• תפריט
משפט

"בעלי שוהר איימו עליי, סחטו אותי ועקבו אחריי"

מנכ"ל שוהר לשעבר טוען שהבעלים הקודמים סחטו אותו, הם מצידם טוענים שחשף סודות מסחריים. חודשיים אחרי הבקשה להקפאת הליכים אישר בסוף השבוע ביהמ"ש את מכירת שוהר לשמאים זייד אורניב

ענת רואה 07:0617.11.14

מנכ"ל שוהר לשעבר טל בסכס טוען כי בעלי השליטה הקודמים פרצו לתיבת המייל שלו וסחטו אותו באיומים על רקע הודעתו שהוא עובר לחברת מילגם המתחרה. בסכס טוען כך במסגרת תביעה של 2.4 מיליון שקל שהגיש נגד שוהר, שמספקת שירותי גביית חובות חניה לרשויות מקומיות. התביעה של בסכס מגיעה בתגובה לתביעה של שוהר נגדו בגובה 4 מיליון שקל, בטענה ששיתוף פעולה שלו עם מתחרה הוא אחד הגורמים לקריסת החברה וכי הוא קיבל שכר גבוה בתמורה למידע שהעביר למילגם המתחרה, שנועד לסייע לה להביס את שוהר במכרזים שאליהם ניגשו השתיים.

 

 

שוהר, שנמצאת בשליטת קבוצת דוידוף, נקלעה לחובות של כ־20 מיליון שקל והגישה שתי בקשות להקפאת הליכים. המחזור השנתי שלה עומד לפי החברה על 300 מיליון שקל בשנה, והפעילות העיקרית שלה מתבצעת על ידי עובדים ומעקלים מטעמה שמקבלים מהרשויות את דו"חות החובות שלא נפרעו כלפיהם ועוסקים באיתור החייבים, משלוח התראות, ובהמשך עיקולים וגביית הכספים.

 

שוהר: "לא הסכמנו להיסחט בעזות מצח על ידי המנכ"ל"

 

בשלב זה התביעות ההדדיות בין שוהר ובסכס הן בגדר מלחמת גרסאות, אך אם יתבררו טענותיו של בסכס כנכונות, הרי שיש בהן להעיר פן אפל למדי בצורת ההתנהלות המאפיינת חברה שמייצגת עשרות רשויות מקומיות ומקבלת מהן סמכויות שמאפשרות לה לפעול לגביית חובות ארנונה וחניה ממאות אלפי אזרחים.

 

התביעה נגד המנכ"ל הוגשה בחודש מאי האחרון באמצעות עוה"ד בועז בן צור ואלירם בקל. התובעות הן שוהר ופמי שירותי רפואה מקבוצת דוידוף שטוענות כי מעשיו של בסכס הם "הסיוט הגדול ביותר של כל חברה", כשיום בהיר אחד התגלה שבמקום לשמש כשותף לדרך הוא חבר למתחרה הגדולה ביותר של החברה והעביר לה באופן שוטף מידע סודי ורגיש.

 

לפי תיאור העובדות המפורט, בעודו משמש כנושה משרה בכיר בשוהר, חתם בסכס על הסכם עם מילגם והתחייב להעביר מידע סודי ורגיש. בתמורה התחייבה מילגם לשלם לו 76 אלף שקל לחודש בתוספת מע"מ וכן בונוס של 200 אלף שקל. עוד נטען כי לבסכס הובטח "אתנן של מיליון שקלים, אם יצליח להביא לקריסתה המוחלטת של התובעת ולמכירתה לידי חברה מתחרה אחרת בשם מ.ג.ע.ר".

 

 

לטענת התובעות, בסוף 2013 הן החליטו למנות מנכ"ל אחר בשל ההתרחבות הצפויה בפעילות והציעו לבסכס להישאר בתפקיד אחר, אולם הוא סירב. לטענתן, בפגישה שנערכה עם בסכס בסוף מרץ 2013 הוא הודה בביצוע המעשים ואף חתם על תצהיר המאשר זאת ומוחזק אצל עו"ד.

 

שוהר טוענת כי בינואר 2014 בסכס הודיע על התפטרות שתיכנס לתוקף בעוד 3 חודשים, כדי לאפשר חפיפה מסודרת. לפי הנטען, הוא סיפר לראשי הקבוצה בכזב כי מצא עבודה אחרת בחברת פוקס כמנהל המחלקה הבינלאומית וקיבל מענק מחמיו שאפשר לו לכסות חובות כבדים שטען שיש לו. לטענת התובעות, ממועד זה החל בסכס נוקט מאחורי גבן בשורה של מהלכים שנועדו לגרום לנזק בלתי הפיך לשוהר, והעביר את הטלפון הנייד מרשות החברה לרשותו בהמטרה למנוע מהן לגלות בעתיד את ההתכתבויות שהופיעו במכשיר.

