חתמתם על ערבות? בדקו שהבנק דואג גם לכם

הסכמתם לבקשת חבר וחתמם לו על ערבות להלוואה קטנה. האם לפני החתימה הבנק הסביר לכם מה משמעות הערבות? האם פירט בפניכם את מצבו הכלכלי של החבר כדי שתוכלו להעריך סיכונים? האם הוא בכלל בחן אם תוכלו לעמוד בהחזרים במקרה שהחבר לא יפרע את תשלומי ההלוואה?

כך תמזערו סיכונים:

נערה בת 19 החלה לעבוד במפעל תמורת שכר מינימום של 4,000 שקל בחודש. שם התיידדה עם אחת העובדות והשתיים הפכו לחברות. בשלב מסוים, אותה חברה ביקשה מהצעירה לחתום עבורה על ערבות להלוואה של 60 אלף שקל. השתיים הגיעו לבנק והצעירה הוחתמה על הערבות.

כצפוי, האישה לא עמדה בהחזר ההלוואה והנערה האומללה מצאה עצמה חייבת בחובות 'חברתה' ונחשפה לאיומי הבנק ולהליכי הוצאה לפועל.

לפני שחותמים על ערבות, בידקו את מצבו הכספי של הלווה צילום: shutterstock

הצעירה הגיעה למשרד עורכי דין כדי לבדוק איך להיחלץ מהצרה. לאחר שנבדקו כל המסמכים הרלוונטיים, התברר שהבנק הפר כלפיה כמעט כל חובה אפשרית: החל מכך שפקיד הבנק בפניו נחתמה הערבות כלל לא לקח בחשבון את מצבה הכלכלי הרעוע, לא הסביר לה על מהות הערבות או על הסיכונים הכרוכים בה ואף לא מסר לה כל פרט על האופן שבו מתנהל חשבונה של חברתה, שהסתבר שהייתה באותה תקופה בחריגות משמעותיות מהמסגרת.

לטענתה, כששאלה את הפקיד מה יקרה אם חברתה לא תעמוד בהחזר ההלוואה הוא הסביר לה שאל לה לחשוש, שכן היא תחויב בהחזר ההלוואה רק אם חברתה תלך לעולמה או תעזוב את הארץ. הסברים אלה, כמובן, אינם נכונים בעליל.

הנתבעת הגיעה למשרד עורכי הדין לאחר 90 יום מפסק הדין, שנוהל בהליך מקוצר, ואחרי שלא קיבלה רשות להתגונן. במצב כזה,כשהמועד להגשת ערעור חלף, התחום היחיד שנותר לסייע לה הוא בהפחתת התשלומים החודשיים בהם חויבה במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדה. ערעור שהוגש לבית משפט השלום התקבל והתשלום החודשי שלה הופחת מ- 1,200 שקל ל-400 שקל. עד היום משלמת הצעירה לתיק ההוצאה לפועל, ומכסה לאט, לאט את החוב אליו נקלעה שלא באשמתה ומתוך תמימות וחוסר ידע.

המקרה של הצעירה מבהיר כי, הבנקים אינם ששים למלא אחר התחייבויותיהם כלפי הערבים, ומנגד, ערבים רבים אינם יודעים מה טומנת בחובה הסכמתם לערבות.

לפני ואחרי: חובות הבנק כלפי הערבים היחידים

כאשר מדובר בערב יחיד – שאינו תאגיד, בן זוגו או שותפו של החייב – חלות על הבנק חובת הגילוי, חובת תום הלב וחובת אמון כלפיו, ממש כאילו הוא לקוח מן השורה. מכח חובות אלה, הבנק מחויב לגלות לערב את מצבו הכספי של מבקש ההלוואה ולחשוף בפניו כל מסמך רלוונטי שיכול לעזור לו לקבל החלטה מושכלת אם לחתום על הערבות או לא.

הטעם מאחורי חובות אלה הוא הגנה על הערב, שמעניק לחברו ערבות יחיד בחינם, כ"עסקת חסד" שאין לה כל רגע מסחרי ואינה ניתנת תמורת דבר מה. ברוב המקרים, רצונו של הערב להתחייב הוא ממילא מסויג, והוא עושה זאת כאקט של רצון טוב כלפי חבר בתקווה שההתחייבות לא תמומש אף פעם.

הבנק מעדיף שהסיכון יהיה שלכם

הסיכון הכספי הטמון בערבות והחבויות הכרוכות בה אם הלווה לא עומד בהתחייבויותיו, מחייבים את הבנק לאחריות מקצועית, כזו שתגן על הערב מפני דעתו שלו ותסייג את כח הרצון שלו. כשהערב נמצא מול הבנק, מעמדו חלש יותר, בפרט בשל האמון הרב שהוא רוחש לבנק והסתמכותו על מקצועיות הבנק ויכולתו לברר את מצבו הכלכלי של הלווה לאשורו, במובן זה, שלא יסתכן ויעניק ללווה הלוואה אם הסיכוי שלא יעמוד בהחזריה, גבוה.

אלא שלרוב, במציאות, זה לא קורה ואף להיפך - הבנק שמח להעביר את הסיכון שבהענקת ההלוואה לערב. ברוב המקרים הבנק לא דואג לאינטרסים אחרים מלבד אלה שלו ושמח להעביר את הסיכון שבמתן הלוואה לפתחו של הערב. המקרה שלפנינו הראה זאת היטב, שהרי לפי נתוני החשבון של הלווה (אותה חברה) היה ברור שהסיכוי שתעמוד בהחזר ההלוואה נמוך.

אך בכך לא מסתכמות חובותיו של הבנק כלפי הערב. הוא מחויב כלפיו גם לאחר שהתברר שהלווה לא עמד בתשלומים. במקרה כזה על הבנק להודיע לערב על המצב ולנקוט את כל האמצעים שעומדים לרשותו, כולל תביעה משפטית ונקיטת הליכי הוצאה לפועל לפני שהוא בכלל בא בדרישות לערב.

אז מה למדנו? לפני החתימה על הערבות, חשוב לבקש מהבנק את כל המסמכים הרלוונטיים לגבי יכולתו הכספית של הלווה ולקבל ייעוץ מקצועי באשר לסיכוייו לעמוד בהתחייבותו. אם כבר חתמתם והבנק מתדפק על דלתכם, חשוב לבדוק היטב אם עמד בכל החובות שמנינו לעיל, ועשה כל שביכולתו להיפרע, קודם כל, מהלווה.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.

**המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.