$
קיימות בעולם

מפסיקים לקדוח באלסקה

SHELL ו־Statoil פורשות מחיפושי הנפט בחוג הארקטי

איתי להט 08:4225.11.15
הראשונה להכריז על פרישה מהמרוץ לחיפוש דלקי מאובנים בחוג הארקטי היתה ענקית האנרגיה SHELL. בסוף ספטמבר יצאה החברה בהודעה דרמטית ששימחה מאוד את ארגוני הסביבה בעולם: "אנחנו סותמים את הגולל על הקידוחים שלנו בקוטב הארקטי של אלסקה. המחאה הציבורית הגדולה נגד הקידוחים באזור מאיימת לפגוע במוניטין של החברה". אל המהלך הזה הצטרפה בשבוע החולף גם חברת הנפט הנורבגית Statoil, שהודיעה על זניחה מוחלטת של התוכניות שלה לקדוח בקוטב האלסקי, כמו גם על פרישה מפרויקטים של חיפוש נפט שהיא שותפה בהם באזור. SHELL אמנם הודיעה כי הביקורת הציבורית היא שהניעה אותה לנטוש את אלסקה, אולם גם במקרה שלה וגם במקרה של Statoil מדובר יותר בשיקולים כלכליים מאשר בכניעה ללחץ של ארגוני סביבה.

 

1. הקידוח איבד מכדאיותו

מחיר הנפט צנח, והפקתו נשארה יקרה

הצניחה במחירי הנפט והגז בשנים האחרונות היא בשורה מצוינת לאיכות הסביבה: רווחי החברות נחתכו בעשרות אחוזים, ופעילות חיפושי הנפט והגז, על שלל קידוחיה, הפכה יקרה מדי. סוגיה זו הפכה להיות מדוברת ביותר בקרב ארגוני סביבה וכלכלנים כאחד. כשמחירי האנרגיה מגרדים את הרצפה, קידוחים מסובכים כמו אלה שמתרחשים בקוטב או באזורים גאוגרפיים מאתגרים אחרים מתחילים לאבד את הכדאיות הכלכלית שלהם. התנאים השתנו והקידוחים החדשים הופכים את פעילות הקידוח ללא כלכלית.

 

אסדת קידוח של Statoil אסדת קידוח של Statoil צילום: בלומברג

 

2. רישיונות הקידוח נזנחים

חברות הדלקים מוותרות על רישיונות

על הירידה בכדאיות הכלכלית של קידוחי הנפט אפשר ללמוד מכך שרק לפני חודש ביטל ממשל אובמה מכירה של שני רישיונות קידוח לחופי צפון אלסקה ‑ ולא בזכות אג'נדה סביבתית, אלא בגלל חוסר עניין של חברות דלקי מאובנים בחוזי החכירה. בהודעה של משרד הפנים האמריקאי צוין שמחיר הנפט הנמוך הוא הסיבה המרכזית לחוסר העניין מצד הגורמים המסחריים. "זה נהדר. אנחנו חייבים לשמור את כל הנפט הארקטי עמוק באדמה אם אנחנו רוצים עתיד", הגיב מיוקו סקשיטה מארגון הגיוון הביולוגי לשמע הבשורות.

 

3. מי שיש לו כסף ‑ בורח

חברות עשירות נוטשות מיזמי קידוח

בזמן שחברות אמריקאיות וצפון־אירופיות נוטשות מיזמי קידוח, כלכלות דרום אירופה המקרטעות ממשיכות בפעילות זו. SHELL, אקסון, בריטיש פטרוליום ואפילו רוסנפט נוטשות פרויקטים בהיקף של יותר מ־200 מיליארד דולר, אולם האיטלקים והספרדים ממשיכים להפעיל אסדות. Eni האיטלקית למשל כבר השקיעה 6 מיליארד דולר באתר גוליית שלחופי נורבגיה ואינה יכולה להרשות לעצמה לצאת משם. גם REPSOL הספרדית ממשיכה לחפש באזור זה במרץ.

 

4. מתקשים להחזיר השקעה

Eni צריכה שמחיר שהנפט יוכפל

מי שמתעקש להישאר בעסקי הקידוח, סופו להיענש. ברמת המחירים הנוכחית של הנפט, בסביבות 40 דולר לחבית, אתר גוליית של Eni אפילו לא יחזיר את ההשקעה בו. החברה בעצמה טוענת כי נדרש שהנפט יגיע ל־55 דולר לחבית ב־15 שנים הקרובות כדי לעמוד בעלויות ההפקה. בקרדיט סוויס מעריכים כי החברה זקוקה שהנפט יעלה ל־100 דולר לחבית, ובסיטיגרופ טוענים כי המחיר צריך לעמוד על 122 דולר לחבית כדי להחזיר את ההשקעה. מחיר הנפט בשנים הקרובות יקבע אם Eni עושה טעות חמורה או אם ענקיות הנפט האחרות ינהרו חזרה לאזור.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x