$
22.3.12

הצד האפל של התופעה: מי ידאג לזקנים ולחולים?

תוחלת החיים עולה, כמו גם שיעורי הגירושים בגילים המבוגרים, מעטים כיום עוברים לגור עם ילדיהם, ורבים מוצאים את עצמם חיים לבד לראשונה בחייהם דווקא בגיל הפנסיה

בין כל הסינגלטונים והסינגלטוניות הצעירים יחסית, אלה שחיים כך מבחירה ובשמחה, שפורחים בחייהם לבד ומנהלים רשת קשרים ענפה, כפי שמצביעים המחקרים, יש קבוצה אחת שמטרידה את פרופ' אריק קליינברג: הסינגלטונים הקשישים והבודדים, במיוחד החולים שמרותקים לבתיהם.

 

מספרם של אלה עולה במקביל להתרחבות תופעת החיים לבד: תוחלת החיים עולה, כמו גם שיעורי הגירושים בגילים המבוגרים, מעטים כיום עוברים לגור עם ילדיהם, ורבים מוצאים את עצמם חיים לבד לראשונה בחייהם דווקא בגיל הפנסיה. ב־1950 רק עשירית מהאמריקאים בני יותר מ־65 חיו לבד; היום שליש מהם מזדקנים לבד, והשכיחות גבוהה יותר אצל בני 75 ומעלה.

 

זה קורה בעיקר לנשים, שמאריכות חיים יותר מגברים. אבל דווקא גברים סובלים יותר, משום שהם נוטים לשמור פחות על קשרים חברתיים. בגל החום הכבד של שיקגו ב־1995, 80% מהגופות שלא נדרשו היו של גברים. זה חמור יותר אצל העניים: לפי מחקר של נציבות קרן הרווחה האמריקאית, שליש מאלה שמתחת לקו העוני מדווחים שלא פגשו חברים או שכנים שבועיים. חמישית מהם אף לא שוחחו עם חברים בטלפון. באוסטרליה מצא מחקר כי קשישים מבלים כשלוש שעות ביום לבדם, אבל אם הם סינגלטונים - הם שוהים לבד כ־12.5 שעות בממוצע, 80% משעות הערות שלהם. לפי מחקר אמריקאי, קשיש מבלה 10 שעות ביום לבד, שעתיים עם בני משפחה, עוד שעה עם חברים ושעה נוספת בפעילות אחרת - אבל זה הממוצע; יש ימים שבהם הוא לא פוגש איש.

 

יש גם ממצאים הפוכים. מחקר של אוניברסיטת קורנל בקרב כ־3,000 בני 85-57 מצא שלרווקים יש אותו מספר חברים כמו לנשואים, ואפילו סיכוי גבוה יותר לקשרים חברתיים עם שכנים וחברים. מחקר אנגלי מצא שקשישים שחיים לבד לא סובלים ממחלות פיזיות או מנטליות יותר מאחרים, והם ביטאו יותר סיפוק מחייהם.

 

קליינברג פגש קשישים כאלה, מרוצים. הם סיפרו לו ששמעו סיפורי זוועה על בתי אבות סיעודיים, שהדיור המוגן שמציע חיים חברתיים יקר מאוד, ושהם לא רוצים לעבור לגור עם ילדיהם. גם אם מגורים עם הילדים יפחיתו את הבדידות ויועילו למצבם הבריאותי, שינוי כזה יפגע בעצמאות שלהם ובכבודם, והמחיר לא שווה את זה. כך קרה שאם לפני מאה שנה 70% מהאלמנות האמריקאיות עברו לגור עם ילדיהן, היום רק 20% עושות זאת.

 

קליינברג שואף לחברה שבה חייהם של המבוגרים החיים לבד יהיו נוחים ובטוחים במיוחד. זה, למעשה, הדבר העיקרי שמטריד אותו בעולם הסינגלטונים שמתפתח כעת. "אנחנו צריכים להשקיע בדיור טוב יותר לאנשים שמזדקנים לבד ולעשות יותר למען האנשים הבודדים באמת", אומר קליינברג. "כשאנחנו חותכים את תקציבי הרווחה, אנחנו מקשים עליהם עוד יותר. אני מאוד מודאג מזה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x