$
משפט

בדיקת "כלכליסט": זינוק של כמעט פי 30 במס' הבקשות לפשיטת רגל בשנים 2010-1995

מספר הבקשות לפשיטת רגל שהוגשו על ידי אנשים פרטיים זינק מכ-280 ב-1995 לכמעט 8,000 ב-2010. במקביל עלה מספר החייבים המוגבלים בהוצאה לפועל מאז 1999 בכ-170%. הקושי הכלכלי משתקף בראי מערכת המשפט

מארק שון 10:5018.08.11

בדיקת "כלכליסט" של דו"חות האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי מגלה כי בשנים 1995–2010 נרשם זינוק אדיר של 2,660% במספר הבקשות לפשיטות רגל שהוגשו על ידי אנשים פרטיים לבתי המשפט בישראל.

 

מהנתונים עולה כי בעוד שבשנת 1995 הוגשו לבתי המשפט בארץ 281 בקשות בלבד לפשיטות

רגל (58% מתוכן בתל אביב), ב־2010 הוגשו כבר 7,757 בקשות דומות. הזינוק המשמעותי ביותר נרשם בחמש השנים האחרונות, כאשר בשנים 2009–2010 בלבד חלה עלייה של 2,610 במספר הבקשות שהוגשו.

 

לנתוני פשיטות הרגל לחץ כאן

 

מעט ביטחון תעסוקתי, הרבה מינוף פיננסי

 

לצד העלייה במספר הבקשות שהוגשו על ידי חייבים לפשיטת רגל, חלה עלייה גם במספר החייבים המוגדרים כ"מוגבלים באמצעים" בהוצאה לפועל - כלומר חייבים שלאחר חקירת יכולת שנערכה הוכיחו כי אין ביכולתם להחזיר את חובותיהם.

 

ישנו הבדל משמעותי בין שני סוגי החייבים: בעוד שבפשיטת רגל החייב הוא היוזם את ההליך, בהוצאה לפועל התיק נפתח נגד חייב שאינו מעוניין לשלם את חובו.

 

על פי דו"ח של רשות האכיפה והגבייה לשנת 2010, באותה שנה נרשמו בישראל כ־988 אלף חייבים, כאשר 90% מתוכם היו אנשים פרטיים. מהדו"ח עולה כי בכל שנה מתווספים למעגל החייבים כ־80–90 אלף אנשים נוספים, וכי כ־20% מהתיקים שנפתחים בכל שנה הם לחייבים חדשים שלא נפתח נגדם בעבר אף תיק בהוצאה לפועל. בדו"ח צוין כי מספר החייבים שהוגדרו כ"מוגבלים באמצעים" זינק מ־5,708 ב־1999 ל־15,478 ב־2010, עלייה של 171%.

 

"הנתונים משקפים עלייה עצומה במספר החייבים", אומר ל"כלכליסט" פרופ' אלי ברקוביץ', לשעבר דקאן בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה. "הנתונים נובעים בעיקר מהירידה בביטחון התעסוקתי של אנשים פרטיים ומהעלייה במינוף הפיננסי שלהם, עקב ההקלות במתן הלוואות שהתרחשו בתקופה שאליה מתייחסים המספרים".

 

"יש משמעות למצב הכלכלי - וכמובן גם למדיניות הכלכלית שננקטה על ידי הממשלה בתקופות הרלבנטיות", מוסיף גורם משפטי בכיר מאחד ממשרדי הממשלה, "ראינו ב־2008 את ההשפעה העצומה שהיתה למשבר על כמות פשיטות הרגל. ישנם עוד גורמים שהשפיעו על המצב, אך אין ספק שמדובר בתגובת שרשרת למדיניות הכלכלית ולמשברים הפיננסיים".

 

גורמים משפטיים מספקים זוויות נוספות כדי לבחון את התופעה. פרמטר חשוב שיש לבחון בבחינת העלייה במספר החייבים נוגע לשינוי החקיקה שהנהיג משרד המשפטים כלפי האחרונים: "השינוי המשמעותי הראשון התרחש בשנת 1996, אז ניתנו הקלות על ידי המחוקק בתנאים לקבלת הפטר (המסמך שפוטר את פושט הרגל מחובותיו - מ"ש)", מסביר ד"ר עומר קמחי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

 

קמחי, המתמחה בתחום דיני פשיטות הרגל, מדגיש כי "מאז ועד היום אנחנו רואים הפנמה אטית של השינוי, ולכן רואים מדי שנה עלייה במספר הבקשות לפשיטות הרגל".

