• תפריט
בארץ

משבר כוח האדם האמיתי של הרפואה בישראל עוד לפנינו

בעוד שבתי החולים מתקשים לעמוד בעומס בעונת השפעת, דו"ח חדש של משרד הבריאות חושף: שיעור האחיות והרופאים באוכלוסייה ממשיך לצנוח. מנתונים של ההסתדרות הרפואית שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי עיקר הבעיה הוא בתחום הפגים

מיקי פלד 09:1230.11.11

מי שנבהל מן העומס הנוכחי בבתי החולים וסבור שמערכת הבריאות מצויה בשיאו של המשבר העמוק בתולדותיה, עוד לא מבין מה טומן בחובו העתיד. דו"ח חדש של משרד הבריאות על מצב כוח האדם במקצועות הרפואה מגלה, כי מספר הרופאים והאחיות בישראל ממשיך לרדת ביחס לגידול באוכלוסייה.

 

על פי הדו"ח, אשר בחן את המגמה בתחום כוח האדם הרפואי בארץ בעשור הראשון של המאה ה־21, בשנת 2010 המשיך שיעור היצע הרופאים בישראל את הירידה שהחלה בעשור הקודם, והגיע ל־3.38 רופאים עד גיל 65 ל־1,000 איש. בהשוואה לשיעור של 3.71 רופאים בשנת 2000, מדובר בירידה של 9%. שיעור הרופאים ל־1,000 איש בישראל עדיין גבוה יותר מהממוצע במדינות ה־OECD, שעומד על 3.1, אולם אם המגמה הנוכחית תימשך תהיה זו בעיה קשה מאוד למערכת הרפואה הציבורית בישראל.

 

 

דוגמה לקושי אפשר לראות כבר בקרב האחיות. שיעורן של אלה מצוי במגמת ירידה כבר שנים רבות, בעיקר על רקע קושי העבודה והשכר הלא גבוה שהיא מקנה לעוסקים בה. שיעור האחיות ל־1,000 נפש ירד מאז שנת 2000 ועד 2010 ב־6% והחריף עוד יותר את הבעיה שהיתה קיימת כבר אז, לפני כעשר שנים.

 

הבעיה היא שגם העתיד אינו עשוי להביא לשיפור במצבת האחיות. שיעור מסיימי בתי הספר לאחיות עומד על 11.4 ל־100 אלף נפש, בעוד שבמדינות ה־OECD הממוצע הוא יותר מפי שלושה ועומד על 39.1. בשנה שעברה האחיות בבתי החולים השביתו את העבודה עד שנחתם עמן הסכם שכר בינואר האחרון. הסכם זה קבע תוספות של 180 תקני אחיות למחלקות הפנימיות. למרות זאת, בבית החולים וולפסון בחולון, לדוגמה, העומס על האחיות נשאר כה גדול - עד כי בשבועות האחרונים הן נוטשות מדי פעם את המחלקות הפנימיות במחאה על העומס, ואף מאיימות להשבית מחר את בית החולים אם לא יימצא פתרון.

 

אולם נדמה כי הבעיה הקשה באמת נוגעת למספר מקצועות שהוגדרו כ"מקצועות במצוקת כוח אדם", זאת במסגרת הסכם השכר מ־2008 בין ההסתדרות הרפואית למשרד האוצר. הכוונה בעיקר לשלושה - טיפול נמרץ, הרדמה וניאונטולוגיה (רפואת יילודים ופגים). בשלושת התחומים האלה נרשמו עליות בשיעור הרופאים ל־1,000 נפש מאז שנת 2000: 28% בטיפול נמרץ, 14% בהרדמה ו־12% בניאונטולוגיה. בנוסף, בשניים הראשונים אף ניכר שיפור מסוים בכמות המתמחים שנכנסו אליהם. עם זאת, הבעיה הגדולה נותרה בתחום רפואת הפגים ותבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות במלוא עוזה.

