קרנית פלוג: "יציבות כלכלית אינה מספיקה. יש צורך ברפורמות מבניות ובהשקעות בתשתיות"

"במבט קדימה, יציבות מקרו-כלכלית היא תנאי הכרחי, אבל היא כשלעצמה אינה תנאי מספיק, כדי להגיע לצמיחה בת-קיימה. כדי שמדינת ישראל תוכל לממש את הפוטנציאל הגדול הגלום בה, יש צורך לבצע גם רפורמות מבניות ולהשקיע כספים בתשתיות הפיזיות ובהון האנושי הרלוונטיים". כך אמרה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג ב"הרצאת הרקטור" שנשאה בסוף השבוע באוניברסיטת לודז' בפולין.

קרנית פלוג צילום: עמית שאבי

נגידת בנק ישראל הוזמנה לפולין כאורחת הבנק המרכזי הפולני. במהלך ביקורה, קיימה פלוג מספר פגישות עם בכירים בבנק המרכזי הפולני, ונשאה את ההרצאה באוניברסיטה שבה סקרה באריכות את ההשלכות של ההתפתחויות בכלכלה העולמית על הכלכלה הפולנית ועל הכלכלה הישראלית.

לדברי פלוג, "השימוש שעשה בנק ישראל בשנים האחרונות בצעדים מקרו-יציבותיים (הכוונה בעיקר להגבלות השונות שהטיל המפקח על הבנקים על נוטלי המשכנתאות, כמו למשל הגבלת החלק מהמשכנתא שניתן בריבית משתנה - א"א) אפשרה למדיניות המוניטרית שלו להתמקד במטרות העיקריות שלה, שהן שמירה על יעד האינפלציה ועידוד הצמיחה במשק.

בהמשך הרצאתה, אמרה הנגידה כי בתחום מדיניות התקציב, נקטו גם ישראל וגם פולין לפני המשבר הכלכלי הגלובלי בצעדים שחיזקו את המשמעת התקציבית, יחד עם הפחתת מסים. לדבריה, צעדים אלה סיפקו את המרחב הנדרש ואפשרו לשתי הממשלות לתת תמרוץ תקציבי מסוים שנדרש בזמן המשבר. התמרוץ בפולין היה משמעותי יותר מזה שניתן בישראל, והוא כלל השקעה ממשלתית משמעותית בתשתיות. לדברי פלוג, תמהיל המדיניות בזמן המשבר בשתי המדינות היה שונה: בישראל, תגובת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל הייתה אגרסיבית יחסית, בעוד תגובת המדיניות התקציבית של הממשלה הייתה מתונה. התמהיל בפולין היה הפוך: מדיניות מוניטרית מתונה יחד עם מדיניות תקציבית אגרסיבית יחסית.