ימי המיתון הכפול
העולם המפותח יחווה במקרה הטוב התאוששות ממושכת בצורת U, ובמקרה הרע - כמעט-מיתון בצורת L. מיוחד ל"כלכליסט"
הכלכלה הגלובלית, המקבלת תמריצים מלאכותיים מאז המיתון של 2008-2009 באמצעות חבילות מוניטריות ופיסקאליות וחילוצים פיננסיים, עומדת בפני האטה חדה השנה, עם התפוגגות השפעתם של התמריצים הללו.
גרוע מכך, העודפים שהביאו למשבר - חובות יתר ומינוף במגזר הפרטי (דיור, בנקים ושאר מוסדות פיננסיים ואפילו חלק ניכר מהמגזר התאגידי) - טרם טופלו. המינוף במגזר הפרטי כמעט שלא צומצם. יתרה מזו, קיימת כעת מגמה של מינוף מחדש במגזר הציבורי בכלכלות הגדולות.
במקרה הטוב, אנו ניצבים בפני תקופה של צמיחה אנמית וחלשה בכלכלות הגדולות; צמצום המינוף על ידי משקי בית, מוסדות פיננסיים וממשלות יתחיל לזלוג לצריכה ולהשקעות. ברמה הגלובלית.
המדינות אשר נכנסו להוצאות יתר - ארה"ב, בריטניה, ספרד, יוון ואחרות - צריכות עתה להוריד את המינוף ויקצצו בהוצאות, בצריכה וביבוא. אך מדינות שחסכו יותר מדי - סין, כלכלות מתעוררות באסיה, גרמניה ויפן - אינן מוציאות יותר על מנת לפצות על הירידה הזו. וכך, התאוששות הביקושים הגלובליים תיחלש, דבר שיצמצם מאוד את הצמיחה.
מחמוד אחמדינג'אד. "תקיפה ישראלית באיראן עלולה להביא למיתון עולמי" צילום: בלומברג
ההאטה הגלובלית, הבולטת כבר עתה בנתוני המחצית הראשונה של 2010, תתגבר במחצית השנייה של השנה. תמריצים פיסקאליים ייעלמו כאשר תוכניות הצנע ייכנסו לתוקף ברוב המדינות. עדכוני מלאי, אשר תרמו לצמיחה למשך כמה רבעונים, יופסקו. ההשפעות של תמריצים שניתנו לרוכשי מכוניות ובתים ייחלשו עם פקיעתן של התוכניות הללו. נתוני שוק התעסוקה עדיין חלשים, קצב יצירת מקומות העבודה נותר נמוך - ובקרב הצרכנים מתפשטת תחושה של חולשה.
התרחיש הצפוי לכלכלות הגדולות הוא התאוששות בינונית בצורת U, גם אם נצליח להימנע ממיתון כפול בצורת W.
בארה"ב, הצמיחה השנתית במחצית הראשונה של 2010 נמצאת כבר מתחת לנורמה (2.7% ברבעון הראשון והערכה ל-2.2% באפריל-יוני). הצמיחה עתידה להאט לקצב של 1.5% במחצית השנייה של 2010 ובתחילת 2011.
לא משנה באיזו אות תבחרו כדי לתאר את הביצועים הכלכליים בארה"ב, זה ירגיש כמו מיתון; גידול נמוך במספר מקומות העבודה החדשים, עלייה נוספת באבטלה, גירעונות תקציביים גדולים יותר, ירידה נוספת במחירי הבתים, עלייה בהפסדי הבנקים ממשכנתאות, מאשראי לצרכן ומהלוואות אחרות, והסכנה כי הקונגרס יאמץ צעדי פרוטקציוניזם נגד סין - כל אלה ידאגו לכך.
