$
קריירה

אופטימיות מודרכת

עקרונות הפסיכולוגיה החיובית חודרים לארגונים. הציניקינים יגידו שאין מנוס וחייבים לפעמים "לתת לעובדים בראש", המצדדים טוענים שהאושר של העובד מתורגם ליעילות והספק בעבודה, כפי שמסביר איש העסקים איציק תשובה: "השיטה עוזרת להזיז ולשפר תהליכים בארגון, היא מועילה דה פקטו"

שגית פסטמן 15:0429.03.11

אושר הוא מושג חמקמק והחיפוש אחריו הוא מגמה בוערת. יעידו על כך ספרי הדרכה כמו "באושר ובאושר" של ד"ר טל בן שחר ורב המכר "פרויקט האושר" של גרטשן רובין - אמא אמריקאית שהחליטה במשך שנה להיות מאושרת יותר בכל מיני תחומים בחייה.

 

מגמות רוחניות המוצאות את ביטוין ברבי מכר הן די שכיחות, אך זאת הנוכחית זלגה גם לעולם העסקים ולתחום הניהול הארגוני. בתי ספר לניהול מעבירים קורסים מקצועיים בגישת הפסיכולוגיה החיובית לעסקים, וחברות בינלאומיות כמו אינטל, ארנסט&יאנג וגולדמן זאקס כבר אימצו את עקרונות השיטה. במרכז הבינתחומי הרצליה ד"ר בן שחר מעביר את הקורס "מבוא לשינוי ופיתוח ארגוני בהשראת הפסיכולוגיה החיובית"; תוכנית הלימוד של להב בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב כוללת קורס בשם "פסיכולוגיה חיובית: יישומים ניהוליים, עסקיים ואישיים" וגם באקדמיית תל אביב־יפו יכולים הסטודנטים ליהנות מהקורס התיאורטי אך היישומי ברוחו "פסיכולוגיה חיובית בניהול - ארגז כלים למנהל".

 

ד"ר טליה טיטיון, שיזמה וגיבשה את הקורס באקדמית תל אביב־יפו, מפרטת: "כבר לפני עשור העריכו פסיכולוגים מובילים שהפסיכולוגיה חולה וצריך לרפא אותה. הבעיה העיקרית היתה שהיא עסקה רק בשלילי, בבעיות, ולא בהיבטים החיוביים. כך למעשה החל לצמוח תחום חדש בפסיכולוגיה שחוקר אופטימיות, תקווה וחוסן, ומשתדל לטפח כלים טיפוליים הקשורים לחוויות ולרגשות חיוביים. גם בארגונים היתה התמקדות מוגזמת בבעיות. יועצים ארגוניים ומנכ"לים תמיד בדקו מה לא עובד, ומה שמתמקדים בו הוא שגדל. לפי הפסיכולוגיה החיובית צריך דווקא לחקור הצלחות עסקיות ולהתבסס עליהן".

 

לחזק את החזק

 

לפסיכולוגיה החיובית יש לא מעט עקרונות וכלים שלקוחים מדיסציפלינות מגוונות, והיא רק בתחילת הדרך. לדעת ד"ר טיטיון התחום בחיתוליו: "אחד העקרונות החשובים הוא להתמקד בניהול על פי חוזקות - בניגוד לתפיסה הרווחת בעבר, ולפיה יש לאתר את תחומי החולשה של העובד ולחזק אותם, מחקרים חדשניים מראים כי פוטנציאל הצמיחה וההתפתחות הגדול ביותר של כל אדם נמצא בתחומים שהוא חזק בהם. לכן יש לאבחן את החוזקות שלו ולהציב אותו בתפקידים בתחומים אלו. מדיניות זו תתרום לו לתחושת משמעות, למוטיבציה ולתפקוד מיטבי. כלי נוסף של הגישה נקרא הוקרה - סדרה של תרגולים עבור המנהל שיאפשרו לו להוקיר את העובד ואת הדברים החיוביים שהוא עושה. המטרה היא לפתח מנהיגות חיובית שתלַמד את המנהל להעצים את העובד".

 

עיקרון נוסף של הפסיכולוגיה החיובית בניהול מתמקד בפיתוח תחושת "מסוגלות עצמית" אצל העובד. כלומר יש לחזק אצל העובד את התחושה שהוא יכול להשיג את מטרותיו באמצעות כלים כגון מיקוד בהצלחות עבר, צפייה במודל חיקוי המפגין התנהגות כזו, קבלת משוב חיובי מהסביבה ופיתוח תהליך שכנוע עצמי חיובי. תומכי הגישה מדגישים במיוחד את המונח "מיטביות סובייקטיבית" (Subjective Well Being), שקרוב במשמעותו למושג "תחושת האושר". ההנחה הבסיסית היא שאם הארגון ידגיש את פיתוח תחושת האושר אצל העובדים, תעלה שביעות הרצון של העובדים מהעבודה, ומכאן התפקוד שלהם ישתפר ותהיה ירידה בהיעדרויות, במחלות ובתחלופת עובדים.

