$
מוסף 30.10.2014
מוסף 30.10.14

הון אנושי: המזרחים החדשים

כנס למשקיעים זרים זימן מפגש בין בעיות ישראליות ישנות לפתרונות גלובליים חדשים. או לפחות זה מה שהאורחים בחרו להאמין בו

ארי ליבסקר 08:1330.10.14

קוקטייל הפתיחה של כנס Go4Israel לעידוד השקעות ושיתופי פעולה בינלאומיים התקיים ביום ראשון במוזיאון הבנקאות הרצלילינבלום בתל אביב. באירוע האחרון שבו ביקרתי במוזיאון, לפני חודשים אחדים, פגשתי את אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים. על המרפסת הצופה ללילינבלום, כשבידו כוס שמפניה צוננת, הוא התלונן על המחסור בידיים עובדות כבעיה המרכזית של המשק ודיבר על הצורך להכשיר בעלי מקצוע.

 

בשבוע שעבר הנושא הזה טלטל את ישיבת הממשלה, והרעיון לחדש את בתי הספר המקצועיים עורר זעם רב, בממשלה ובציבור, מחשש לשובה של ההסללה — אותה תופעה שבמשך עשרות שנים שלחה ילדים מהפריפריה, ובעיקר ממשפחות יוצאות עדות המזרח, למסלולי לימוד מקצועיים, פחות נחשבים ומכניסים.

 

השאלה אם ואיך צריך "לייצר פועלים" ריחפה גם בראשון בערב, בין הרצל ללילינבלום, כשהדבר הכי מזרחי בסביבה היה האוכל. "מי שדוחף את נושא בתי הספר המקצועיים הוא סטף ורטהיימר, כי יש לו רק ארבע שנות לימוד ואנטי גדול כלפי האוניברסיטה. הוא לא מאמין באקדמיה", אמר לי זוהר זיסאפל. המתחרה של ורטהיימר, בעלי חברת הלהבים Lamina אמיר פלג, הסביר שכוח האדם הוא סיבה מרכזית שהחברה שלו פועלת בשוויץ: "אני מעדיף לשלם יותר לעובדים ולקבל עבודה איכותית יותר", הסביר. יו"ר למינה ומנכ"ל קבוצת אוטו הגרמנית לוק מולר הוסיף: "ישראל מעניינת אותי רק בגלל הקריאטייביות שלה, לא בגלל כוח העבודה. אין לכם מה למכור לעולם בכל הקשור בידיים עובדות".

רן פרלמן, שותף בחברת BSP המתמחה בתחום קרנות הגידור, לקח את העניין רחוק עוד יותר: "אני לא מבין למה אנחנו מתעסקים בתעשיות הישנות. אם לא היה בארץ חוק שמגביל את העיסוק בקרנות גידור, היתה כאן פריחה עצומה, היתה תעסוקה לאלפי אנשים. מיליארדים היו נכנסים לפה".

  

בשלב זה של האירוע המרפסת נהפכה צפופה מדי, ומחשש שתיפול נכנסתי ללובי, לשוחח עם האורחים הזרים. למשל רוז'ה קוקירמן, בעבר מנכ"ל בנק רוטשילד וכיום נשיא ארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת, וגם אביו של מארגן האירוע אדוארד קוקירמן, יו"ר בית ההשקעות הנושא את שמו. "ישראל היא גן עדן, המצב בצרפת הרבה יותר גרוע", אמר לי קוקירמן האב. "היא קורסת בגלל ארגוני עובדים ותנאים מפליגים של דיור ציבורי, דמי אבטלה לשנתיים, לימודים חינם וביטוח רפואי מלא". אמרתי לו שזה נשמע טוב יותר מבישראל, שהפערים בה מעמיקים, וקוקירמן טען: "ככה זה צריך להיות כדי שתהיה צמיחה. כל כלכלן יגיד לך את זה".

 

זהר זיספל. "ורטהיימר לא מאמין באקדמיה" זהר זיספל. "ורטהיימר לא מאמין באקדמיה"

 

מכיוון שכבר מספיק כלכלנים כופרים ברעיון הזה, ניסיתי לחפש את הצמיחה במקום אחר. הבן אדוארד קוקירמן, למשל, טוען שהיא תבוא ממזרח: "סינים הם העתיד של הכלכלה הישראלית. הפחדים מהסינים נובעים מהפחד מתחרות ומשוק חופשי. תראה מה קרה בענף הסלולר כשנכנסו אליו שני החברים שלי מיכאל גולן ופטריק דרהי ועשו מהפכה, בזמן שהישראלים ששלטו בחברות הישנות רק ניצלו את הציבור וחלבו אותו כדי להחזיר את ההלוואות הממונפות שלקחו מאותו הציבור. לסינים יש כסף נזיל".

 

אחר כך קוקירמן הציג לי את "ידידו הטוב", המיליארדר רוני צ'אן מהונג קונג, יו"ר Hang Lung Properties. רגע לפני שהתראיין בהרחבה ל"מוסף כלכליסט"  אמר לי צ'אן, כמו בשם הסינים כולם: "אין לך מה לפחוד מאיתנו, אנחנו נפעל לפי חוקי המדינה ולפי חוקי השוק החופשי. מה שמעניין אותנו בתנובה הוא לא השוק הישראלי בכלל", ופתאום הוא העלה את האפשרות שדווקא הפלישה ממזרח תתקן כמה מהעוולות שנעשו למזרחים כאן: "בסך הכל אנחנו רוצים את היצירתיות שלכם. את הייצור תנו לנו לעשות, אנחנו עושים זאת הכי טוב".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x