בזמן המחאה: מרווח השיווק על ירקות זינק לשיא של 5 שנים
דו"ח של משרד החקלאות חושף כי גם בעיצומה של המחאה החברתית נמצאו פערי תיווך עצומים בין מחירי הירקות והפירות מהחקלאי לבין מחירם על מדפי הסופרמרקט. רשתות השיווק מתגוננות: "הדו"ח מוטעה ואינו משקף"
בזמן שעם ישראל היה עסוק במחאות והפגנות, רשתות השיווק המשיכו לגזור קופונים על מחירי הירקות והפירות בסל הקניות הבסיסי. בחודש יולי, בשיא המחאה החברתית, הגיעו מרווחי השיווק של הקמעונאיות על הירקות ל־112% - שיא של חמש שנים.
לשם המחשה, קילו גזר שנמכר לרשת הקמעונאית ב־1.82 שקלים נמכר לצרכן במחיר של 4.06 שקלים - מרווח קמעונאי של כ־122%. קילו פלפל ירוק נמכר לרשת הקמעונאית ב־2.7 שקלים, בעוד שהצרכן שילם תמורתו 6 שקלים - פער של כ־121%.
בתחום הפירות הטריים עמד פער התיווך של הרשתות בחודש יולי על 38.6%. אף שמדובר בירידה קלה מהחודש שעבר, גם ברשימת הפירות ניתן למצוא פערי תיווך עצומים. קילו אבטיח, שנמכר לרשת במחיר של שקל אחד, עלה לצרכן 2.2 שקלים — פער של 117%. בכיר במשרד החקלאות מסביר כי הרווח הגולמי של הרשתות נע בין 22% ל־25%, ואין הצדקה לכך שמרווח השיווק על ירקות ופירות יעלה על כך. במשרד החקלאות מצאו כי המרווח של הסיטונאים עומד על 12%–15% בלבד, ובמועצת הצמחים אומרים כי הרווח של החקלאי נע בין 10% ל־15%.
דו"ח מדדי המחירים של משרד החקלאות מתפרסם מדי חודש ובוחן את פערי התיווך בפירות ובירקות. הדו"ח מתבסס על המחירים לצרכן המפורסמים באותו חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסוקרת אלפי נקודות מכירה של פירות וירקות בכל רחבי הארץ, משווקים ועד רשתות השיווק. הסוקרים מדווחים על מחיריהם של ירקות ופירות סוג א', כפי שאלה מוצגים בנקודות המכירה.
על פי נתוני הלמ"ס, ב־2010 46.3% מהישראלים קנו פירות וירקות ברשתות הקמעונאיות, 27.8% קנו אצל ירקנים, 20.1% בשווקים ו־5.8% במכולות השכונתיות. משקלו של סוג נקודת הממכר בא לידי ביטוי בחישוב ממוצע המחירים.
שרת החקלאות: "מרווחי השיווק אינם מוצדקים"
בתגובה לממצאי דו"ח משרד החקלאות, שרת החקלאות אורית נוקד אמרה ל"כלכליסט" כי "הדו"ח של המשרד מוכיח כי בדומה למחירי מוצרי החלב, גם כאן רשתות השיווק הן אלו שגוזרות את הקופון על גבו של הצרכן". שלום שמחון, שאותו החליפה נוקד במשרד החקלאות והיום שר התמ"ת, אמר ל"כלכליסט" כי "אין כל הצדקה למרווחי השיווק שגוזרות הרשתות הקמעונאיות. ועדת המזון תטפל במרווחים אלו".
צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים - הגוף המפרסם את המחיר הממוצע לצרכן מדי יום - אמר כי לא ניתן להצדיק את פערי התיווך האסטרונומיים בטיעונים של פחת, הובלה והוצאות קירור. "התוצרת מובלת במתקני קירור שלא גורמים להפסדי פחת גדולים. האבסורד הוא שמחירי התוצרת יורדים בעוד שפערי התיווך עולים.
"לטעמנו", מוסיף צבי אלון, "פערי התיווך הם תולדה של ריכוזיות בשוק המזון, וכעת, כשהתעוררה המחאה הציבורית, הגיעה העת לטפל ברעה חולה זו. אנחנו סבורים שיש לאמץ בישראל בחקיקה מודל שיחייב את הקמעונאי לנהוג בשקיפות ולציין ליד המחיר לצרכן גם את מחיר העלות לקמעונאי. יש לקדם בניית שווקים מפותחים ומודרניים לצרכנים שיהוו אלטרנטיבה ראויה לרשתות השיווק, וכמובן לזרז את הקמת השוק הסיטונאי גוש דן (עתיד לקום בצומת מסובים, וזמנית ממוקם בצריפין - ט"ל)".
ד"ר רענן כהן, יו"ר השוק הסיטונאי גוש דן, העריך כי "פתיחת השוק הסיטונאי צפויה להוזיל את מחירי הפירות והירקות לצרכן בכמיליארד שקל, ובין היתר לטפל בפערי התיווך הבלתי הגיוניים שגוזרות רשתות השיווק. השוק עתיד להיפתח במאי 2014".
רשתות השיווק לא ידעו שהן כאלה
הנתונים המוצגים בדו"ח משרד החקלאות זרים לרשתות השיווק. משופרסל נמסר כי "החברה מוכרת ירקות ופירות באיכות גבוהה ובמחיר הנמוך ביותר בשוק. מרווחי השיווק בשופרסל, בקטגוריית הירקות והפירות, לא השתנו בין החודשים יוני ויולי. ניתוח הנתונים המוצגים לוקה בטעויות ואינו רלבנטי לשופרסל, שמדווחת ללמ"ס באופן שוטף. לדוגמה, מרווח על עגבניות בשופרסל נשמר, בעוד שמהדו"ח עולה כי מדובר בגידול של יותר מ־%03. הסיבה לפער הוא כניסת עגבניות ערבה, שהן עגבניות באיכות ירודה יותר, לנתוני המחירים הסיטונאיים, שאינן נמכרות ברשת".
מרבוע כחול נמסר בתגובה כי "נתוני הלמ"ס מבוססים על מחירון השוק הסיטונאי, שלא בהכרח משקף את מחירי הקנייה של הרשת. רשת מגה מקפידה לרכוש מוצרים מפוקחים ללא חומרי הדברה, המייקרים את מחיר הקנייה.
לדוגמא: קילו עגבניות נקנה במחיר נטו של 2.36 שקלים, ומחיר המכירה בממוצע בחנויות עומד על 3.50 - פער של 48.3% בין מחיר הקנייה למחיר שהצרכן משלם. זהו פער תיווך נמוך משמעותית מזה שהוצג. פערים אלו לא כוללים פחת בחנויות, עלויות שינוע, עלות תפעולית וכדומה. הפערים באחוזים מול השנה הקודמת נובעים ממחירי קנייה נמוכים בהשוואה לשנה שעברה, זאת אף על פי שהוצאות המכירה נשארות דומות ואף עולות".
מרמי לוי נמסר כי "הנתונים המוצגים לא שייכים לבית ספרנו. הרווח הקמעונאי הגולמי לגבי פירות וירקות נע בין 15 ל־20%".
מרשת ויקטורי נמסר כי "אין לנו מרווחים כאלה. המרווחים שלנו מופיעים בדו"חות הכספיים. אנחנו עובדים עם הרווח הגולמי הנמוך ביותר מכל הרשתות הקמעונאיות".