 

עם זאת, לדבריו, המצב בישראל טוב בהרבה מזה שבארה"ב: "בשנת 2010 היו בארה"ב 1.5 מיליון בקשות לפשיטות רגל של אנשים פרטיים. אם בישראל מדובר על 0.1% ביחס לאוכלוסייה, הרי שבארה"ב מדובר על 0.5% - פי חמישה יותר".

 

לדברי קמחי, "הנתון הזה נובע מתנאים נוחים יותר לקבלת הפטר מחובות בארה"ב, וזה רק ממחיש שלמרות העלייה במספרים בישראל אין אצלנו מודעות להיבט החיובי של המצב".

 

הצעדים החשובים שגרמו לעלייה במספר פשיטות הרגל התרחשו בשנים 2004–2005, אז החל כונס הנכסים הרשמי (הגוף האחראי על פשיטות הרגל במשרד המשפטים - מ"ש) בתהליך שנועד להקל על חייבים לפנות להליכי פשיטת רגל. בין היתר הופחתה האגרה שנדרשו החייבים לשלם, ותוגבר אגף הסיוע המשפטי למעוטי יכולת.

 

שינוי משמעותי נוסף השפיע על זליגה של חייבים מהליכי הוצאה לפועל להליכי פשיטת רגל. "התיקון לחוק ההוצאה לפועל שינה את המדיניות וגרם לרשמי ההוצאה לפועל להפנות יותר חייבים אל הליכי פשיטת רגל", מסביר עו"ד ישראל שפלר, המתמחה בפשיטות רגל וכינוס נכסים.

 

לדברי שפלר, השינוי בחוק גורם לכך שהרשמים כמעט "דוחפים" את החייבים שאינם מסוגלים לשלם לעבר הליכי פשיטת רגל. "שינוי נוסף שמשפיע על העלייה הוא התפתחות השירות המשפטי בישראל ב־15 השנים האחרונות", הוא אומר, "בשוק קיים מספר רב של עורכי דין שלוקחים על עצמם תיקים רבים יותר תמורת פחות כסף".

 

הרפורמות של 2003 גרמו לעלייה גדולה

 

חרף כל ההסברים וההסתייגויות של המשפטנים, הרי שלא ניתן להתעלם מההתאמה שמתגלה בין המדיניות הכלכלית הממשלתית לבין הגידול במספר פשיטות הרגל.

 

מהנתונים עולה כי בשנים 1996–1999, שנות הקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו בלשכת ראש הממשלה, חלה עלייה של כ־110% במספר הבקשות לפשיטת רגל שהוגשו לבתי המשפט. בשנתיים הראשונות לכהונתו של נתניהו עמד הממוצע השנתי של הבקשות שהוגשו על 522, ובשנה האחרונה הורגשה עלייה משמעותית יותר והוגשו 719 בקשות.

 

עלייה נוספת במספר החייבים נגרמה כתוצאה ממשבר הדוט.קום שהתרחש בשנת 2000. על פי הנתונים, מספר הבקשות לפשיטת רגל קפץ מ־1,056 ב־1999 ל־1,486 בשנת 2001. זאת כאשר במקביל לכך מספר החייבים המוגבלים באמצעים קפץ באותן שנים מ־5,708 ל־7,698.

 

נקודת המפנה המשמעותית ביותר נרשמה ב־2003 - השנה שבה נכנס נתניהו ללשכת שר האוצר לראשונה במסגרת ממשלתו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון.

 

באותה שנה הביא נתניהו לאישור שורה של רפורמות כלכליות משמעותיות. בין היתר הנהיג את הרפורמה בקרנות הפנסיה, העלה את גיל הפרישה לפנסיה, ביצע קיצוץ בתקציבי הרווחה, ובמקביל פתח ברפורמה להורדת המסים הישירים והוריד את מס החברות מ־36% לכ־25% בלבד.

 

במקביל לשינוי מדיניותו הכלכלית של נתניהו, חלה עלייה חדה במספר הבקשות שהוגשו לפשיטת רגל באותן שנים. בשנת 2004 קפץ מספר הבקשות ל־2,142, זאת ביחס ל־1,587 בשנת 2003. במקביל גם מספר החייבים המוגבלים באמצעים קפץ מ־6,646 ב־2003 ל־7,906 ב־2004.

