• תפריט
בארץ

הלמ"ס: ברוב המקצועות, שכרם הממוצע של בוגרי האוניברסיטאות גבוה משכרם של בוגרי מכללות

לראשונה, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידע על מהלך הלימודים, התעסוקה וההכנסה של סטודנטים שהחלו את לימודיהם לתואר ראשון בין השנים 1999-2001. עוד עולה כי שכרם של בוגרי הנדסה ומדעי המחשב הוא הגבוה ביותר במועד סיום הלימודים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה אתמול לראשונה מידע על מהלך הלימודים, התעסוקה וההכנסה של סטודנטים שהחלו את לימודיהם לתואר ראשון בין השנים 2001-1999, בתקופה של עד שלוש שנים ממועד סיום הלימודים. הממצאים, המבוססים על מרשם האוכלוסין, קבצים של סטודנטים ומקבלי תואר ראשון מהמוסדות
האקדמיים, נתוני הכנסה מרשות המסים, ונתוני מפקד האוכלוסין והדיור 1995, מציגים לראשונה תמונה מקיפה על עתידם המקצועי של בוגרי מערכת ההשלכה הגבוהה בישראל.

  

מהנתונים עולה, כי השכר החודשי הממוצע בקרב מקבלי תואר ראשון שהחלו את לימודיהם לתואר בשנים 2001-1999 נמצא במגמת עלייה, החל משנת סיום לימודיהם ובמהלך שלוש השנים שלאחר מכן. קצב עליית השכר שונה מאוד בין בוגרי תחומים שונים, החל בעלייה של 20% בשלוש שנים בקרב בוגרי חינוך והכשרה להוראה ועד ל-60% ויותר בקרב בוגרי מדעי המחשב, הנדסה ופיזיקה. יש לשים לב לכך שבקרב בוגרי רפואה ורפואת שיניים, הלימודים נמשכים עוד שנתיים לאחר קבלת התואר בוגר ועד קבלת תואר MD, ואז חל גידול של פי 2 בשכרם, לעומת רמת שכר נמוכה מאוד בזמן הלימודים.

השכר החודשי הממוצע הנמוך ביותר בקרב מקבלי תואר ראשון בשנת סיום הלימודים נמצא בקרב הבוגרים שלמדו רפואה ורפואת שיניים (2,689 שקל), בשל מיעוט תעסוקה במהלך תקופת לימודים תובעניים לקראת תואר דוקטור לרפואה. שכרם של בוגרי מדעי המחשב בשנת סיום הלימודים נמצא הגבוה ביותר (12,234 שקל).

 

באוניברסיטאות, קצב הגידול התלת-שנתי בשכר נמוך ביותר בקרב אלה הלומדים מקצועות עזר רפואיים (18.1%) וגבוה ביותר בקרב בוגרי תואר ראשון ברפואה ורפואת שיניים (111.6%), ואולם עדיין שכרם של האחרונים נמוך ביותר גם שלוש שנים אחרי סיום הלימודים לתואר ראשון, לעומת יתר מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות. בקרב בוגרי מכללות אקדמיות, השכר החודשי הממוצע הנמוך ביותר בשנת סיום הלימודים נמצא אצל הלומדים חינוך והכשרה להוראה (4,214 שקל), ואילו שכרם של בוגרי הנדסה ומדעי המחשב נמצא גבוה ביותר במועד סיום הלימודים (9,670 שקל ו-9,554 שקל, בהתאמה). קצב הגידול התלת-שנתי בשכר החודשי הממוצע נמוך ביותר בקרב אלה הלומדים מקצועות עזר רפואיים וחינוך והכשרה להוראה (21.3% ו-26%, בהתאמה), בעוד שהגידול הגבוה ביותר נרשם בקרב הלומדים מדעי הטבע (למעט פיזיקה) ואלה הלומדים מדעי המחשב (67.2% ו-63.9%, בהתאמה).

 

עוד נמצא כי עבור רוב תחומי הלימוד, שכרם החודשי הממוצע של בוגרי האוניברסיטאות גבוה כל העת לעומת שכרם של בוגרי מכללות אקדמיות. ממצא זה אינו תקף ביחס לתחומים מקצועות עזר רפואיים, מדעי הטבע (למעט פיזיקה), עסקים ומדעי הניהול ומשפטים. בתחומי לימוד אלה התמונה הפוכה (לפחות בחלק מהתקופה).

 

השכר החודשי הממוצע בקרב גברים מקבלי תואר ראשון גבוה בהשוואה לשכרן הממוצע של נשים מקבלות תואר ראשון.

 

בכל תחומי הלימוד ובכל סוגי המוסדות, שכרם של בוגרים יוצאי יישובים חלשים מבחינת הרמה החברתית-כלכלית אינו נופל משכרם של עמיתיהם יוצאי יישובים מבוססים יותר.

 

ממצא זה מעיד על הצלחה מרשימה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לצמצום פערים חברתיים. עם זאת יש לציין כי קיימים פערים בין יוצאי ישובים מאשכולות שונים של המדד החברתי-כלכלי בנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה, לטובת יוצאי ישובים מבוססים יותר. בכל תחומי הלימוד, יוצאי ישובים חלשים מהווים כ-15% מהבוגרים, הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות, בשעה שהאוכלוסייה המתגוררת ביישובים אלה מהווה 18% מאוכלוסיית ישראל.

 

אשר לקצב גידול השכר, התמונה אינה אחידה. באוניברסיטאות, שכרם של בוגרי מדעי הרוח יוצאי יישובים מקבוצת האשכולות החברתיים-הכלכליים הבינוניים גדל ב-13.2% במהלך שלוש השנים שאחרי סיום התואר, לעומת עלייה בשיעור של 98.3% בשכרם של בוגרי עסקים ומדעי הניהול יוצאי יישובים מקבוצת האשכולות החברתיים-הכלכליים הגבוהים. במכללות האקדמיות, שכרם של בוגרי מדעי הרוח יוצאי יישובים מקבוצת האשכולות החברתיים-הכלכליים הגבוהים גדל ב-26.7% במהלך שלוש השנים שאחרי סיום התואר, לעומת עלייה בשיעור של 70.0% בשכרם של בוגרי מדעי המחשב יוצאי ישובים מקבוצת האשכולות החברתיים-הכלכליים הבינוניים.

 

מלבד הנתונים, תפרסם בימים הקרובים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאתר האינטרנט שלה מחולל לוחות בנושא לימודי השכלה גבוהה והשתלבות בשוק העבודה. במחולל הלוחות יוכלו הגולשים להפיק נתונים בנושא, תוך אבחנה בין סוגי המוסדות להשכלה גבוהה (אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות ומכללות לחינוך), מוסדות הלימוד הספציפיים, תחומי הלימוד ומקצועות הלימוד. בנוסף, הנתונים ניתנים להפקה לפי תכונות דמוגרפיות שונות – מגדר, גיל, קבוצות אוכלוסיה, כמו גם לפי אשכול חברתי-כלכלי, ציון בבחינה הפסיכומטרית והמשך לימודים אקדמיים אחרי סיום לימודי התואר הראשון.

 

אין תגובות
בטל שלח