• תפריט
מוסף אוקטובר 2011

חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי

גלעד שליט צריך עכשיו אוויר ושקט, המחאה בניו יורק יודעת לאן היא הולכת, האם משפחת עופר קוברת את העסק, לעובדי שופרסל מגיע חלק מהעסקה ולמה המדינה לא מתגייסת לשחרורו של רוני פוקס מהכלא בגיאורגיה

כתבי כלכליסט 09:3818.10.11
חקר ביצועים:

 

שליט

והשקט שנשאר

 

התקשורת והציבור הישראלי חיבקו את גלעד שליט מראשית הדרך, והיה להם חלק אדיר בקמפיין לשחרורו. לרעש שייצרו לאורך יותר מחמש שנים היה כוח. היום, כששליט אמור סוף סוף לחזור הביתה, הם - אנחנו - צריכים לעשות את מה שהכי קשה לנו: להניח לסיפור. לא לחכות לקליימקס הוליוודי. לא לרדוף, לא להציץ, לא להציק, לא לחבק. חיבוק עכשיו הוא מחניק. עכשיו צריך אוויר. צריך שקט. עכשיו אפשר ללמוד לא רק שיעור בהתגייסות ציבורית, אלא גם שיעור באיפוק לאומי.

 

אדוה קיזלשטיין

 

המחאה בניו יורק

יודעת לאן היא הולכת

 

האביב האמריקאי ממשיך לצבור מומנטום, מה שמעורר כמובן את הקולות ששואלים לאן כל זה מוביל. האם המחאה תיעלם? תתעצם? האם האמריקאים יקבלו בקרוב את הטרכטנברג שלהם? על הטעות הזאת, כך נראה, המוחים של וול סטריט לא מתכוונים לחזור. הממשל לא מעניין אותם, והם לא רואים ממטר את הקריאה שיציגו "דרישות ריאליות", מבחינת המוחים, הם הרבה יותר גדולים מכל דרישה, ועדה או ממשל.

 

המחאה בוול סטריט המחאה בוול סטריט צילום: בלומברג

 

"אנחנו לא צריכים אישור של אף אחד, אנחנו הרוב", אמר לי השבוע אחד הפעילים, הפרסומאי ג'ף סמית, "אם נצטרך לגדול סביב הממשלה ולהחליף אותה - זה מה שנעשה. אנחנו לא פה למשא ומתן, אנחנו פה כדי להתארגן ולקבל את המדינה שלנו בחזרה". וזו בהחלט מטרה, גם אם לא קל לשבץ אותה ברשימה של "דרישות ריאליות".

 

טלי שמיר, ניו יורק

 

משפחת עופר

קוברת גם את העסק?

 

ב־1999 קנו האחים עופר את החברה לישראל מידי משפחת אייזנברג במחיר מציאה. שאול אייזנברג מת שנתיים קודם לכן, והשאיר צוואה שפתחה מלחמת ירושה, שמצדה חייבה את שאריו למכור את נכסי המשפחה מהר, כלומר בזול. סמי ויולי עופר ראו את זה קורה, ונראה היה שלמדו את הלקח: כבר ב־2002 הם הפרידו את עסקיהם המשותפים כדי להעביר את הנכסים לדור הבא בצורה מסודרת ולמנוע מלחמות ירושה.

 

דורון וליאורה עופר דורון וליאורה עופר צילום: משה שי, ורדי כהנא

 

אבל השבוע התברר שהאופי האנושי חזק יותר מכל לקח עסקי: יולי עופר הלך לעולמו והשאיר צוואה שלפיה הכל הולך לבת ליאורה, והבן דורון לא מקבל דבר. דורון כבר הודיע כי ידרוש לפסול את הצוואה הזאת ולקבל צוואה מוקדמת יותר של האב שבה הנכסים מחולקים בין שני הילדים, והצית מאבק משפטי שאין לדעת לאן יוביל אותו. פעם אף אחד לא חשב שזה יקרה לאייזנברג, אבל הנה, יכול להיות שזה יקרה גם אצל עופר, ושוב נגלה שסכסוכי ירושה הם סיבת המוות העיקרית של חברות משפחתיות.

 

גבי קסלר

 

 

האריזות הגדולות

בדיוק ההפך ממה שצריך

 

הנה עיוות משונה שהולידה המחאה נגד יוקר המחיה: חברות המזון, קשובות כל כך, מכריזות על הורדת מחירים - באמצעות הגדלת האריזות ושיטת "20% חינם!". איך זה מסתדר עם הקמפיין של המשרד להגנת הסביבה שקורא לנו לקנות פחות כדי לזרוק פחות? איך זה מסתדר עם מגמת ההשמנה בישראל? זה לא.

