• תפריט
דעות

משבר המים: חובשים שריטה כשיש קטיעה מדממת

חיסכון במים פה ושם חשוב אך אינו מהווה פיתרון כולל. יש להסדיר את השימוש ב"מים אפורים" בישראל

נדב קן 09:5002.07.10

תארו לעצמכם את התמונה הבאה: חובש מגיע לפצוע ובמקום לטפל בקטיעה מדממת, הוא עסוק בלחבוש שריטה.

כולנו (אני מקווה) מקפידים לסגור את הברז ולא לבזבז עוד חצי ליטר מעבר ל-3.5 שזרמו בצחצוח שיניים, ולחסוך קצת מעבר ל-6 ליטר שהלכו להדחת כלים, ובשטיפת ידיים לחסוך מעט אחרי שהדחנו

40 ליטר מים שפירים.

 

אך כמו אותו חובש לא מקצועי, שיודע שחשוב מאד לסגור את הברז בין לבין (ולחבוש שריטות) יש משהו יותר מהותי ויותר אקוטי, שהוא יכול לעשות כדי להציל את המצב.

 

בכל הדחת אסלה מבזבזים 9 ליטר מים (ותכפילו במספר פעמים ביממה ובמספר האזרחים). זה מהווה יותר משליש הצריכה הביתית, המהווה 39% מצריכת המים הכללית בישראל. זאת אומרת שלפחות 13% מהמים בישראל “go down the drain” – תרתי משמע. מספרים? 98.6 מיליון מ"ק . והחלק היפה - נחשו כמה מזה הם מים הראויים לשתיה. חלמאות אמרנו?

 

ניתן לסווג מים לשפירים הראויים לשתיה, אפורים (לאחר שימוש ראשוני) שראויים להכל חוץ משתייה, ושחורים שהם מי ביוב. מים לאחר הדחת כלים, מקלחות וכד' (מעל 50% מהצריכה הביתית) מכונים מים אפורים ומצוינים להדחת אסלות ושימושים נוספים שגוזלים מים (השקיית גינות וכד'). זה צורם שמי שתייה מנוצלים סתם בעוד שמים אפורים זורמים החוצה כמים שחורים. כיום מקודמת בכנסת הצעת חוק שנועדה לאפשר מחזור מים אפורים בבתים. השאלה זועקת – למה רק עכשיו?

 

לשם שינוי, לא מדובר בשאננות ישראלית, ואף לא משרד האוצר כגורם מפריע עיקרי. מדובר במשרד הבריאות שדואג, ובצדק, לבריאות הציבור עקב מזהמים במים האפורים. מה שמשרד הבריאות עדיין לא הפנים, הוא שאלפי אזרחים כבר ממחזרים מים, באופן פיראטי, בבתיהם. חוק מים אפורים יפתור את בעיית הפיראטיות ויאפשר פיקוח בריאותי הדוק על תהליך מיחזור המים.

 

גם התייבשות מסכנת את בריאות הציבור. בריחה מהפתרון של חוק מים אפורים אינה פותרת דבר ובהחלט לא את משבר המים. ישנם פתרונות ישימים ליצירת תשתית ראויה למחזור מים בלי לסכן את הציבור – תשאלו את האוסטרלים, את היפנים ואפילו את שכננו הירדנים.

 

אפילו מוסדות רפואיים – כדוגמת בי"ח הרצוג בירושלים ועוד, מתכננים לעבור להשתמש במים אפורים להשקיה וכד'. כאנשי מקצוע, הם מודעים היטב לשאלות הרפואיות, אך במקום לברוח, מתמודדים מתוך חשיבה כוללת ולא צרה.

 

היתרונות ברורים – כלכלית (באופן ביתי ולאומי) וסביבתית. התקנת מערכות מים אפורים רק בשליש מהבתים בישראל תחסוך כ-75 מיליון מ"ק בשנה, ותחסוך את הקמתו של מתקן התפלה בינוני. למשפחה בת ארבע נפשות יחסוך החוק יותר מאלף שקלים בשנה, לאור הרפורמה בתעריפי המים. חסרונות? פחות כושר בהליכה לחוף הכינרת כי המפלס יעלה בכ-30 ס"מ...

 

אז מה חסר? התמודדות אמיתית עם משבר המים בקביעת פיתרון אמיתי, מהותי, אפשרי, הגיוני ומשתלם. חיסכון פה ושם חשוב אך אינו מהווה פיתרון כולל.

 

החשש של משרד הבריאות ייפתר אם הוא יגלה בגרות ויתחיל לחשוב בהגיון, ויבין שהחיים הם לא "שחור לבן" אלא יש אפור באמצע (והרבה) – והוא צבע חשוב. משרד הבריאות חייב לקחת אחריות בקידום הקמת המנגנון שיבטיח ביצוע והתקנה על ידי חברות מוסמכות ובפיקוח מגובה בחקיקה, בנוסף לחיסכון בכלל וההשתדלות האישית ומיחזור איפה שניתן. אנו מסוגלים לכך - אין ברירה. הצלחנו לייבש את ישראל. אל תייבשו לנו את החוק.

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות