רילוקיישן? לא בכל מחיר
מנהלים רבים בטוחים שג'וב בחו"ל הוא שלב חשוב בבניית קריירה. "כלכליסט" בדק עם מומחי משאבי אנוש מהי הדרך הנכונה לצבור ניסיון בינלאומי, ומצא שלעתים עדיף לוותר על הרילוקיישן ולהישאר בארץ
כבר שלושה חודשים שמ' (32), רואה חשבון, שולח קורות חיים דרך מכרים לחברות מסחריות בניו יורק. "בהתחלה כתבתי את קורות החיים כמו שעושים בישראל, היום אני כבר כותב אותם כמו שצריך, בשיטה האמריקאית".
כמה תוכלו להרוויח בארה"ב? (שכר שנתי בדולרים, ברוטו, לשנת 2009) נתונים: CNBC.com
קפיצה למקום אחר על הגלובוס - לוקסמבורג. דן פלד (36), עד לאחרונה מנהל בחברת קליק סופטוור הישראלית, פורק ארגזים בדירתו החדשה, לאחר שהחל לעבוד במטה אמזון בעיר, בתור מנהל מכירות במחשוב ענן. השניים הם חלק מקבוצה גדולה של ישראלים שהחליטו לעשות רילוקיישן עצמאי ולשנע את עצמם לעבודה בכירה בחו"ל.
בתחילת החודש פורסמו ידיעות על גל פיטורים ופרישות של מנהלים בישראל המנהלים שלוחות ישראליות של חברות הייטק בינלאומיות. לפעמים מדובר בהתנגשות תרבויות בין האלתור הישראלי לבין ההליכה לפי הספר האמריקאית. פערי הגישות הללו היא רק אחד הסייגים שמציגים אנשי מקצוע לגבי רילוקיישן - מהלך שלצד יתרונות רבים טומן בחובו גם סיכונים.
"יש לא מעט מנהלים שעושים רילוקיישן ולא מצליחים בתפקידם, או שתקופת ההסתגלות שלהם ארוכה מאוד", מתארת עידית דוידסון, בעלת The Talent Solution - חברה להשמת בכירים בניו יורק, את אחד הסיכונים.
נורית ברמן, מנכ"לית עמדה: "יש שמרנות בחברות ישראליות. כשמגיע מישהו מחברה לא ממותגת בחו"ל, המוטיבציה לגייס אותו נמוכה" צילום: בועז אופנהיים "צריך להביא בחשבון שהחזרה לישראל אחרי רילוקיישן בחו"ל אינה פשוטה כלל", אומרת נורית ברמן, מנכ"לית קבוצת עמדה לאיתור וגיוס מנהלים. "התפקידים שמוצעים לחוזרים לארץ נתפסים כפחות מאתגרים, גם אם הם נושאים את אותו תואר של התפקיד בחו"ל". לדבריה, זו אינה הבעיה היחידה: "חברות ישראליות הן מאוד שמרניות בגיוסים שלהן. כשמגיע מישהו מחברה לא ממותגת בחו"ל, המוטיבציה לגיוסו נמוכה יותר לעומת מי שעבד בחברה ישראלית לא מוכרת. החששות קיימים גם מצד העובדים עצמם. אני מכירה בחורה שסיימה בהצטיינות לימודים באוניברסיטה יוקרתית בחו"ל, היתה ברשימת הטאלנטים של קונצרן בינלאומי, וכשחזרה ארצה לקח יותר מחצי שנה למצוא לה תפקיד, אף שכל החברות רצו אותה".
ברמן מציינת כי בניגוד למחשבה המקובלת, תפקיד ניהולי בחו"ל אינו כרטיס כניסה הכרחי לתפקידים בכירים במשק. לדבריה, בכל ההשמות שביצעה בשנתיים האחרונות לא ידוע לה על אף מקרה שבו מועמד נדחה מכיוון שלא היה לו רילוקיישן ברזומה. "ניסיון בינלאומי הוא מאוד חשוב, אבל לא חייבים לצבור אותו במסגרת רילוקיישן, אלא גם באמצעות עבודה שוטפת של חברה ישראלית הפועלת מול חו"ל", היא מציינת.
