$
דעות

גוש היורו בהנגאובר

חופשת הקיץ הסתיימה, ואירופה צריכה להתחבר למציאות. בהיעדר רפורמות מתאימות, גוש היורו עלול להתפרק

נוריאל רוביני 07:2404.10.10

לאחר קיץ שבמהלכו האירופים השאירו את הצרות מאחור והעדיפו להשתזף בים, הגיע זמן לבדוק מה קורה במציאות, שכן הבעיות הבסיסיות של הגוש נותרו ללא פתרון.

 

ראשית, חבילת חילוץ בגובה טריליון דולר שאושרה במאי מנעה חדלות פירעון מיידית של יוון והתפרקות של גוש היורו, אך כעת

החובות הממשלתיים חזרו לרמות שנראו בימי השיא של המשבר במאי. שנית, הוחלט על שורה מגובבת של "מבחני לחץ" פיננסיים שמטרתם היתה לשכנע את השווקים שהבנקים האירופיים זקוקים להון חדש בהיקף של 3.5 מיליארד יורו בלבד. אולם, כעת מתברר כי לבנק אנגלו־אייריש לבדו יש ככל הנראה גירעון של 70 מיליארד יורו, מה שמעלה חששות כבדים לגבי מצבם האמיתי של בנקים אחרים באירלנד, ספרד, יוון וגרמניה. שלישית, האצה זמנית של הצמיחה בגוש היורו ברבעון השני העלתה את שוקי ההון וחיזקה את היורו, אולם כעת ברור שהשיפור היה בר חלוף.

 

ההאטה החלה

 

ההאטה בצמיחה העולמית והסיכון הממשי למיתון כפול בארה"ב וביפן, יכשילו בסופו של דבר את צמיחת היצוא, אפילו בגרמניה. למעשה, הנתונים האחרונים שיצאו מגרמניה - ירידה ביצוא, נפילה בהזמנות מפעלים, צמיחה אנמית בייצור התעשייתי וצניחה באמון המשקיעים - מצביעים על כך שההאטה החלה.

 

במדינות הפריפריה, חבילת החילוץ בגובה טריליון דולר ו"מבחני לחץ" דחו את הקץ, אבל הבעיות הבסיסיות נותרו בעינן: גירעונות גבוהים; הצטברות של חובות ציבוריים שיהיה קשה להפחית, מפני שהממשלות חלשות והציבור מוחה נגד הקיצוצים והרפורמות המבניות; גירעונות גבוהים בחשבון השוטף וערבויות גבוהות בסקטור הפרטי שיהיה קשה להיפטר מהם; איבוד התחרותיות (כתוצאה מעשור של הפסדי נתחי שוק לטובת הכלכלות המתעוררות, התייקרות כוח העבודה והתחזקות היורו עד ל־2008); צמיחה נמוכה בפועל ובפוטנציה וסיכונים רבים שניצבים בפני בנקים ומוסדות פיננסיים (מלבד איטליה). מסיבות אלה יוון עומדת בפני פשיטת רגל, ואין ברירה אלא לבצע פריסת מחודשת של החוב הציבורי שלה. בצרפת, הביצועים היו אנמיים במקרה הטוב.

 

חולשה פוליטית

 

ראש ממשלת בלגיה איב לטרם, שמכהן כנשיא התורן של האיחוד האירופי, מדבר על שיפור האחדות בין המדינות באירופה. ואולם, נראה שלטרם לא מסוגל אפילו לאחד את המדינה שלו. אפילו אנגלה מרקל נחלשה בתוך הקואליציה שלה. מנהיגים אחרים מתמודדים עם התנגדות פוליטית נוקשה: סילביו ברלוסקוני באיטליה, שיש לקוות שיפסיד בקרוב את השלטון, חוסה לואיס רודריגס ספאטרו בספרד וג'ורג' פפנדראו ביוון. הפוליטיקה נהפכת להיות לאומית יותר בחלקים רבים באירופה, כפי שבא לידי ביטוי במחאות נגד הגירה, בפשיטות נגד צוענים, בפחד מהאסלאם ובעלייתן של מפלגות ימין קיצוני.

 

לפיכך, גוש היורו - שזקוק לתוכנית קיצוצים פיסקאלית, לרפורמות מבניות ולמדיניות פיננסית וכלכלית מתאימה - נחלש פוליטית הן ברמת האיחוד האירופי והן ברמת הלאום. מסיבה זו, התרחיש הטוב ביותר שאני יכול להעלות הוא שגוש היורו יצליח איכשהו לשרוד בשנים הבאות. התרחיש הגרוע ביותר (בסבירות של יותר משליש) הוא שגוש היורו יתפרק, כתוצאה משילוב בין פריסת החובות הציבוריים ועזיבתן של חלק מהכלכלות החלשות יותר.

 

נוריאל רוביני הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת ניו יורק ויו"ר RGE. פרוג'קט סינדיקט 2010, מיוחד ל"כלכליסט"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x