מנתוני מחקר של מינהל המחקר והתכנון במשרד התמ"ת שנעשה לבקשת "כלכליסט" עולה כי המשרות שהמעסיקים מתקשים במיוחד לאייש הינן של עובדים בלתי מקצועים בבניין, מטבח, ניקיון וחקלאות, וכן סבלים, רתכים, נהגי אוטובוס, הנדסאי מחשבים, סוכני מכירות ומלצרים. בנוסף נמסר מאגף ההכשרה של התמ"ת כי קיים מחסור בכ־4,000 עובדים במלונאות, בייחוד באילת ובים המלח.

המקצועות הקשים ביותר לאיוש מוגדרים כך לא רק בשל מספר המשרות הפנויות, אלא גם בשל מיקומם בשני קריטריונים אחרים - משך הזמן לאיוש המשרה ושיעור המשרות הפנויות מתוך כלל המשרות בתפקיד, נתון שמלמד עד כמה חמור המחסור בכוח אדם.

	צילום: בלומברג

משך הזמן הממוצע במגזר העסקי שבו היתה משרה פנויה עמד בחצי השנה האחרונה על כ־3.7 שבועות, לעומת כשבעה שבועות ב־2007, אז נרשמה הרמה הגבוהה ביותר של ביקוש לעובדים. שלום בן משה, מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת, הסביר ל"כלכליסט" כי "במציאות הכלכלית הנוכחית, המתנה של חודש עד חודש וחצי היא סבירה.

המתנה של חודשיים ומעלה היא סימן לכך שאולי כבר יש בעיה". על פי נתוני התמ"ת, ממוצע הזמן לפי משלחי יד מראה כי המקצועות שבהם משך הזמן הוה הארוך ביותר הם חשמלאים (8.1 שבועות), רצפים (7.5), עובדי מטבח וניקיון (4.8), הנדסאי מחשבים (4.6) ונהגי אוטובוס (4.6). משלחי היד עם שיעור המשרות הפנויות הגבוה ביותר הם עובדים בלתי מקצועים בבינוי (30.2%), עובדים בלתי מקצועים בחקלאות (23.6%). רתכים (16.8%), סבלים (13.6%) ורצפים (9.7%). בתפקידים אלה, המחסור בידיים עובדות עשוי ליצור פגיעה ממשית בחברות שעוסקות בתחום.

הביקוש עולה, השכר לא

על פי התיאוריה הכלכלית, כאשר הביקוש לעובדים גבוה יותר מהיצע העובדים, השכר אמור לעלות. עם זאת, השכר של חלק גדול מהמקצועות הנזכרים במחקר התמ"ת לא השתנה משמעותית ונשאר ברמות נמוכות יחסית. לדברי בן משה, "התיאוריה הכלכלית נכשלת כנראה במבחן המעשה. בסופו של דבר, מדובר במקצועות קשים שישראלים לא עוסקים בהם, בלי קשר לשכר. יש גם גבול עד כמה מעסיק יכול להעלות את השכר החודשי".

דורשי העבודה לא מעוניינים

במשרד התמ"ת מודעים לבעיה, ומנסים לטפל בה באמצעות מכרזים להקמת בתי ספר להכשרות במקצועות התשתיות, המתכת, הריתוך, הבניין והחשמל. במשרד הצהירו כי יינתנו מענקים למתמידים בעבודה בגובה של 11 אלף שקל, כאשר ברוב המקומות השכר ההתחלתי עומד על כ־6,000 שקל לחודש, ויכול לעלות עד ל־8,000 שקל בתוך כשנתיים. לדברי בן משה, לא חסר תקציב, אך לא ברור כמה דורשי עבודה יבקשו בלשכת התעסוקה להפנות אותם לקורסים אלה.