• תפריט
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

רוצים להצליח בלימודים? תחזרו לכתוב בעט

מחקרים טוענים שעדיף לסטודנטים לכתוב בכתב יד מאשר להקליד סיכומי שיעור במחשב. אבל האם הם נקיים מאינטרסים? טור אישי שנכתב במקלדת

שיזף רפאלי 08:1703.03.16
המקלדות שבסמארטפונים ובטאבלטים מרחיקות אותנו מכתב היד. כמה מאיתנו עוד נושאים כלי כתיבה בכיס החולצה, כפי שהיה נהוג בעבר? העט הכדורי דחק את העט הנובע והעלים את הקולמוס וקסת הדיו. לאיזו פינה דחקה המקלדת את העט? מה קרה לכתב היד? והאם מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על כתיבה אכן נכון?

 

אף שאין לכך כל אישוש מדעי, גרפולוגים מתפרנסים מהקישור בין תכונות כתב היד לתכונות הכותב. בתרבויות מסוימות, למשל בתרבות היפנית והמזרח־תיכונית, וגם בקרב סופרי הסת"ם המופקדים על כתיבת מסמכי דת ותפילה, היכולת לכתוב יפה היא סוג של עבודת קודש. אבל מה קורה עם כתב היד בעידן הטכנולוגי הנוכחי? האם עבר זמנו?

 

כתיבה בעיפרון או בעט היא תהליך אטי, מעייף ומגושם יחסית. גם אם התוצאה אסתטית לפעמים, היא בעייתית מבחינות רבות. כתב היד של רבים קשה לקריאה על ידי אחרים, ולעתים גם כותב הטקסט עצמו מתקשה בקריאת מה שכתב. מה שנכתב ביד איננו נגיש בקלות לחיפוש, לא יכול להיעזר במערכות אוטומטיות לתיקון טעויות כתיב, לתרגום, להגדלה, לדחיסה, או למשלוח במייל.

 

ילד כותב (אילוסטרציה) ילד כותב (אילוסטרציה) צילום: shutterstock

 

טכניקות הקצרנות, שהיו פופולריות באמצע המאה ה־20, נעלמו כמעט לחלוטין. יש מדינות שבהן אימצו מערכות החינוך את המסר המגיע מן הטכנולוגיה, והפסיקו ללמד כתיבה תמה. למשל, בקרב דוברי האנגלית הולכים ונעלמים השיעורים בכתיבה מחוברת ("script"), ואת מקומם תופסת כתיבה סטנדרטית (block, print). במדינות דוברות ערבית עדיין מעריכים ומכבדים את הכתיבה האמנותית, וכך גם במזרח הרחוק. לעומת זאת, מי מילדינו יודע לקרוא (שלא לומר לכתוב) בכתב רש"י? וכמה זמן מוקדש במערכת החינוך לרזי סופרות הסת"ם, כתרי האותיות וטעמי המקרא? עולם הולך ונעלם.

 

ולמרות זאת, מחקרים לא מעטים דווקא מוצאים סיבה לעודד את מערכות החינוך לדבוק בכתיבה, ולהיזהר מהפיתוי להעביר את כל מערכת הלמידה להקלדה ממוחשבת. מחלק מהם עולה שמי שכותב סיכומי הרצאות בכתב ידו מעבד את מה ששמע יותר לעומק. אחרים הראו שסיכומי הרצאות שנעשים באמצעות מקלדת מוטמעים פחות, נזכרים פחות, ואף מובנים פחות. כנראה מכיוון שמה שיוצא מפיו של המרצה עובר דרך אצבעותיו של השומע ישר למחשב, ולא מתעכב אצלו. הרישומים הממוחשבים נגישים יותר, מאפשרים לכתוב יותר תוכן מהר יותר, וקל יותר לקרוא אותם לאחר זמן, לחפש בהם ולארגן אותם. הממצא הזה מפתיע ואף מטריד חובבי טכנולוגיה כמוני, שכבר כמעט נטשו לגמרי את הכתיבה הידנית. האם טעינו?

 

אבל גילויים חדשים מלמדים שאפילו הכתיבה התמה איננה תמימה. סקופ של בעלי הבלוג והפודקסט "פריקונומיקס" מוסיף טוויסט לעלילת מלחמת המאסף של כתב היד בטכנולוגיה. על פי ספר שעומד לצאת לאור ועל פי מחקריהם של לויט ודבנר בעלי הפודקסט freakonomics.com/podcast/who- needs-handwriting מסתבר שגם בנושא זה יש אינטרסים כלכליים, ומאחורי התגליות המתוקשרות היטב על עדיפות כתב היד עומדים אינטרסים מסחריים של יצרני כלי הכתיבה ובעלי רשתות השיווק של עפרונות ועטים. לכן, לא ברור אם הממצא המפתיע אכן כה מפתיע או גורף.

 

טור זה, אגב, נכתב באמצעות מקלדת בלבד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x