה קבוע.

 

הקישוריות מעל העננים הולכת ומתרחבת. באל על כבר משתמשים ב־wifi פנימי למטוס כתחליף לרישות חוטי, ומעודדים את הנוסעים להתקין תוכנה שמאפשרת להם ליהנות מסרטים ומוזיקה, ומתקשורת ביניהם על בסיס רשת אלחוטית פנימית. בחברת התעופה הגדולה בעולם, אמריקן איירליינס, מוצעת גישה לאינטרנט לכל בעלי המחשבים הניידים, הטאבלטים והסמארטפונים, תמורת תשלום נוסף, באמצעות חברה קבלנית. השירות הזה, במגבלות מסוימות, כבר קיים כמה שנים בטיסותיה, אבל עכשיו החברה תובעת את קבלן המשנה שלה בטענה שרוחב הפס שניתן לנוסעים קטן מדי, ושעליו לשפר אותו. חברת לופטהנזה עובדת על פיתוח טכנולוגיה שתאפשר להתחבר מן המטוס למשדרי התקשורת הסלולריים שעל הקרקע, במקום החיבור הלווייני הרווח כיום.

 

חיבור לאינטרנט בטיסה. הקישוריות מעל העננים הולכת ומתרחבת חיבור לאינטרנט בטיסה. הקישוריות מעל העננים הולכת ומתרחבת

 

תביעתה של אמריקן איירליינס היא הד לתחושה של כולנו לגבי חיוניות הנגישות לאינטרנט. בין שהגישה היא קווית, סלולרית־אלחוטית, או על בסיס wifi, ההתנתקות מגישה שכזאת נהפכת למטרד ואולי אף לטראומה. שדות תעופה, תחנות רכבת, הרכבות עצמן, מוניות, אוטובוסים וחללים ציבוריים אחרים כמו מסעדות כבר הסכינו להתייחס לחובה הזאת, ובמספר גדל של מקומות שכאלה נהפך wifi ציבורי חינם לברירת מחדל.

 

בשנה שעברה הדגימה חברת אבטחה אירופית קצת מהבעייתיות שבתלות שלנו בחיבור לרשת באמצעות תרגיל מתוקשר היטב. בניסיון להדגיש את הסכנות החבויות בהתחברות לרשתות wifi פומביות בלתי מאובטחות, התקינה חברת Europol כמה "נקודות חמות" שהציעו קישוריות חינמית תמורת התחייבות הגולשים לאשר את מסירת בנם הבכור כתשלום על השירות הזה. אף שמדובר בבדיחה, הרמז כאן ברור. יתרה מזאת, הנמשל המציאותי לא רחוק מן המשל המבודח. בתמורה ל־wifi חינם אנחנו מוכנים למסור את כתובתנו, לענות על שאלונים הזויים, לעשות לייקים, להיחשף לפרסומות, ובאופן כללי להתבזות.

 

ספורט ה־Wardriving, כלומר חיפוש אחר שידור wifi חינמי, משתלב עם מאמצים גוברים של ממשלים מקומיים לתת חיבוריות רשת בחינם. בעבר (שכבר מתחיל להיראות רחוק), המודל העסקי המעניין היה של מכירת נגישות לרשת. עכשיו כבר מתחילים לחשוב ברצינות על מכירת שירות הפוך: אולי יהיו חברות תעופה ותחבורה שאצלן יהיה אפשר לקנות מושבים באזור שבו אין גישה לרשת. כמו קרונות שמורים ושקטים ברכבת, שבהם אסורות שיחות טלפון, אולי יהיה ביקוש למושבים במטוס שבהם מובטח ששכנך לא יטריד אותך בשיחות סקייפ.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x