• תפריט
בארץ

בתוך הראש של שטייניץ: מאחורי הקלעים של הפורום המייעץ לשר האוצר

מדי חודש הם נפגשים עם יובל שטייניץ, מנתחים במחיצתו את הבעיות הבוערות במשק ורבים על פתרונן. "כלכליסט" ביקר את המורים הפרטיים של שר האוצר ומצא הרבה אידיאולוגיה, הרבה פילוסופיה אבל מעט מאוד מיקוד

תאיר שכנר רוכמן 10:5829.04.10

"יש עיתונות בחדר", פתח שר האוצר יובל שטייניץ את הפגישה החודשית של הפורום המייעץ לשר האוצר בראשות פרופ' עומר מואב, שהודיע השבוע על פרישתו מן התפקיד. היושבים, כ־15 מבכירי הכלכלנים בישראל, כבר לא נראו מוטרדים.

 

שטייניץ קורא להם בחיבה "מועצת החכמים". הוא הקים את הפורום זמן קצר לאחר מינויו, באפריל 2009, כשבמערכת הפוליטית נשמעה ביקורת על כך שהוא חסר רקע כלכלי כלכלי מתאים לתפקיד. מאז, הפורום נפגש פעם בחודש לערך ובכל פעם ערך דיון בנושא אחר – אסטרטגיות של צמיחה, ביקורת על חוק ההסדרים, הצעת פתרונות לבעיית בריחת המוחות או ההשתתפות הנמוכה של חרדים וערבים בשוק העבודה. לפורום אין כל סמכות אופרטיבית. האנשים באים אליו כדי לדבר עם שטייניץ על כלכלה, וזהו. דיוניו גם לא מתוקשרים, אף על פי שמבקרים בו גם נגיד בנק ישראל

מה דעתך על מניית טבע:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה
מה חושבים הגולשים ?
     
72% 12% 16%

לשעבר פרופ' יעקב פרנקל, חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן ויו"ר טבע דאז אלי הורוביץ. גם השר וגם המשתתפים לא נלהבים להזמין פנימה את התקשורת.

 

המפגש שבו הייתי זבוב על הקיר עסק בשאלה האם אפשר להסתמך על הנתונים המקרו־כלכליים של המשק. מאז פרוץ המשבר החלו גם הדוגמטים שבכלכלנים להבין שיש בעיה. המאקרו־כלכלה, הכלי לתיאור וניתוח תהליכים כלכליים נרחבים ולחיזוי השלכותיהם, פשוט לא חזה את ההשלכות, ופעם אחר פעם הוא לא חוזה אותן. הכלכלן זוכה פרס נובל פול קרוגמן ניסח זאת באחד ממאמריו ב"ניו יורק טיימס" כאשר כתב שאנו נמצאים "בימי הביניים של המאקרו־כלכלה". לדבריו, לא זאת בלבד שהכלכלה לא מצליחה להגיע לפריצות דרך, אלא גם ידע רב "נשכח" שבה, ומכמה בחינות הזרמים העדכניים בה נופלים מכאלה ששלטו בה בעבר.

 

"היה מישהו באוצר לפני שמוניתי?"

 

דקות קודם לכניסתו לחדר הישיבות שטייניץ התקין לצווארו עניבה כחולה. התוצאה היתה שחברי הוועדה החלו לשלוף לעצמם עניבות. "אני לא נוהג ללכת עם עניבות", הסביר לי פרופ' עומר מואב, "אבל אם השר שם אז גם אני צריך".

הדיון החל אחרי ששטייניץ, רגוע וחייכן, פתח בהתלוצצות קצרה על התבטאות מוקדמת שלו מאותו שבוע לגבי ההבנה הכלכלית של שופטי בית המשפט העליון, התבטאות שזכתה לכותרות נאות בעיתונים. משם עבר מיד לתזכורת קצרה לגבי נושא הדיון. בהתחלה, התזכורת עוד עזרה.

