המוסר הכפול של השופט זפט ביחס לחובת הגילוי הנאות
ב־2009 קבע השופט יהודה זפט כי על בורר חלה חובת גילוי נאות על קשרים קודמים. באותו דיון עצמו נמנע זפט מלגלות שעו"ד רון ברקמן, שהשתתף בדיון, טיפל מטעם משרד וינרוט בתביעה שלו. דוברת בתי המשפט: "לא נפל פגם בפעולת השופט"
במסגרת החלטה שמסר השופט יהודה זפט לפני שנה וחצי בסכסוך בין ארקדי גאידמק לאורי שני, הוא קבע כי באופן עקרוני על בורר לגלות לצדדים על היכרות קודמת שהיתה לו עם מי מהם, אפילו אם מדובר בהיכרות מלפני שנים רבות.
זפט כתב את הדברים בעקבות בקשה של גאידמק לפסול את הבורר עו"ד עמי אסנת שדן בסכסוך בינו לבין שני,
בנימוק שבאחד מדיוני הבוררות "אמר הבורר כבדרך אגב כי הוא מכיר את אביו של עו"ד רון ברקמן". עו"ד רון ברקמן ייצג בבוררות את אורי שני, וגאידמק טען כי לו ידע מההתחלה שלפני 27 שנה הבורר הכיר את אביו של ברקמן - הוא לא היה מסכים כי יתמנה כבורר.
זפט: "על הבורר לגלות"
בהחלטתו כתב זפט כי "אכן, קודם הבוררות על בורר לגלות לצדדים אם היתה או אם יש לו היכרות עם מי מהצדדים או באי כוחם, זאת, אף אם לדעתו אין בהיכרות כדי לפסול אותו מלדון בבוררות". באותו מקרה החליט זפט כי הקשר בין אביו של ברקמן לבורר הוא לא משמעותי, ועל כן החליט שלא לפסול את הבוררות, בקשתו של גאידמק נדחתה, והוא חויב בהוצאות של 15 אלף שקל.
מה שזפט לא גילה לצדדים באותו הדיון, כשבפניו עמדו עורכי הדין ברקמן כמייצגו של שני ועו"ד ישראל שלו כמייצגו של גאידמק, הוא כי עו"ד רון ברקמן בעצמו היה מעורב בטיפול בתיק שבו שכר השופט זפט את שירותיו של משרד עוה"ד יעקב וינרוט.
רון ברקמן צילום: בועז אופנהיים מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בעת הגשת התביעה של זפט לבית משפט השלום בחיפה ב־1989, טיפל בתביעה לצד וינרוט עו"ד ברקמן, שהיה אז עו"ד שכיר במשרדו וכיום הוא אחד הליטיגטורים הבכירים בישראל. תמורת הייצוג שילם זפט למשרד וינרוט כ־16 אלף שקל.
לפי מסמכי התביעה שהגיעו לידי "כלכליסט", מדובר בתביעה של 130 אלף שקל בסדר דין מקוצר שהוגשה ב־1989. התביעה הוגשה נגד קבלן שממנו רכשו בני הזוג זפט דירת קוטג', ולטענתם היא נמסרה לידיהם באיחור של שנה וחצי.
על גבי כתב התביעה נכתב כי זפט ורעייתו יהיו מיוצגים בהליכים באמצעות עוה"ד יעקב וינרוט, רון ברקמן ועו"ד נוסף בשם י.אלשיך. ל"כלכליסט" נודע כי ברקמן טיפל באופן אישי בתיק, עד שבמהלך 1990 פרש ממשרד וינרוט והקים משרד עצמאי. באותו הזמן הצטרף עו"ד בעז בן צור למשרד והמשיך לטפל בתיק.
בשנים שלאחר מכן הופיע עו"ד ברקמן פעמים רבות בפני השופט זפט וייצג לקוחות ובהם חברות גדולות ואנשי עסקים בכירים, וזאת תוך שהן זפט והן ברקמן הסתירו את טיפולו של ברקמן בתיקו של השופט מהצד השני להליך.
ברקמן: "טיפול מינורי בתיק"
בתגובה לפניית "כלכליסט" אישר עו"ד ברקמן כי טיפל בתיק של זפט, אך אמר כי "לא נפגשתי עם השופט זפט כלקוח, אלא רק עם מרים זפט. אינני זוכר את תוכן הטיפול בתיק ואינני זוכר אם הופעתי בדיונים בבית המשפט או לא. אם היה טיפול - הוא היה מינורי והייתי עו"ד שכיר במשרד וינרוט".
דוברת בתי המשפט מסרה בתגובה בשמו של זפט כי: "השופט זפט מעולם לא שוחח עם עו"ד ברקמן ולא נפגש איתו במסגרת התביעה שבו ייצג אותו עו"ד וינרוט. התיק שבו ייצג עו"ד וינרוט את השופט זפט התנהל ב־1989, לפני יותר מ־20 שנה.
"על פני הדברים נראה לכאורה כי במשך הזמן הרב אשר חלף ממועד ייצוגו של זפט על ידי עו"ד וינרוט ועד המועד שבו הופיע בפניו האחרון בתיקים אחרים, שאינם נוגעים לתיק שבו ייצג את השופט זפט בעבר, השופט זפט לא פעל בניגוד למקובל ולא נפל פגם בפעולתו של השופט".
