$
משפט

מה משחרר דירקטורים מאחריות

אין ספק שלב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל, לא היה מזרים 750 מיליון שקל להסדר הנושים של החברה, לו ידע שתניית הפטור מתביעות שאושרה בבית המשפט לא תפטור אותו מתביעה נגזרת שהוגשה חודש לאחר מכן

יוסף גרוס 08:1426.05.15

אין ספק שלב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל, לא היה מזרים 750 מיליון שקל להסדר הנושים של החברה, לו ידע שתניית הפטור מתביעות שאושרה בבית המשפט לא תפטור אותו מתביעה נגזרת שהוגשה חודש לאחר מכן. התביעה טענה שהדירקטורים פעלו ברשלנות ובתרמית והפרו את חובת הזהירות ואת החובה שלא לפעול בניגוד עניינים בעסקה פיקטיבית לרכישת קרקע לכאורה, שלטענת התובע נועדה להוציא כספים מהחברה לטובת בעל השליטה. התובע התבסס על הפער שבין 22 מיליון דולר ששילמה חברה־בת של אפריקה ישראל על זכויות במקרקעין לבין 1.5 מיליון דולר ששילמה עבורם החברה האוקראינית רק שנה קודם לכן.

 

התביעה אושרה והדירקטורים ערערו

 

הדירקטורים ביקשו לסלק את הבקשה נגדם בשל תניית הפטור שנקבעה בהסדר החוב. ההסדר קבע שבעלי המניות לא יתבעו את החברה על פעולה שבוצעה לפני ההסדר ובמקביל החברה לא תתבע את הדירקטורים. למרות זאת, בית המשפט המחוזי אישר את התביעה הנגזרת והדירקטורים ערערו על כך לעליון. השופט יצחק עמית ניצל את הערעור לדיון יסודי ומקיף בדרכים להגשת נגזרת ובמגבלות על בקשה כזו וכן באחריות הדירקטורים, לראשונה בבית המשפט העליון.

 

התובע ביסס את תביעתו על עילת רשלנות ועל עילת תרמית לנוכח הפער במחיר בין שתי העסקאות. בית המשפט העליון העלה ספק אם טענה בדבר פער המחיר כשלעצמה יכולה לבסס טענת תרמית, והוסיף כי על התובע להציג חוות דעת שלפיה הקרקע נרכשה במחיר מופרז. עם זאת, נקבע שעלה בידי התובע (גם אם בדוחק) להציב תשתית ראשונית לכאורה לטענת התרמית, וכן נקבע שהדירקטורים התרשלו. להגנת הדירקטורים עומדת העובדה שהעסקה לא הובאה לאישור הדירקטוריון והם לא היו מודעים לה כלל. אין ספק שהיה בכך כשל בהתנהגות לפי כללי ממשל תאגידי. השקעה כה גדולה חייבת לקבל אישור דירקטוריון לאחר דיון. יתרה מזאת, הדירקטורים אישרו את תשקיף החברה שכלל גם דיווח על העסקה ואישר להפחית את שווי הקרקע לאפס. אישור דו"חות בהתעלמות מחקירה ומבדיקת הרכישה וההצדקה לאיפוס השווי הוא כשל נוסף של הדירקטורים. בכלל, בעסקה בסדר גודל כזה ראוי שהדירקטורים יבקשו חוות דעת משמאי לפני החתימה על העסקה.

 

לב לבייב לב לבייב צילום: אריאל שרוסטר

 

רשלנות לא מסירה את הפטור

 

אכן היתה רשלנות, אולם תניית הפטור גוברת. אין לאשר נגזרת נגד בעל השליטה והדירקטורים במקרה של פטור אם עילת התביעה היא רשלנות והפרת חובת הזהירות. עם זאת, תניית הפטור אינה יכולה לחסום תביעה שעילתה תרמית והפרת חובת אמון שלא בתום לב. החידוש החשוב של העליון הוא שתניית הפטור אינה תקפה להפרת חובת האמונים. אם כן, כיצד שוחררו הדירקטורים אף מחובה זו? הדירקטוריון לא אישר את העסקה. אמנם כללי הממשל התאגידי מחייבים דיון והצבעה בדירקטוריון על עסקה כזו, אך לא הוכח שהדירקטורים ידעו עליה, וממילא לא הונחה תשתית ראייתית למעורבותם, ולכן אין לייחס להם תרמית, אלא לכל היותר רשלנות, שכזכור אינה מבטלת את תניית הפטור.

 

בדיון עלתה שאלה עקרונית נוספת: האם אחריות הדירקטורים אישית או קולקטיבית? העליון שחרר את הדירקטורים מאחריות גם להפרת חובת אמונים, משום שנתבעו כמקשה אחת וללא הבחנה. כך נקבע שאחריות הדירקטור אישית ושהחובות מוטלות על כל דירקטור בנפרד.

 

הכותב הוא פרופסור בפקולטה למשפטים ולניהול באוניברסיטת תל אביב ומייסד משרד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות'

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x