 

 צילום: עמית שעל

 

זה גם לא מה שהכיס של הצרכן הישראלי צריך. נכון, משפחות גדולות יכולות להרוויח מאריזת גבינה מנופחת או משקית במבה ענקית. אבל כל השאר לא מרוויחים דבר, חוץ מקלוריות, פח מלא וחשבון מנופח. אל תשכנעו אותנו שזה מה שאנחנו צריכים. תנו לנו פשוט אריזות במגוון גדלים, ובעיקר במחירים שפויים.

 

אלון רייס

 

עובדי שופרסל

הם חלק מהניצחון

 

כבר נראה היה שכל הפרטים של עסקת שופרסל תפורים, אבל אז הודיעה יו"ר ועד העובדים של הרשת אריאלה סיסו כי העובדים מתנגדים לעסקה. הם רוצים את נוחי דנקנר, ואם כבר הוא מתעקש ללכת - הם דורשים ש־10% מרווחי אי.די.בי מהמכירה יגיעו לידיהם. אפשר להתווכח על גובה הנתח, אבל אין ספק של־12 אלף עובדי הרשת מגיע נתח כלשהו מהרווח. אחרי שנה של מחאות עובדים ושכבות ביניים,

 

 צילום: אלעד גרשגורן

 

נוחי דנקנר צריך להבין שחלפו הימים שבהם בעלי ההון היו גוזרים את הקופון ומחלקים דיבידנדים שמנים או בונוסים רק לשכבה דקה של בכירים. ברור שהעובדים הם חלק מההצלחה של שופרסל, ובעתות משבר הם הרי נקראים לדגל ונדרשים לקיצוצי שכר ואף לפיטורים. בדיוק לפי אותו היגיון, הם צריכים לעמוד על הפודיום גם ברגעים של ניצחון, אפילו אם הם לא יושבים בקומה ה־44 של מגדלי עזריאלי.

 

גולן פרידנפלד

 

רוזנהויז

משלם את המחיר

 

מפסיד אחד מעסקת שופרסל כבר אפשר לסמן: אפי רוזנהויז, המנכ"ל הכל יכול של הרשת, האיש שהפך אותה לקמעונאית הגדולה בישראל ודמות מפתח באי.די.בי. עד עכשיו נהנה רוזנהויז מהגב של דנקנר, שאמנם האציל חלק מסמכויותיו, אבל השאיר אותו בתפקידו גם כשרשות ההגבלים העסקיים הגישה נגדו כתב אישום.

 

אפי רוזנהויז אפי רוזנהויז צילום: גיא אסיאג

 

עכשיו מגיעים בוסים חדשים, שהגישו לדנקנר את רשימת המנהלים שהם רוצים להשאיר בחברה. רוזנהויז לא היה שם, מה שמעמיד אותו עכשיו לבד, בלי טייקון מאחוריו, מול תיק פלילי שמסתמן כמקרה חשוב של "יראו וייראו" מבחינת התביעה. יראו וייראו אחד כבר יש כאן: מנהלים יקרים, אל תשכחו שגם אם הכל נראה שקט, מתישהו, משום מקום, עלול להגיע בוס חדש, שלא יהיה לו שום עניין להמשיך לשלם על הטעויות שלכם.

 

נעמה סיקולר

 

הרכבת הקלה

שביתת בדיחה

 

הנה מסר ליו"ר ועד עובדי הרכבת הקלה בירושלים, שהשבוע החליט להשבית את עבודתה: אי אפשר להשבית את מה שלא עובד.

 

שאול אמסטרדמסקי

 

רוני פוקס

דפוק וזרוק בגיאורגיה

 

מעצרו המתוסרט של איש העסקים רוני פוקס בגיאורגיה, השבוע לפני שנה, ומשפטו החפוז נראו כמו תרגיל עוקץ והפללה. גזר הדין הקשה, שבע שנות מאסר, והדיווחים על התעללות בכלא אינם מותירים ספק: ממשלת גיאורגיה - שבבוררות בינלאומית חויבה לשלם לפוקס 100 מיליון דולר ופיתתה אותו לפגישה ממולכדת - מצפצפת על כל מי שפעל עד כה לשחרורו.

 

רוני פוקס רוני פוקס

 

רוני פוקס אינו גלעד שליט, והנסיבות שונות לגמרי. ובכל זאת, מדהים לראות איך מדינה שמתגייסת להצלת חייל חטוף נותרת אדישה לגורלו של אזרח שאולי גם הוא ראוי למעמד של חטוף. ישראל אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים על הגדר: אם המדינה סבורה שפוקס אשם בהצעת שוחד לשר גיאורגי, שתניח לו להירקב בכלא. אבל אם המדינה מאמינה שהוא הופלל על לא עוול בכפו - עליה לפעול בכל כוחה להשבת חירותו וכבודו.

 

יואל אסתרון

בטל שלח
    לכל התגובות
    x