האנטנות הקטנות: הממשלה נלחמת בעצמה, חברות הסלולר ירוויחו

משרדי האוצר והתקשורת פנו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בבקשה שיסרב להוצאה של צו ביניים שיקפיא את הפטור מהליכי תכנון ובנייה, הניתן כרגע בהקמת אנטנות סלולריות קטנות. בדיון שהתקיים בנושא בבג"ץ בחודש מרץ האחרון הסכים וינשטיין להוצאת הצו, אם לא יושג הסדר בנושא עד תחילת יולי.

במקביל לפנייה לוינשטיין מציעים משרדי האוצר והתקשורת תיקון לחוק, במסגרת חוק ההסדרים, שלפיו חלק מהאנטנות החדשות שיוצבו בעתיד לא ידרשו אישור מוקדם של ועדות התכנון והבנייה שבאחריות משרד הפנים. במשרד הפנים דורשים כי הקמתן של כל האנטנות תהיה תלויה באישור הוועדות. אלא שעל פי גורמים המעורבים בנושא, תקנות ברוח זאת, שעליהן חתם לפני כמה חודשים שר הפנים אלי ישי (ש"ס), אינן מביעות את עמדתו האמיתית. מאחורי הקלעים, טוענים אותם גורמים, מסכים ישי לשינוי החקיקה.

על פי הצעת האוצר בחוק ההסדרים, מפעילי סלולר שיוקצו להם תדרים החל ב־1 ביוני 2010 יהיו פטורים מהליכי תכנון ובנייה לצורך הקמת אנטנות קטנות במשך שבע השנים שיחלפו מרגע קבלת התדרים, או עד שיקימו 1,200 אנטנות כאלה. מטרת ההצעה היא לאפשר כניסת מתחרים לענף: משרדי האוצר והתקשורת מקווים שחברת מירס תשתתף במכרז לרכישת תדרים שעשוי להתפרסם בחודשים הקרובים, ואולי אף גוף מתחרה נוסף. החשש הוא שבהיעדר אופק רגולטורי דוגמת הקלות בהצבת אנטנות, המתחרים הפוטנציאליים יבחרו שלא להיכנס לענף.

העמימות שווה כסף

הדיון הער בנושא החל בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו לפני כשנתיים וחצי עיריות הרצליה, רמת גן ורעננה והפורום לסלולריות שפויה. העתירה הוגשה לאחר שאזרחים גילו לפתע אנטנות חדשות רבות שהוקמו בלב אזורי מגורים. מהצד השני ניצבו משרדי הממשלה הרלבנטיים (התקשורת, האוצר, הגנת הסביבה, המשפטים והפנים), הטוענים כי הגדלת מספר האנטנות מסייעת להפחתת הקרינה הנפלטת מהמכשירים האישיים.

המשרדים גם נתלים בעובדה שלצד הפטור מההליכים התכנוניים, החברות עדיין נדרשות לקבל היתר קרינה מהמשרד להגנת הסביבה לפני הקמת כל אנטנה. אלא שלצד ההסכמות נחלקים המשרדים לגבי הדרך הנכונה לפרוס את האנטנות.

הקמתן של אנטנות ללא הליכי תכנון ובנייה מסודרים התאפשרה בעקבות תיקון 25 לחוק התקשורת ("חוק הבזק"), שעבר בשנת 2001. התיקון קבע בין היתר כי לחוק התכנון והבנייה יוכנס סעיף 266ג, שלפיו חברות המעוניינות להציב "מתקן גישה אלחוטי" המכיל אנטנה, שגודלו אינו עולה על 30x50x80 ס"מ, יוכלו לעשות זאת ללא הליכי תכנון ובנייה. מטרת התיקון לחוק היתה לאפשר לחברות תקשורת נייחת להתחרות בבזק, אך בפועל מי שנהנו מהסעיף הן חברות הסלולר, שניצלו את ניסוחו העמום כדי להקים מאות אנטנות קטנות בלב הערים בשנים האחרונות.

על פי דו"ח שהגישה לפני כשנה ועדה בין־משרדית שעסקה בנושא, בשנת 2004 הוקמו 313 אנטנות גדולות בהליך מוסדר ו־24 אנטנות קטנות בהליך פטור, אך בשנים שלאחר מכן התהפכה המגמה והאנטנות הקטנות התרבו, עד שב־2008 הוצבו 447 אנטנות קטנות לעומת 101 אנטנות גדולות בלבד.

צילום: שאול גולן

הצעת ישי לא מתקבלת

לאחר כשנתיים של דיונים בעתירה לבג"ץ נקבע בחודש מרץ האחרון, כי עד ל־1 ביולי השנה תשלים המדינה את הסדרת הנושא, וכי אם תתמהמה בכך, יסכים היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, המייצג את המדינה בהליך, שבית המשפט יוציא צו ביניים שיאסור את השימוש בפטור.

במקביל לדיונים בבג"ץ חתם לפני כמה חודשים שר הפנים ישי על תקנות המגבילות את הפטור וקובעות הליך אישור מזורז. על פי התקנות, החברות יידרשו להגיש בקשות מסודרות ומנומקות לוועדות הבנייה המקומיות, אך אם אלה לא ישיבו לבקשות בתוך 30 יום, תתאפשר הקמת האנטנות כאילו ניתן פטור. מפעילים חדשים ימתינו 14 יום בלבד.

במשרדי התקשורת והאוצר סבורים כי ההקלות שמציע ישי אינן מספקות, וניסיון הידברות בין המשרדים לא הוביל לפריצת דרך. בדיון בנושא בוועדת הכלכלה, שהתקיים לפני כשלושה שבועות, עלתה המחלוקת בין הצדדים, שהביאה את משרדי האוצר והתקשורת לפנות לוינשטיין ולקדם תיקון בסעיף 266ג לחוק התכנון והבנייה, כך שהפטור למפעילים חדשים - ובמקרים מסוימים גם למפעילים ותיקים - לא יהיה תלוי במשרד הפנים.

לצד פעולות המשרדים מנסה גם הכנסת להתערב. יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) קרא בסיום הדיון בנושא בוועדה לפני כשלושה שבועות ליועץ המשפטי לממשלה לחזור בו מהסכמתו לצו ביניים, כדי לאפשר לממשלה להסדיר את הנושא ללא כפייה של בג"ץ. שר הפנים לשעבר, ח"כ מאיר שטרית (קדימה), אמר באותו דיון כי אם המשרדים לא יגיעו להסכמה בנושא, הוא יגיש הצעת חוק פרטית שתתיר התקנת אנטנות קטנות עד להספק מסוים, ללא הליך רישוי מבני כלל.

לקראת הדיון בבג"ץ ביום חמישי הבא חוזר הנושא לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין. בהתחשב בלוחות הזמנים הצפופים יש להניח שוינשטיין יבקש מבית המשפט ארכה נוספת להכריע בנושא.

בינתיים, עד להכרעה, יוכלו חברות הסלולר הוותיקות להמשיך ליהנות מעמימות החוק, בעוד שהמתחרים הפוטנציאליים שלהן נדרשים להמתין לסיום הדיונים כדי לבחון את יכולתם לעורר את שוק הסלולר.