פריכים

1,672 בתי ספר בסכנת קריסה: הרשימה המלאה

"רשימת בתי הספר הפריכים", מונח שטבע פיקוד העורף, עמדה במרכזו של דו"ח שחובר בסוף 2010 בידי ועדת ההיגוי הבינמשרדית להיערכות לטיפול ברעידות אדמה. "חיזוק מבנים הוא אחד האמצעים החשובים ביותר לצמצום הנזק בנפש וברכוש עקב רעידת אדמה", נכתב בדו"ח. לפי האמור בו, הממשלה הקציבה לחיזוק מבני ציבור (ובכללם בתי הספר) כ־140 מיליון שקל לשנה, ובסך הכל כ־3.5 מיליארד שקל ב־25 שנה.

תיכון עירוני י"א, שטריקר 19, תל אביב צילום: אוראל כהן

זה היה יכול להיות סיפור לא שגרתי על טיפול ממשלתי רציני בעניין של פיקוח נפש, אלמלא התברר שאף שחלק מהכסף כבר הוקצה, פשוט לא משתמשים בו - עד היום לא חוזק אף לא בית ספר אחד. לכל היותר בוצעו סקרים, בדיקות ועבודות תכנון. "משרד החינוך מסכן את חיי התלמידים כי הוא לא עומד בתוכנית שהוא עצמו הציע", אמרה ח"כ רונית תירוש, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, בדיון בוועדה במרץ. מנהל אגף בינוי במשרד החינוך אסף דטנר הסביר לה כי הכסף אמנם קיים, אבל אין "תורה" לחיזוק מבנים ואין מספיק מהנדסים בעלי הכשרה מתאימה וידע בתקנים לחיזוק. "אף גוף לא התמודד עם זה", אמר, "זה הזמן של הלימוד, שבו לומדים את התהליך ולומדים את הטעויות". בעלי תפקידים אחרים חיזקו את עמדתו: הבעיה היא לא תקציבית, היא היעדר בסיס הנדסי.

זה השלב שבו סיפור החלם מקבל עוד טוויסט מפתיע. לאחר שהבינו שלחיזוק בתי הספר יידרשו שנים, בוועדת ההיגוי הגו פתרון זמני: מערכות ההתרעה מפני רעידות אדמה, שאמורות לספק התרעה מוקדמת לתלמידים עשרות שניות לפני הרעש. רעיון טוב, אבל התקנה שנגזרה ממנו מחייבת התקנת מערכות התרעה כאלו בבתי ספר חדשים שנבנים כעת, ומדלגת על בתי הספר הישנים, הפריכים, שסכנת הקריסה שלהם היא הגדולה ביותר. יש אמנם תוכנית להקים מערכת התרעה ארצית, אבל גם פיתוח והקמה של מערכת כזאת אמור לקחת כמה שנים. הגורמים המטפלים בנושא מודעים לבעיה, וכבר המליצו להקצות תקציב חד־פעמי להתקנה מיידית של מערכות התרעה בבתי הספר הפריכים מתוך אותו תקציב המוקצה לחיזוקם.

ממשיכים: במאי החליטה ועדת השרים להיערכות לטיפול ברעידות אדמה על הקמת מערכת התרעה ארצית לרעידות אדמה ("תרועה") ולצונאמי ("מים אדירים"). כחלק מהפרויקט, שתוקצב ב־25 מיליון שקל ואמור להתבצע בתוך שנתיים, משרד החינוך אמור לרכוש עד 5,000 "כורזיות" - מערכות שנועדו לקבל אות מהמערכת המרכזית ולהתריע מפני רעידת אדמה.

העלות הכוללת של אלו תהיה עד עשרת אלפים שקל ליחידה, והן יותקנו בעדיפות ראשונה באותם 1,600 בתי ספר ישנים.

שוב נדמה שזהו פתרון, לפחות חלקי, גם אם הוא נראה אלגנטי כמו גירוד באוזן שמאל ביד ימין. אלא שמתברר שהגוף שאמור לתכנן, להקים ולתפעל את הפרויקט הארצי הוא מינהל המחקר במדעי האדמה והים במשרד האנרגיה. גורמים המעורבים בתהליך טענו בפני "מוסף כלכליסט" כי מדובר בגוף מחקרי שכלל אין ביכולתו להקים מערכות כאלה, מה שעלול לעכב את ביצוע הפרויקט. המשמעות היא שבתי הספר הפריכים עלולים להישאר נטולי חיזוק ונטולי התרעה עוד זמן רב.

לדברי אותם גורמים, מהסיבה הזאת לא נכון היה לכרוך בין הקמת המערכת הארצית למערכות המקומיות.

אילן פרידלנד, מנכ"ל ביפר שמשווקת מערכות התרעה מרעידות אדמה, מציע חלופה: לא לחכות למערכת "תרועה", אלא לחבר את בתי הספר למערכת קיימת של ביפר שכבר פועלת, ומבוססת על גדר סיסמית לאורך השבר הסורי־אפריקאי. לטענתו, זה גם פתרון זול יותר מהאחרים. "מההיכרות שלנו עם מדינות אחרות בעולם, אנחנו רואים כמה חשובה ההתרעה וכמה השניות הללו יכולות להציל חיים. ההמחשה הטובה ביותר היא התרעת צבע אדום. אני לא מבין למה אנחנו מחכים לוועדת החקירה הבאה".

לא חייבים לאמץ את החלופה הזאת דווקא, והאינטרס העסקי שעומד מאחוריה ברור. ייתכן שיש חלופות מיידיות אחרות. מה שברור הוא שאנחנו ניצבים בפני מקרה שבו הסכנה זוהתה מראש, התקציב נמצא, התכנון הושלם, ובכל זאת בעוד ארבעה ימים יחזרו מאות אלפי תלמידים ללמוד ב־1,672 בתי ספר פריכים.

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מתקצב את הבדיקות, התכנון והביצוע, אך אינו מבצע בפועל. הרשויות המקומיות הן המבצעות בהתאם ליכולתן. כיום יש כ־200 בתי ספר בכ־60 רשויות בתהליך בדיקה ותכנון, שניים מהם כבר בביצוע, וארבעה עברו להליך של בנייה חדשה. בעניין מערכות ההתרעה, החלטת הממשלה קובעת כי תוקם מערכת התרעה ארצית בתהליך שיחל ב־2013 ויימשך שנתיים".