חופש המידע נבלם בחדרי המט"ח בבנקים

המפקח על הבנקים דודו זקן מסרב לחשוף דו"ח ביקורת שערך בחדרי המסחר במט"ח של שני בנקים בישראל, ושעל בסיס הממצאים שלו הוא סבור שאין להחיל עליהם את התקנות החדשות בחוק ניירות ערך - זירת סוחר לחשבונו העצמי. כך עולה מעתירה לפי חוק חופש המידע שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בירושלים.

מטרת התקנות שאושרו באוגוסט בוועדת הכספים של הכנסת, ארבע שנים לאחר שחוקק החוק, היא להטיל רגולציה על תחום הפורקס. התקנות מתמקדות בנושאים כמו הגבלת המינוף לסוחר, מהימנות ועיגון של נורמות בסיסיות במסחר במטבע חוץ.

ברקע העתירה, כתב העותר עו"ד רועי סלוקי ממשרד ברם סלוקי ושות', נמצא הליך חקיקה להסדרה של זירות מסחר חלופיות למסחר בבורסה, שהחל לפני כעשור אך טרם הושלם. פלטפורמות א־בורסאיות (OTC - over the counter) נחשבות לכלי המקדם פעילות וצמיחה בשוק המט"ח כמו גם במסחר במכשירים פיננסיים נגזרים (אופציות וחוזים עתידיים). פעילות כזו, לפי העתירה, "היא בבחינת משחק סכום אפס, כלומר שעל כל אגורה שמרוויח פלוני אגורה נגרעת מכיסו של אלמוני".

"תכונה זו, בצירוף היעדר הסדרה חוקית לפעילות", כך נכתב בעתירה, "הובילו לכך שפלטפורמות אלו הפכו לכר פורה לניצול לרעה ולעושק של משקיעים", מה שהופך את ההסדרה של התחום בחקיקה ל"לא פחות מקרדינלי". בפברואר נערך דיון בתקנות בוועדת משנה של ועדת הכספים בראשות ח"כ בועז טופורובסקי. נציג בנק ישראל עידו יד־שלום, שמשמש מנהל יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים, סיפר שלקראת הדיון נערכה בדיקה בחדרי המסחר במט"ח בשני בנקים גדולים שממצאיה תומכים במסקנה שאין להחיל את התקנות על תאגידים בנקאיים.

לפי עו"ד סלוקי, מהדברים של נציג בנק ישראל עלו כמה נקודות: "המסחר במט"ח (forex) בחדרי העסקאות בבנקים נגיש רק ללקוחות מאוד מסוימים, ולא לכל אדם מן היישוב". כמו כן, עלה מהדברים שהמינוף שמאפשרים הבנקים נמוך במיוחד. לדברי יד־שלום, עסקה במינוף של 1:50 היא בגדר "מופרך".

עו"ד רועי סלוקי. על מה התבססה הבדיקה

עו"ד סלוקי פנה לבנק ישראל וביקש לקבל את דו"ח הבדיקה בהתאם לחוק חופש המידע, אולם המפקח סירב. בין הנימוקים לסירוב: חובת סודיות, סכנה שחשיפת המידע "תסכן את יכולתו של המפקח לבצע את תפקידו" ו"פגיעה ממשית באינטרסים המסחריים והכלכליים של הבנקים".

הבנקים מגלים טפח

בעתירה טוען סלוקי שהבנקים "מנסים לאחוז את המקל בשני קצותיו. מחד, נתנו את הסכמתם לגילוי מסקנת הבדיקה כדי שיוכלו ליהנות מפירותיה (כלומר, פטור מהחלת התקנות על הבנקים); מאידך, הם מסרבים לחשוף על מה התבססה הבדיקה. מגלים טפח ומסתירים טפחיים באופן שאינו מאפשר לעמוד על טיבה ועל דיוקה של הבדיקה". הוא מוסיף עוד כי "בנק ישראל אינו יכול לתת את ידו לפרקטיקה של הבנקים ובטח שאינו יכול לבסס את עמדתו הרשמית, שמוצגת בפני ועדה של הכנסת ושהשלכותיה דרמטיות, על מצג חלקי בהתאם למדד הנוחות של הבנקים".