פול צוקר, מנכ"לית קבוצת נישה: "כל חזרה לארץ היא קשה. חלק מהחברות חוששות שהעובד ספג מנטליות זרה בשנות עבודתו בחו"ל" צילום: אוראל כהן "כל חזרה לארץ היא קשה", מוסיפה מנכ"לית קבוצת נישה, פול צוקר. "יש לפעמים חששות מצד החברות בארץ שהעובד ספג מנטליות זרה ויתקשה להתמודד עם סדרי הגודל או מחזורי המכירות המצומצמים יחסית של חברות ישראליות". את הקושי הזה חווה א' על בשרו. לפני כעשר שנים נשלח לתפקיד בינלאומי מטעם החברה הרב־לאומית שעבד בה בישראל. אחרי שמילא כמה תפקידי ניהול בכירים בחו"ל, קיבל הצעה מפתה לחזור לארץ לתפקיד מנכ"ל בחברה ישראלית שעמדה להרחיב את פעילותה בחו"ל. הוא חזר ארצה, אך התקשה להתאקלם ועזב את התפקיד לאחר כמה חודשים. "חזרה לתרבות העסקים הישראלית דורשת שינוי גישה", הוא מצהיר. כיום הוא יועץ עצמאי לחברות ישראליות ואירופיות החודרות לשווקים בינלאומיים, ומבלה את מרבית הזמן בחו"ל.
הסכנות בעצמאות
זה לא מרתיע את אלה שרילוקיישן הוא החלום שלהם. מדובר בדרך כלל במנהלים צעירים בדרגי הביניים, עד גיל 35, מרביתם רווקים או בעלי משפחות צעירות. הם מחפשים עבודה בחו"ל כחלק ממסלול הכשרה ניהולי.
בחזרה לרואה החשבון מ', נשוי טרי, המחפש את דרכו לניו יורק. הוא ביקר לשמור על עילום שם מאחר שבמקום עבודתו הנוכחי לא יודעים על כוונתו. "הפצתי קורות חיים בקרב מכריי, ניצלתי קשרי עבודה, פניתי לחברות השמה בארץ ובחו"ל וגם שלחתי מכתבים לחברות עצמן". אחד מ"ציידי הראשים" האמריקאים הציע לו לעבור ולחפש מניו יורק עצמה. מ' שוקל את הרעיון. ספורים כמו של דן פלד, שעשה רילוקיישן עצמי בהצלחה, מעודדים אותו. פלד עבד בניהול מערכות מידע, אך רצה לעבור לניהול מסוג אחר. הוא שמע על המשרה שהתפנתה באמזון והציע את מועמדותו. המיונים כללו יום ראיונות מרוכז בלוקסמבורג. הוא סבור שהמשרות הקודמות שלו בחו"ל, שכללו עבודה בחברה־בת של סאיטקס בבוסטון, סייעו לקבלתו לתפקיד.
טריגר נוסף לרילוקיישן עצמאי הוא המשבר הכלכלי. "ברגע שהתחיל המשבר וחברות צמצמו את מספר הרילוקיישנים, אנשים התחילו לפנות לרילוקיישן עצמאי", מספר ערן דרנגר, מנכ"ל חברת Ocean Relocation. "אנחנו רואים עלייה במספר הפניות העצמאיות בין הלקוחות שלנו".
אלה שעושים זאת צריכים לקחת בחשבון גם את הבעיות. כפי שמבהירה ברמן: "הערך המוסף במעבר לחו"ל נוצר בעיקר אם נקלטים בחברה ישראלית או בחברה זרה ממותגת שמוכרת למעסיקים בארץ".
