מה זה השטויות האלה

אנשי הטלוויזיה, מטבע הדברים, לא ממהרים להיסחף בהתלהבות מ־Google TV. אבל גם הם יודעים שהמהפכה כבר כאן. "השליטה עוברת מבעלי התוכן אל הצרכן", מתמצת אותה אורי שנער, נשיא קשת לשעבר. "היום הצרכן יכול לצפות בתוכן מתי שהוא רוצה, באמצעות מכשירים כמו Tivo ו־yesMax, ולאחרונה התפרסם שבני נוער מרבים לצפות בתוכניות טלוויזיה באינטרנט. כך שזה היה רק עניין של זמן מי יהיה הראשון שיפתח את הסכר וימזג את כל מקורות התוכן בטלוויזיה. המגמה של גוגל ליצור מנוע חיפוש שיפשט את תהליך מציאת התכנים ברשת היא בהחלט בכיוון הנכון".

הצעד הזה של גוגל, לפי שנער, רוכב על מגמות נוספות: "הטלוויזיה כבר לא מסתכלת על האינטרנט כעל האח הקטן, אלא כפלטפורמה משלימה. איכות הווידיאו ורוחב הפס עולים, ופער התכנים מצטמצם: ביוטיוב אתה מתחיל לראות גם תכנים מקצועיים, לא רק חובבניים, ובטלוויזיה אתה רואה יותר התייחסות לתכנים באינטרנט".

ארז טל מוסיף לכך גם את הנכונות הגוברת של צופים לשלם עבור תכנים. "אנשים כבר משלמים היום על תוכני וידיאו במסגרת ה־VOD, ועושים זאת בקלות. אמנם באינטרנט יש חסם רגשי שמקשה להכניס את היד לכיס ולשלם בעבור תכנים, אבל עם העלייה באיכות הווידיאו והתוכן ואם המחיר יהיה סביר - לשלם ארבעה או חמישה שקלים לפרק לצפייה ברשת יהיה עניין מקובל.

גיא זוארץ ב"הישרדות" של ערוץ 10. המחשב זולג לטלוויזיה צילום: גיא קרן

"המודל הוא רווחי מאוד", מאיר טל את הצד של הגופים המשדרים, "כי אם בעבר ניתן היה להשתמש בתוכנית לאחר השידור רק בשידורים חוזרים, הרי שהיום יש VOD, סלולר והפרקים עולים לאתר בשלמותם או בחלקם. אמנם הטכנולוגיה שתשיק גוגל אינה חדשה לגמרי, אני עצמי משתמש בטכנולוגיה דומה בבית, אבל אני מאמין שכמו בכל דבר - כשגוגל נכנסת לעניינים, אז הנגישות והפשטות נכנסות לכל מקום".

ואיך זה באמת יעבוד, מבחינת התשלום של הצרכן? "אם הייתי צריך להמר", אומר שנער, "הייתי אומר שתהיה לצרכן אפשרות בחירה אם לשלם על כל צפייה או לקבל תוכן עם פרסומות שלא יוכל לדלג עליהן, ושני המודלים האלה יחיו זה לצד זה. מודל הפרסום בטלוויזיה, בכל מקרה, ישנה את פניו".

ובכל זאת, מלכי הפריים טיים אינם חוששים למעמדם. אלכס גלעדי סבור ש"עלינו להפריד בין תוכן לטלוויזיה". גלעדי, נשיא קשת ובכיר ב־NBC, אומר: "אני מניח שאם גוגל TV היתה מוסיפה את המילה 'בתשלום' לשם שלה, הולכת לארגון פיפ"א ושמה 5 מיליארד דולר על השולחן לשידור משחקי המונדיאל - זה היה משפיע מיד על השוק. כשמדובר בטלוויזיה, התכנים חשובים הרבה יותר מהטכנולוגיה".

