הממשלה תדון היום בתיקון מוסר התשלומים של המדינה
מדובר בחוק שיזמו כמה חברי כנסת, שמטרתו להפסיק את עיכובי התשלומים של הממשלה לספקים שונים - ובעיקר עסקים קטנים שזכו במכרזים של המדינה
חברות ומעסיקים רבים משלמים לספקים ונותני שירותים תשלום דחוי, קרי "30 או 60 שוטף". עיכוב במוסר התשלומים מקשה על פלח
במקרים שבהם מתקשרת המדינה במכרז עבור עבודה מסוימת או הספקת שירותים, נאלץ מספק העבודה או השירותים לספוג את התשלום הדחוי כאשר למעשה העבודה "ניתנה מראש" והתשלום יינתן רק במועד מאוחר יותר. מעבר לכך, מדיניות הממשלה בעניין תשלומים לגורמים חיצוניים אינה אחידה, וימי התשלום נקבעים בהתאם ליכולת המיקוח של נותן השירות. כך, למשל, כאשר מדובר בהתקשרות של המדינה עם חברות וגופים גדולים, מועד הפירעון נקבע לעיתים הינו לכל היותר שני ימי עסקים. כאשר מדובר בפרילנסרים ועצמאים הנעדרים יכולת מיקוח, מועד התשלום נקבע במקרים מסוימים רק לאחר 60 יום.
בעיה זו גוררת פגיעה בתחרותיות הלאומית, בסביבה העסקית, באיתנות הפיננסית של עסקים, באיכות הניהול במשק ואף בשלטון החוק ובמוסר העסקי. בעיות אלו, בתקופה של משבר כלכלי המקשה גם כך, על עסקים קטנים ובינוניים לשרוד, עלולה לגרום לקריסתן של חברות, פגיעה בצמיחה ועלייה באבטלה. המשבר הכלכלי, לא רק מגביר את הפגיעה של מוסר התשלומים, אלא גם גורם להחרפת הבעיה, לאור הקושי של ספקים לעמוד במועדי התשלום שלהם.
הפגיעה בעקבות עיכוב תשלומים ע"י מוסדות הממשלה חמורה מפגיעות בעיכוב תשלומים ע"י גורמים פרטיים, מאחר והיא מולידה שרשרת של עיכובי תשלום והלנות שכר. כאשר מועד התשלום נדחה למועד מאוחר יותר גדל בהתאמה הסיכון של מזמין השירות להיקלע לקשי נזילות ולפרוע בסופו של דבר את החוב לספקי הסחורה או השירות.
הצעת החוק זכתה לתמיכה של להב, לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל. נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון, אמר כי "על הממשלה להוות דוגמא אישית, בעמידתה בתנאים הכלכליים אשר מצופה מאזרחיה לעמוד בהם. אם הצעת החוק לא תאושר בוועדת השרים, בכוונת להב להניח בימים הקרובים הצעת חוק דומה ולהציע, כי החלת מוסר התשלומים על משרדי הממשלה וגופים נתמכים תהייה הן במכרזים והן בעסקאות שאינן דורשות קיום מכרז".