 

איך מנהלים מגיבים לגישה?

 

"יש צינים שאומרים שרק אם נותנים לעובד בומבה בראש הוא מתפקד בצורה נורמלית. אני מכירה את הביקורת הזאת של אנשים שאומרים שהרוחניות של הגישה לא מתחברת למציאות, אבל זה לא אומר שגם ההפך נכון, כלומר שצריך 'להתפקס' רק על השלילי בחיים ובעסקים. מנהלים שמתחברים לנושא ומאמצים אותו בארגונים שלהם רואים תוצאות חיוביות".

ד"ר טליה טיטיון ד"ר טליה טיטיון

 

אז שנתעלם מכל מה שרע?

"ממש לא, אבל יש כאן גישה עם גב אקדמי ומדעי שאומרת שאפשר לפתח גם אווירה טובה בארגון. עובדה היא שהכלים שמציעה השיטה נותנים תוצאות טובות יותר בשטח".

 

לזהות את הטוב בכל עובד

 

איש העסקים איציק תשובה, מנכ"ל חברת תשובה בניין ויזמות ובן דוד של איש העסקים יצחק תשובה, נפגש באופן אישי עם ד"ר טיטיון, שמע על הגישה, התלהב והחליט לאמץ אותה. "ברגע שהתחלתי ללמוד את הנושא והבנתי את היתרונות ואת היכולות של הגישה, ראיתי שאפשר בעזרתה להזיז ולשפר תהליכים בחברה. זה משנה אפילו בדברים הקטנים, כמו העסקת פקידה במשרד. למדתי, למשל, שרק אם שואלים בראיון את השאלות הנכונות, אם מסבירים את התפקיד בצורה נכונה ומונעים תסכול עתידי, מגיעים למועמד הנכון".

 

כיצד בא לידי ביטוי אימוץ עקרונות הפסיכולוגיה החיובית?

"זה כולל עבודה עם מנחה צמוד והרבה מחשבה ודיאלוגים עם העובדים. אם מדברים עם העובדים, יוצאים דברים טובים. יש גם דו"חות שהעובדים כותבים ובאמצעותם יכולתי לקבל פידבקים מדויקים יותר, ולהבין למה לא טוב להם בעבודה. זה כלי שמחדד מאוד את האפשרות להתייעלות. למען האמת, אני לא אוהב להיחשף, אבל השיטה מועילה דה פקטו".

 

יעל בוסטין־גונן, מנהלת משאבי אנוש בחברת ההייטק Cimatron, למדה את הנושא במסגרת קורס בלהב: "אני לא מדברת עם עובדים על הנושא, אלא מכניסה אלמנטים מהתחום לתוך תהליכים, למשל במהלך ניתוח נתונים של הערכת עובדים ומנהלים. במקרה כזה אני לא מדגישה בעיות וחוסרים, אלא מחפשת את המאפיינים הטובים ובודקת מה אפשר לעשות כדי להשתפר".

 

כשאת מדברת על הגישה עם חברים ועמיתים, מהן התגובות?

גילי שגיב גילי שגיב צילום: רונן טופלברג

"אנשים מאוד מתעניינים וברגע שאני מפרטת, הם רואים כמעט מיד עד כמה הגישה הגיונית ומעשית".

גם גילי שגיב, מנהל השיווק של Avis, למד, מיישם ומצטרף אל הקולות התומכים. "אני באופיי טיפוס שמעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה", הוא אומר, "אז הפסיכולוגיה החיובית התאימה לי מאוד. אני מאמין שכשנותנים משוב לעובד, עדיף להתמקד בטוב ובהעצמה, לחזק לו את הביטחון".

 

איפה למשל עזרה לך הגישה?

"בראיון עבודה שואלים לעתים קרובות את המועמדים שאלות שליליות כמו: 'תן דוגמה לשלוש תכונות רעות שלך'. רוב האנשים לא מבינים מה באמת רוצים מהם, ומנסים לתת תשובות מרצות ומתחנפות. בפסיכולוגיה החיובית מציעים לשאול במעמד כזה שאלה מתחום הרגש כמו: 'באיזה סיטואציה הרגשת מועצם ומוצלח?', ולפי התגובה של האדם שמולך והתשובה שלו אפשר ללמוד עליו הרבה. בעיניי מדובר בכלי מאוד מתוחכם שמשקף תכונות אופי חשובות של המרואיין".

 

הישראלים תחרותיים מדי

 

ד"ר הילה דותן, מרצה בתוכנית ה-MBA למנהלים של רקנאטי באוניברסיטת תל אביב ומתמחה בהתנהגות ארגונית, מצננת מעט את ההתלהבות מהזרם החדש בניהול הארגונים. "אני מאוד בעד לעודד התנהגויות טובות", היא בוררת את מילותיה, "אבל כדי להתקדם, צריך לדעת להצליח גם בתחומים שקשים לך. זה נכון שחשוב שהעובד יידע במה הוא טוב, אבל חשוב לא פחות להבין שכדי לעלות בסולם המקצועי צריך להתחשל, צריך להיאבק".