 

עוד נטען כי בסכס העביר חומרים מהחברה למענו הפרטי, נטל ארגזים עם חומרי עבודה, לקח את המחשב הנייד שבבעלות החברה, פירק את הדיסק הקשיח ממחשב החברה והעביר את כל אלה לביתו. לפי הטענה, בסכס דיווח למילגם על הצעות של שוהר במכרזים כדי שמילגם תציע הצעות נמוכות יותר, וכדוגמה מובא מכרז בעיר בת ים.

 

לטענת החברה, החלו להצטבר סימנים מדאיגים, ובהם עזיבת עובדים ושמועות שכללו מידע על החברה באופן שעורר את חשדם של ראשי התובעות בנוגע לפועלו של בסכס. המנכ"ל זומן ב־30 במרץ לפגישה עם רוני דוידוף, בעל השליטה בקבוצת דוידוף, ועידו בן חיים, יו"ר שוהר, ובמהלכה הוצגו לו החשדות כי הוא פועל נגד האינטרסים של שוהר.

 

לטענת החברה, במהלך הפגישה הודה בסכס במעשים ומסר פרטים כדוגמת העובדה שנשכר על ידי חברת מילגם, ואז החל תהליך הידברות מולו בניסיון למזער את הנזקים הקשים שנגרמו לחברה. לפי הנטען התובעות סברו כי הרע במיעוטו מבחינתן יהיה להמשיך להעסיקו לתקופה מסוימת תוך שהוא יתחייב למסור להן דיווח מלא ביחס לכל פרטי התקשרותו והתנהלותו מול מילגם, וכי תרמה לכך העובדה שבשלב כלשהו איים בסכס להתאבד בשל העובדה כי נחשף.

 

לטענת החברה בסכס דרש ממנה 70 אלף שקל לחודש במשך שנתיים, ואילו התובעות "לא הסכימו להיסחט בעזות מצח שאין גדולה הימנה על ידי מי שחיבל בעסקיהן", ובכך תם ניסיון ההידברות.

 

בסכס: "ההתנהלות היתה ברוטלית וחוצת גבולות"

 

בסכס לא מיהר להגיב לתביעה ובתחילה דרש לחייב את החברה ב"מתן פרטים נוספים" בנימוק שכתב התביעה אינו מבוסס, אך בקשתו נדחתה. לפני כשבועיים הוא הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד באמצעות משרד ש. הורוביץ ובו הוא מגולל טענות למעשי סחיטה לכאורה שביצעו כלפיו רוני דוידוף ופיני כהן, המשמש כיו"ר הדירקטוריון של קבוצת דוידוף.

 

בסכס מאשר שהחל לעבוד אצל המתחרה מילגם, אך טוען כי הפנייה אליו נעשתה בתחום שירותי הבריאות שאליו רצתה מילגם להיכנס, תחום שאינו מתחרה כלל בשוהר. בסכס טוען כי מרגע שדוידוף, בן חיים והיו"ר כהן גילו שהוא עובר למילגם הם נתקפו "בטירוף ואמוק מוחלטים" שהובילו אותם לבצע מעשי סחיטה ואיומים "תוך התנהלות ברוטלית מטילת אימה וחוצת גבולות" כלפיו.

 

עו"ד רונן מטרי עו"ד רונן מטרי צילום: עמית שעל

 

לטענתו הוא זומן לפגישה עם דוידוף בסוף חודש מרץ, וסבר שמדובר בבקשה להאריך את תקופת ההודעה המוקדמת בטרם עזיבתו. בתחילת הפגישה, נטען, הוא התבקש להשאיר את הטלפון מחוץ לחדר, כשגם דוידוף עשה כן. לטענתו מיד לאחר מכן החל דוידוף להטיח בו האשמות שלפיהן ביצע פעולות של חציית גבול ועבירות כלפי שוהר ודרש מבסכס לפרט אותם תוך שהוא רומז שהמנכ"ל מסר מידע משוהר לאחרים.

 

בסכס טוען כי באותו שלב חשד שיש כוונה לחטט בטלפון שלו, ולטענתו כשיצא מהחדר גילה שהמכשיר נעלם בעוד המכשירים של המשתתפים האחרים נותרו. דרך הטלפון, נטען, ניתן לגשת לתיבת הדואר האלקטרוני שלו, להודעות טקסט ולתכנים באפליקציית וואטסאפ.

 

לדברי בסכס הוא דרש להתייעץ עם עו"ד ודוידוף וכהן הצמידו לו אדם שנסע עמו ופיקח על תנועותיו בעת שתר בשעות הלילה אחר עו"ד שיוכל להצטרף לפגישה שנכפתה עליו. בסכס טוען שגייס את עו"ד בועז נוימן שהצטרף אליו לפגישה בשעת לילה מאוחרת במשרד שמר ושות', המייצג את קבוצת דוידוף.