גם נתי דינר, סמנכ"ל הפרוגרמינג של ערוץ 10 ולשעבר סמנכ"ל ברשת, טוען: "בקרב בין המסכים, אין ספק שהטלוויזיה אינה זולגת למחשב אלא המחשב לטלוויזיה. היו אמנם ניסיונות להקים טלוויזיה אינטראקטיבית בעולם, ואמרו שהתוכן הוא המלך - אבל התברר בסוף שהעורך הוא המלך. אנשים רוצים בידור, ושיקבלו את ההחלטות בשבילם. אז כך גם ההתייחסות לגורמי השידור - ככאלה שמסדרים את לוחות השידורים.

"בחמש השנים הקרובות אני מעריך שלא יחול שינוי במעמד הפריים טיים. עוד לא יצא לי לראות את הטכנולוגיה שמערערת את מודל מדורת השבט. אפילו בארצות הברית, שבה יש טכנולוגיות דוגמת המג'יק וה־yesMax כבר שנים, המסה הקריטית של צופים היא עדיין בפריים טיים: שם הכסף הגדול ושם מותגי הפרסום הגדולים. ישראל היא מדינה שבה האינטרנט חדר לכל בית, אבל עדיין איננו מהווה תחליף לשעות צפיית השיא של ערוץ 2 או 10, ואיננו מחליף תוכניות כגון 'הישרדות'".

"הפריים טיים עדיין חי", מסכים טל. "לאנשים רבים חשוב לראות את התוכניות כשהן משודרות. דרמות נפגעות, אבל אירועי ספורט או תוכניות כמו 'כוכב נולד', אירועים שהצפייה בהם מלמדת אותך מי יודח או שיש ערך בלראות אותם לייב - אלה תוכניות שרק צוברות תאוצה. הטלוויזיה בכל העולם ממשיכה ותמשיך להשקיע את מרבית המשאבים שלה, יותר מ־85%, בתוך המסגרת של שעתיים־שלוש בפריים טיים, בעיקר בתכנים שיש להם חיים אחרי השידור, ברשת, בסלולר או ב־VOD. היום כשמפתחים תוכנית, כבר לוקחים בחשבון מה פוטנציאל השימושים הנוספים שלה לאחר השידור הראשון. התכנים האלה, במלואם או כסגמנטים, מפוזרים, ואפשר גם לאחר השידור לראות אותם במקומות שונים".

ואמנם, גיא המאירי, מנכ"ל חברת ההפקות אבוט־רייף־המאירי ("הישרדות", "הרווק"), מעריך כי "היכולת של הרשתות הגדולות לייצר תוכן משמעותי לא תיפגע, ויש להן מספיק כסף לממן גם סדרות בסדרי גודל שלא קיימים באינטרנט. פוקס ו־NBC ימשיכו לייצר את סדרות הענק המובילות, הן פשוט ימכרו אותן לרשתות באינטרנט כפי שזה קורה היום בהסכמי מכירת תוכן".

שנער, כיום מנהל פורטל האנימציה הבינלאומי אניבום, כבר לא כל בטוח שהפריים טיים חי, גם אם היתרון של הטלוויזיה המשודרת יישמר בתחומי החדשות, הספורט והריאליטי. "מספר הטלוויזיות בבית ממוצע הוא כיום 2.5, כך שבמשפחות רבות אנשים צופים בטלוויזיה בחדרים שונים, ובתוכניות שונות. האב צופה בשידור ספורט מחדר אחד, בזמן שבתו צופה בקומדיה בחדר אחר. המודל שבו כולם מתקבצים יחד לראות סדרת דרמה או סרט קולנוע מת. כך שהטלוויזיה תבדל עצמה בהפקות גדולות שאין באינטרנט. הרשת הרי לא תוכל בשנים הקרובות להציג מה שמציגים בסופרבול, למשל, הפקת ענק בשידור חי. אבל אלה לא רוב התכנים; הרוב זה דרמות וסרטים, שהולכים ומתמעטים בטלוויזיה המשודרת ויעברו לספרייה ענקית שממנה תוכל למשוך איזה פרק שתרצה מתי שתרצה".