 

ד"ר דותן שהתה שבע שנים בארצות הברית ו־12 שנים בהולנד ולמדה שם על מערכות יחסים בתוך ארגונים. מניסיונה, כל ארץ שונה מהותית מחברתה, ולכן הפסיכולוגיה החיובית מתקבלת באופן שונה בכל לאום, וכאן למעשה טמונה חולשה נוספת שלה. ד"ר דותן: "בבסיסה הפסיכולוגיה החיובית דוגלת בכך שהעובד צריך לשאוף למצוינות במה שהוא טוב בו, ונכון גם להגיד שלרוב במה שקל לו יותר לעשות. אם ניקח לדוגמה את הולנד, שבה השוויון הוא ערך מאוד חשוב - הנבחנים שם שואפים להשיג ציון גבוה רק כדי לא להיראות שונה, טוב יותר או פחות מהאחר. אין בהולנד שאיפה לתחרותיות ולמצוינות, ולכן הגישה של הפסיכולוגיה החיובית אולי מתאימה לתרבות כזאת יותר. בישראל ובניו יורק נושבות רוחות אחרות. כאן מעודדים להוציא ציונים של 110 ויש אווירה של תחרותיות והישגיות, שלא ממש מתואמת עם הקונספט שמתרכז בלעשות רק מה שאתה טוב בו".

 

ד"ר הילה דותן ד"ר הילה דותן

אושר וקריירה הם מושגים שעובדים יחד?

"אני לא יודעת אם בכלל אפשר לדבר על אושר באופן כללי כי מדובר בעניין אינדיבידואלי ומסובך. אבל כיוון שאנו הולכים לעבודה יום יום ומבלים את רוב זמננו במסגרת הזאת, אז מובן שנכון לשאוף שיהיה לנו טוב שם. כדי להבין איך להגשים את המטרה הזאת צריך לבחון את המוטיבציות שלנו. יש מה שנקרא 'מוטיבציות חיצונית' - כסף או תנאים טובים, ויש 'מוטיבציות פנימיות' - סיפוק, שביעות רצון. אם המנהל יידע מה המוטיבציות הפנימיות של העובד הוא יוכל להשפיע על האושר שלו בעבודה בלי צורך בתגמולים חיצוניים מוגדלים. האם המנהל צריך לשאוף שהעובד יאמין בערכים של החברה ויעבוד בתנאים נוחים? ברור שכן. אלו בהחלט כוונות טובות, אבל בינינו, כמה מאיתנו היו מגיעים לעבודה אם הם לא היו חייבים? לכן צריך לקחת מהגישה הזאת את הדברים הטובים אבל להישאר ריאליים".

 

בסופו של דבר, גם ד"ר טיטיון צריכה להתמודד עם הביקורת, וזאת בעיקר מכיוון שתחושת האושר הנשגבת - כפי שכבר הוכח - היא עניין אישי המשתנה מאדם לאדם. כבר בילדות מקצתנו נוטים להיות אופטימיים ונוחי מזג, ואילו אחרים הם רואי שחורות שמגיעים לידי תסכול בקלות. ד"ר טיטיון: "נכון ש־50% מן היכולת של האדם להרגיש מאושר נעוצים במטען הגנטי שלו, אבל 50% הנותרים הם תלויי נסיבות חברתיות, וכאן אפשר לשפר את המצב. במסגרת העבודה יש פרמטר שנקרא שביעות רצון, ואם הוא עולה - הביצועים של העובד משתפרים. זה משהו שמנכ"לים צריכים לשאוף אליו, לא? אנחנו, למשל, לא סתם אומרים שצריך לאזן בין העבודה לבית; אנחנו גם עובדים על חשיבותו של המסר הזה מול דרג המנהלים".

 

פן בעייתי נוסף בגישה קשור למניע של המנהל לרצות באושר של העובד. ככלות הכל, שיפור הביצועים של העובד מגדיל את הרווחים של העסק, ובמילים אחרות, האושר של העובד הוא הרווח הנקי של בעל ההון, והמניע להשגתו הוא לא אלטרואיסטי אלא קפיטליסטי.

 

ד"ר טיטיון מתגוננת: "חייבים להבין שהביצועים של העובד אינם המוקד כאן, אלא מדובר רק באפקט משני. ברור שאם הביצועים משתפרים הרווחים גדלים, אבל זה טבעי. את אותה הביקורת אפשר להעביר גם על התורה של אברהם מאסלו, אבי הפסיכולוגיה ההומניסטית, שאמר בהקשר הזה: 'אם הכלי היחיד שלך הוא פטיש, אתה רואה כל בעיה בדמות מסמר'. הפסיכולוגיה החיובית היא תחום צעיר, וכל אחד יכול לברור את הכלים שמתאימים לו ולראות אם ההשפעה שלהם על הארגון והעובד היא חיובית או שלילית. אני חושבת שברור מאליו שאם המנהל יבוא ממקום ציני ומניפולטיבי זה ייחשף, וברגע שתהיה התנגדות של העובד - הכל יתמוטט".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x