שופטים חסיני תלונה

התלונה נגד השופט שקד אינה מקרה נדיר של תלונה מוצדקת. לפי דו"ח נציב התלונות שפורסם במאי 2012, אחת מכל שש תלונות נגד שופטים נמצאה מוצדקת. במהלך 2011 מצא הנציב 89 תלונות כמוצדקות. למרות זאת, אין כמעט משמעות מעשית לקביעת הנציב. לפי החוק, ההחלטות בתלונות אינן מתפרסמות בפומבי לעיון הציבור, אלא רק במסגרת הדו"ח השנתי, שבו לא מצוינים שמות השופטים, אלא רק בית המשפט שבו הם מכהנים. לנציב גם אין סמכות לנקוט סנקציות, וההחלטות בתלונות מועברות לנשיא העליון, למנהל בתי המשפט ולשר המשפטים, שבידיהם הסמכות להעמיד שופט לדין משמעתי, או אף לפעול להדחתו, סמכות שמופעלת רק במקרים נדירים.

כך למשל, באפריל 2011 קיבל הנציב תלונה נגד השופט בדימוס יהודה זפט, בעקבות חשיפת "כלכליסט", וקבע שהשופט זפט לא גילה למתדיינים שהופיעו בפניו כשמולם עו"ד יעקב וינרוט, שווינרוט ייצג אותו בהליך משפטי אישי. התלונה הועברה לנשיאת העליון דאז דורית ביניש, אך לא ננקטה כל פעולה כלפי השופט.ביוני 2012 קיבל הנציב תלונה אחרת, אף היא בעקבות חשיפת "כלכליסט", בעניינה של השופטת ורדה אלשיך, ונקבע שהיא הכניסה שינויים בפרוטוקול דיון שאותו שיגרה כתלונה נגד עו"ד רפאל ארגז שעמו התעמתה. באוגוסט 2012 פרסם נשיא העליון אשר גרוניס החלטה שלא ינקוט כל צעד נגד השופטת. בספטמבר אמר מנכ"ל משרד המשפטים ד"ר גיא רוטקופף לוועד ראשי המחוזות שאלשיך תפרוש מתפקידה בסוף 2012, אך בפועל השופטת עודנה מכהנת בתפקידה.

יהודה זפט. לא ננקטה כל פעולה כלפיו

תלונות נגד עורכי דין אינן זוכות ליחס דומה, הן מוגשות לוועדות האתיקה במחוזות הלשכה, ואם הן נמצאות מוצדקות רק לכאורה, נפתחים באופן אוטומטי הליכים משמעתיים והעו"ד עומד לדין משמעתי. אם הוא מורשע בו, לאחר פסק הדין ניתנת הכרעת הדין ועו"ד צפוי לעונשים כמו השעיה מעיסוק במקצוע או קנס. בניגוד להליכים נגד שופטים, הדין המשמעתי על עורכי הדין גלוי לציבור ופסקי הדין המשמעתיים מתפרסמים בפומבי.

תגובת דוברת מערכת בתי המשפט: "החלטות הנציב חסויות על פי דין, וכך גם אופן הטיפול בהן".