בגוש היורו, התחזית גרועה יותר. הצמיחה עלולה להסתכם באפס עד לסוף השנה, במקביל לכניסתן לתוקף של תוכניות הצנע ולנפילה הצפויה בשווקים. היחלשות היורו תסייע למאזן החיצוני של אירופה, אך היתרונות יתגמדו בשל הפגיעה בייצוא ובתחזיות הצמיחה של ארה"ב, סין והכלכלות המתעוררות של אסיה.
אפילו סין מראה סימני האטה, בשל ניסיונות הממשלה לשלוט בהתחממות היתר של הכלכלה. ההאטה בכלכלות הגדולות, בשילוב יורו חלש, יפגעו עוד יותר בשיעור הצמיחה של סין, ויורידו אותו לכיוון 7% עד סוף השנה. אלו הן חדשות רעות לצמיחה בייצוא של שאר מדינות אסיה והמדינות העשירות בסחורות - המסתמכות יותר ויותר על היבוא הסיני.
יפן, שם צמיחה אנמית בהכנסה מדכאת את הביקושים מבית, תהיה קורבן משמעותי. המדינה גם סובלת מצמיחה פוטנציאלית נמוכה, בשל היעדר רפורמות מבניות וממשלות חלשות ובלתי יעילות (ארבעה ראשי ממשלה בארבע שנים), חוב ציבורי גדול, מגמות דמוגרפיות בעייתיות וין חזק.
תרחיש שבו הצמיחה בארה"ב תרד ל-1.5%, גוש היורו ויפן לא יצמחו כלל והצמיחה בסין תאט לשיעור הנמוך מ-8% לא חייב להביא למיתון עולמי - אך כמו בארה"ב, ההרגשה תהיה כמו של מיתון. זעזועים נוספים רק יטו את הכלכלה הגלובלית חסרת היציבות הזו בחזרה למיתון גורף.
המקורות הפוטנציאליים לזעזוע כזה הם רבים. החובות הממשלתיים של גוש היורו עלולים להחמיר ולהוביל לסבב נוסף של עדכוני שווי נכסים, חוסר יציבות והימנעות גלובלית מסיכונים. מעגל אכזר של עדכוני שווי נכסים וצמיחה חלשה עלול להוביל לעוד ירידות בשווי נכסים ולצמיחה חלשה אף יותר - דינמיקה שהובילה למיתון הגלובלי מלכתחילה.
וכמובן שאין להתעלם מהאפשרות של מתקפה צבאית ישראלית באיראן ב-12 החודשים הבאים. אם זה יתרחש, מחירי הנפט יזנקו באופן מיידי כפי שארע בקיץ 2008, דבר שיוביל למיתון עולמי.
ולבסוף, לקובעי המדיניות אוזלים המכשירים הפיננסיים. עוד הקלות מוניטריות לא ישפיעו כמעט, אין כמעט מרחב לתמריצים פיסקאליים ברוב הכלכלות הגדולות והיכולת לחלץ מוסדות פיננסיים הגדולים מכדי לקרוס - אך גם גדולים מכדי להינצל - תוגבל באופן משמעותי.
וכך, עם היעלמות האופטימיות לגבי התאוששות בצורת V, העולם המפותח יחווה במקרה הטוב התאוששות ממושכת בצורת U, אשר במקרים מסוימים - גוש היורו ויפן - עלולה להיות ממושכת דיה על מנת להימתח לכמעט-מיתון בצורת L. הימנעות ממיתון כפול תהיה בעייתית מאוד.
בעולם מעין זה, ההתאוששות בשווקים המתעוררים החזקים - התקווה הגדולה של כלכלת העולם - תיפגע, משום שאף מדינה אינה אי כלכלי. אכן, הצמיחה בכלכלות מתעוררות רבות, החל בסין, תלויה במידה רבה בכלכלות מפותחות הנמצאות במגמת קיצוצים.
הדקו את החגורות. המסע הזה הולך להיות סוער.
נוריאל רוביני הוא יו"ר רוביני גלובל אקונומיקס ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת ניו יורק .
Project Syndicate 2010, מיוחד ל"כלכליסט"
