הון אנושי: ריקוד הגז

בעלי היכולת גדשו את המקום. היו שם יו"ר בנק דיסקונט יוסי בכר, שכשראה אותי הבהיר שהוא לא מודאג מרפורמת כרטיסי האשראי, "כי אנחנו לא ניכלל בה". היה יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי, שהוסיף: "בתור יו"ר בנק אני צריך להיות תמיד מודאג, בייחוד כשאני פוגש אותך". הערה קצת מעליבה, כי בניגוד לכמה מהלקוחות הכבדים של סרוסי אני דווקא מחזיר את חובותיי לבנק.

מימין עמית מור, ליגד רוטלוי וישעיהו לנדאו

מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט, התגאה: "אני תורם לתנועת עוּרוּ, והם תורמים למאבק הגז". אמרתי לו שחברות הגז מציגות את התורמים כעוכרי ישראל שמזוהים — הנמכתי את קולי — עם הקרן החדשה. "אני לא הקרן החדשה ולא עוכר ישראל. גם לא מדובר בסכומים גדולים", ניסה נכט להצטדק, "אך עם זאת, אני חושב שמדובר במתווה בעייתי ושערורייתי".

יום למחרת נתקלתי ביו"ר קבוצת דלק קידוחים גדעון תדמור בוועידת אנרגיה ועסקים שנערכה במלון דן פנורמה. חשתי מבולבל ונבוך כשתדמור אמר לי: "מי מממן את המוחים? תחשוב טוב. מדובר בקבוצה קטנה שמנסה להרוויח מהמאבק הון פוליטי. הרי לא יכולה להיות כזאת התנגדות ללא אינטרס סמוי. מישהו שם להם כספים".

נאווה ברק

הופתעתי. ככל הידוע לי איש עדיין לא התעשר ממחאת הגז. הדבר לא התיישב עם התמונה הברורה שצייר תדמור. "איזה מניפולציות הם עושים", הוא המשיך, "הציבור לא איתם. קח את ההפגנה הגדולה שלהם. זה התחיל באלף ואחר כך הפך לרבבות. הרי אנחנו יודעים שמדובר בקומץ ולא בכמות גדולה של הציבור".

רציתי לומר לו שדווקא כאן הוא שוגה, כי הייתי נוכח בהפגנה והרבה זמן לא ראיתי כל כך הרבה אנשים כמו באותם מוצאי שבת. אבל אז החל הכנס, ותדמור התיישב ליד שר התשתיות יובל שטייניץ, שבתורו קם ונשא מילים חמות בעד מתווה הגז. הוא גם הכריז שמחירי הגז בישראל יירדו, עובדה שהפתיעה אותי לאור החוזה שנחתם עם חברת החשמל.

כשירד מהבימה התפנה שטייניץ להתראיין לכתב ערוץ 1, שבטעות שאל שאלות שאינן לרוחו של השר. הוא דיבר על חשש מפני אסון אקולוגי, בשל פיקוח קלוקל על האסדות, ושאל איך זה שאף משרד לא מטפל בעניין.

שטייניץ הפגוע פוצץ את הראיון. חיכיתי שהילת הסמכות והשלווה תשוב לעטוף אותו, וניגשתי עם השאלות שלי. פתחתי בשאלה בטוחה יחסית. אלפרד אקירוב, ציטטתי, אמר במדור זה שכבוד השר אחראי לעיכובי הגז בשל היותו, כדברי אקירוב, "טיפש".

גדעון תדמור

שטייניץ הגיב: "אני לא רוצה להיכנס לדברי האיוולת של מר אקירוב. העובדה היא שלמרות שמיסיתי את חברות הגז הן השקיעו בתמר. פשוט, למר אקירוב לא נוח שלקחתי רווחים מהטייקונים. דבריו הם איוולת וטמטום".

לפני שחזרתי לאולם הצצתי בתוכנית הכנס. אפס נציגים למתנגדי המתווה. זו היתה הפגנה בעד מתווה הגז. כמו המחאה רק להפך, ועם חליפות וכיבוד. בינתיים באולם נשא תדמור את נאום "מגש השקרים", שהשיב לדבריו של פרופ' ירון זליכה בהפגנת מחאת הגז. תדמור סיים בנזיפה בחברי מפלגת העבודה, שהתנגדותם למתווה, לפי דבריו, היא לא פחות מזניחת דרכו של רבין. כי הגז יעמיק את הקשרים באזור.

התבלבלתי. ידעתי שמתנגדי המתווה הם שמאלנים שלוחי הקרן החדשה. כעת למדתי שהם ניצים שזונחים את דרכו של רבין. "הבאתי להנחתה לאיתן כבל", הסביר לי תדמור בדרכו החוצה מהאולם, "בוא נראה אותו מתמודד עם זה".