 

 

השכר לא מושך

 

מנתונים שהגיעו מההסתדרות הרפואית לבקשת "כלכליסט" עולה, כי בעוד שבתחום ההרדמה גדל מ־2007 ל־2011 מספר המתמחים מ־26 ל־49, ובעוד שבטיפול נמרץ כללי הוא צמח מ־1 ל־9 - ברפואת הפגים המצב נשאר עגום. למעשה, רק שני רופאים נכנסו להתמחות בתחום זה מתחילת השנה הנוכחית, בהשוואה ל־0 לפני ארבע שנים.

 

הסיבה העיקרית לשיפור בתחומי ההרדמה והטיפול הנמרץ היא התוספות לשכר שניתנו בהסכם השכר מ־2008, שלפיו כל רופא מתמחה בשלושת מקצועות המצוקה מקבל כ־300 עד 400 שקל נוספים בכל חודש. לרופאי הפגים, כך מתברר כעת, הדבר לא היווה תמריץ משמעותי. כיצד ניתן להסביר זאת? ככל הנראה הסיבה היא כפולה: עומס עבודה גדול וחוסר יכולת לעבוד במקצוע הניאונטולוגיה במערכת הרפואה הפרטית, שבה אפשרויות ההשתכרות גדולות הרבה יותר. בהסכם השכר מאוגוסט האחרון הוחלט על מתן מענק שיכול להגיע גם עד ל־300 אלף שקל לרופא שייכנס להתמחות כרופא פגים, אך לפחות על פי הרושם בשטח - הכסף עדיין אינו מפצה על שתי הבעיות שהוזכרו.

 

יו"ר איגוד רופאי הפגים בישראל פרופ' שאול דולברג מבית החולים איכילוב בתל אביב אמר לפני כשנה ל"כלכליסט", כי "זהו רק עניין של זמן עד שפגים ימותו. כנראה שצריך לקרות נזק ממשי לעין לפני שיימצא פתרון". אתמול נשמע דולברג מעט מפויס יותר, ואמר כי "היום יש כבר יותר מודעות במשרד הבריאות לבעיה במקצוע, אבל טחנות הצדק טוחנות לאט מדי".

 

באחרונה המליץ המשרד על תוספת של כ־80 תקני רופאים בתחום ל־100 הקיימים, אך לטענת דולברג, המצב האופטימלי הוא של 270 רופאי פגים. לדברי דולברג, 40 רופאים אמורים לפרוש לגמלאות בעשר השנים הקרובות - דבר שרק יחמיר את הבעיה, שכן אין מתמחים שיחליפו אותם.

 

"העומס הוא עצום"

 

"מה שצריך לעשות זה לשפר את תנאי העבודה", אומר יו"ר איגוד רופאי הפגים. "זה לא רק עניין של שכר. רופאים לא באים לעבודה הזו כי העומס הוא עצום. מספר התקנים והרופאים קטן, והדבר מגדיל את הנטל על הקיימים. רופאים מומחים במקצוע הזה נאלצים לעבוד בלילות, בניגוד לעמיתיהם במקצועות אחרים. כיוון שאין מספיק מתמחים למלא את התורנויות והכוננויות, רופאים מוזעקים בלילה לבית החולים, כך שיוצא לאותו רופא מומחה לבוא כמה פעמים בחודש לבית החולים בלילה. הוספה של עוד תקנים ורופאים אולי תקל על העבודה".

 

התמחות בתחום הפגים היא למעשה התמחות שנייה אחרי שנעשים מומחים ברפואת ילדים. דולברג טוען, כי משום שכרגע לא רבים רוצים להגיע להתמחות זו, הפתרון הוא להכניס רופאים שאינם ניאונטולוגים או מומחים לרפואת ילדים לתוך המחלקה, להכשיר אותם - וכך להקל על הנטל, שאולי יעזור למשוך מתמחים למקצוע בהמשך.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x