 

המנכ"ל לשעבר טוען כי מעלליהם של דוידוף ובן חיים המשיכו בפגישה הלילית, שהחלה סמוך לחצות והסתיימה בשעות המוקדמות למחרת. לטענתו, בפגישה הופעלו עליו לחצים למסור מידע שיפליל עצמו בביצוע מעשים כלפי שוהר, תוך שסירבו להשיב לו את הטלפון שלו. לטענת בסכס כשהוא נתון תחת סחיטה ובסערת רגשות איומה הוא היה מוכן לעשות ולחתום על הכל ובלבד שיניחו לו לנפשו ולכן ערך מסמך שבמסגרתו הוא מודה בהפרת חובת אמון כלפי החברה.

 

לטענת בסכס, למחרת החלו הנתבעים לנצל את גניבת המכשיר הסלולרי שלו, חדרו לתיבת הג'ימייל הפרטית שלו ושינו בה סיסמה, עבור על הודעות טקסט ו־וואטסאפ ואף התחזו לו בכמה שיחות באפליקציה. החל מאותו יום, מוסיף בסכס, ולמשך כמה ימים הוא מצא את עצמו תחת מעקב צמוד ומאיים, וכשהמעקב בוצע בפרהסיה גם תחת ביתו ובהמשך אף התלוו רוכבי אופנועים לכל מקום שאליו נסע.

 

עוד הוא טוען כי כחלק מהסחיטה יצרו הסוחטים קשר עם מקורביו ואנשים שהיו ברשימת אנשי הקשר שלו והפחידו אותם. לכתב התביעה הנגדית צורפו העתקי מכתבים שנשלחו בין עורכי הדין בטרם הגשת התביעות, ומהם עולה כי פרקליטיו של בסכס פנו בנוגע לטענות הסחיטה לדוידוף ואף טענו כי אינם מקבלים לכך התייחסות ושבאי־ההכחשה יש כדי לאשר את הנטען.

 

שוהר ופמי שירותי בריאות סירבו להגיב לפניית "כלכליסט" בנוגע לטענות המנכ"ל לשעבר בסכס. כתב תשובה מטעמן צפוי להיות מוגש בשבועות הקרובים, ודיון בתביעה נקבע לפברואר 2015. גם מטעם בסכס לא נמסרה תגובה.

 

הרוכשים התחייבו להעסיק 50 מבין 130 העובדים

 

ביום חמישי אושרה המכירה העקרונית של שוהר לחברת שמאות המקרקעין זייד אורניב של מוטי זייד, שהועדפה על פני הצעה של חברת מ.ג.ע.ר המתחרה. המכירה תיכנס לתוקף לאחר שאסיפות הנושים שיכונסו השבוע יאשרו אותה.

 

זייד אורניב תשלם עבור שוהר 3 מיליון שקל כתשלום קבוע, ו־26% מהגבייה העתידית של חובות הלקוחות. נאמן החברה עו"ד רונן מטרי מעריך כי כתוצאה מכך ייכנסו לקופת הנושים 1.3 מיליון שקל. בנוסף התחייבה הרוכשת להעסיק לפחות 50 מתוך 130 עובדי שוהר למשך שנה. כאמור, שוהר טוענת כי המחזור שלה הוא 300 מיליון שקל.

 

לפי מטרי, בעלי המניות הקודמים יוותרו על 400 אלף השקלים ששילמו לצורך הקפאת הליכים ונחשבו כהלוואה, ישלמו 7 מיליון שקל ויכסו את מלוא החוב לבנק לאומי וכן יוותרו על הלוואת בעלים של 12 מיליון שקל. לא מדובר בנדיבות מצד הבעלים – הם חתומים על ערבות בעלים להבטחת מלוא החוב לבנק לאומי. כך גם לגבי הוויתור על הלוואת הבעלים, שבחדלות פירעון הופכת לרוב את הבעלים לנושה נדחה, כלומר כזה שעומד אחרון בתור.

 

לפי עו"ד מטרי, במסגרת הסדר הנושים יקבלו העובדים והבנקים את מלוא החובות כלפיהם, ואילו הנושים הרגילים שהם ספקים שונים והחוב כלפיהם 5.5 מיליון שקל, יספגו תספורת קצוצה של 80%.

 

במסגרת הסדר הנושים כלל עו"ד מטרי גם הוראה לא מקובלת שלפיה שכרו של הנאמן יהיה 6% מהסכומים שייגבו לקופת ההסדר או ישולמו לנושים. נציגת הכונס הרשמי התנגדה בדיון בביהמ"ש לסעיף זה ואמרה שעל הנאמן להגיש בקשת שכר טרחה לפי תקנות השכר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x