 

המצב רק הלך והחמיר מאז 2008

 

העלייה המשמעותית ביותר במספר הבקשות שהוגשו לפשיטת רגל נרשמה רק כמה שנים לאחר הרפורמות האגרסיביות שהתחיל נתניהו בשנת 2003. משנת 2004 ועד שנת 2009 זינק מספר המבקשים בכ־400 כל שנה, עד שהזינוק בשנת 2009 הגיע ל־4,968 - כלומר עלייה של כ־140% בשנים 2004–2009.

 

בשנה שעברה נמשכה מגמת העלייה במספר הבקשות לפשיטות הרגל שהוגשו לבתי המשפט: על פי הנתונים זינק מספר הבקשות שהוגשו מ־5,147 ב־2009 ל־7,757 ב־2010. במספר החייבים המוגבלים בהוצאה לפועל חל באותן שנים זינוק דומה: בעוד שבשנת 2004 עמד מספר החייבים המוגבלים על 7,904, בשנת 2009 הוא כבר הגיע ל־14,971 - עלייה משמעותית בהיקף של 89% בתוך חמש שנים בלבד.

 

"הגידול החד במספר החייבים בשנתיים האחרונות נבע מהמשבר הכלכלי העולמי, אך הוא גם נובע מהגידול המשמעותי במספר בתי העסק הקטנים במשק ומרמת המינוף שלהם", מסכם פרופ' ברקוביץ'.

 

לדבריו, "האופי של בתי העסק השתנה מאוד בשנים האחרונות והם הפכו להרבה יותר ממונפים מכפי שהיו בעבר".

 

מחקר: זכייה בלוטו לא מונעת פשיטת רגל

 

מחקר שבדק זוכי לוטו בפלורידה הצליח להוכיח את ההנחה הרווחת: זכייה בסכומי כסף גדולים אינה מונעת מאותם אנשים להגיע למצב של פשיטת רגל.

 

המחקר שהתפרסם בשנת 2010 בוצע בשיתוף פעולה של שלוש אוניברסיטאות: פיטסבורג, קנטאקי וונדרבליט מטנסי. במסגרת המחקר נבדקו 35 אלף זוכים שזכו בסכומים שבין 600 דולר ל־150 אלף דולר בשנים 1993–2002. נתוני הזכייה הוצלבו עם נתוני פשיטות הרגל בפלורידה.

 

על פי הממצאים שפורסמו בכתב העת "The Review of Economics and Statistics", אנשים שהיו בעלי חובות משמעותיים לא הצליחו להימנע מפשיטת רגל גם לאחר זכייה משמעותית בלוטו. זכייה כזאת הוגדרה במסגרת המחקר כזכייה בסכום כסף משמעותי שנע בין 50 אלף דולר ל־150 אלף דולר.

 

נתוני המחקר הראו כי יותר מ־1,900 זוכים שהשתתפו בלוטו הפכו לפושטי רגל חמש שנים בלבד לאחר שזכו בפרס הגדול, כאשר 1% מכלל המשתתפים (המרוויחים והמפסידים) הגיע לפשיטת רגל כל שנה - שיעור כפול משיעור פושטי הרגל שנרשם בקרב יתר האוכלוסייה שלא השתתפה במשחק הלוטו באותן שנים.

 

בין השאר עלה מהמחקר כי סכום הזכייה הממוצע לזוכים שנבדקו עמד על 65 אלף דולר, כאשר חובותיהם עמדו על 49 אלף דולר (כלומר, סכום הזכייה אמור היה לכסות את החובות ללא חשש).

 

בין הסיבות שהעלו החוקרים לשיעור פשיטות הרגל הגבוה בקרב הזוכים היתה רמת החינוך שלהם שהיתה נמוכה מהממוצע, בעיקר מבחינת קרוא וכתוב. מנתון זה הסיקו החוקרים על אי־יכולתם של הזוכים להתנהל מבחינה כלכלית באופן נבון. סיבה נוספת נגעה ל"נובורישיות" של הזוכים: מיד לאחר זכייתם, הם החלו לצרוך מוצרי יוקרה ובזבזו את כספם בשל השינוי הכלכלי שנגרם.

 

ניתן להסיק מהמחקר כמה מסקנות אופרטיביות גם בישראל: כך למשל בדבר הצורך בשיפור רמת החינוך בכלל, ורמת החינוך הפיננסית בפרט, הניתנת לאוכלוסיות חלשות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x