 

פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא המרכז הבינתחומי הרצליה, פתח ואמר שהמודלים הכלכליים שבהם אנחנו מורגלים להשתמש הפסיקו לתפקד ושאי אפשר להישען עליהם בגיבוש תחזיות, אך שבכל זאת אפשר וצריך לקבוע מדיניות כלכלית מובהקת. מלניק, שבעצמו המציא מדד כלכלי הקרוי על שמו, "מדד מלניק", הציג אחר כך נתונים ממדד הייצור התעשייתי, פדיון במסחר ושירותים, מדד היבוא ומדד משרות שכירים בסקטור העסקי, והחמיא לשילוב בין המדיניות המוניטרית של בנק ישראל למדיניות הפיסקאלית של האוצר.

 

ואז עבר מלניק לנושא העיקרי שבו אפשר לתת עצות רלבנטיות לשרי אוצר – הוצאות הממשלה והמסים. הוא אמר שבניגוד לרוחות הנושבות מלשכת השר, ומלשכת ראש הממשלה, שהוא גם שר־על לאסטרטגיה כלכלית, ש"הגענו למשקל הנכון בין מדיניות בנק ישראל והממשלה. מכאן צריך לייצב את ההוצאה, אבל לא להקטין אותה".

 

מואב, מנהל הדיון קטע אותו ביובש: "תתמקד בנתונים, רפי, אחר כך נגיע לפרשנויות", ומלניק המשיך: "מדיניות הגירעון הנמוך חייבת להישמר, אבל צריך להיזהר עם מדיניות המיסוי. אני מצטרף להמלצה לא להוריד מסים".

 

בסוף הסקירה בת החצי שעה שנתן מלניק, שטייניץ לא התאפק והוסיף סקירה מלוטשת משלו שתיארה את פעולות האוצר, הממשלה ובנק ישראל בהתמודדות עם המשבר. "לכל גוף היתה אידיאולוגיה שונה", אמר. "בנק ישראל, כמו בכל העולם, נקט הרחבה מוניטרית וניסה להשפיע על שער הדולר. הממשלה רצתה לנקוט גישה קיינסיינית של הזרמת חמצן למשק על ידי מתן תמריצים. ודווקא האוצר נקט מדיניות הפוכה. לא הזרמנו כספים לאג"ח של טייקונים או לצעדים מעודדי צמיחה. היה אצלי טוני בלייר אתמול, וסיפר איזה נזק גרמה ההזרמה של כספים להצלת מגזר הפיננסים לכלכלה הבריטית".

 

מלניק התערב - "אני זוכר שבעבר, לפני זמנך, כבר היו לנו כאן דיונים על הגידול בגירעון. פריצת הגירעון הרי פועלת כמייצב אוטומטי", אמר. "היה מישהו באוצר לפני שמוניתי?" חייך השר.

 

  מימין: השר שטייניץ, ראש הפורום היוצא עומר מואב, ראש אגף מחקר באוצר אלדד שידלובסקי ואיזי תפוחי מימין: השר שטייניץ, ראש הפורום היוצא עומר מואב, ראש אגף מחקר באוצר אלדד שידלובסקי ואיזי תפוחי צילום: גיא אסייג

 

פרק שני

ממשלה קטנה, או ממש קטנה?

"יש משתתפים בפורום", הזהיר אותי מואב עוד לפני שהמפגש החל "שלא משנה מה הנושא שעליו דנים, הם בשלהם".

 

ואכן, ה"שלהם" תפס במהרה את יושבי החדר. יו"ר מגדל שוקי הון ויקטור מדינה דיבר על כך שחייבים לעצור את ירידת הדולר. "בנק ישראל הציל את היצוא", אמר, "אבל עכשיו צריך לטפל בשער החליפין ולא לחכות לשער של 3.3. יש שתי דרכים לטפל בעניין – להפחית עלויות עבודה או להטיל הגבלות על תנועות הון. אבל צריך להחליט היום ולא לחכות, כי אז יתקבלו ההחלטות תחת לחץ". "היצואנים בוכים, בוכים, אבל צומחים", ניסה מואב להסות את הסטייה מנושא הדיון.

 

"אני רוצה לדבר יותר על העתיד ופחות על ההווה", חזר לסטות מנושא הדיון ד"ר מומי דהן מהאוניברסיטה העברית, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "מה היה קורה אם המשבר היה נמשך שנתיים? האם מערכת הביטוח הסוציאלי היתה נותנת תשובה? אני חושב שלא. חשוב לשמור על משמעת תקציבית, אבל אני בעד להעלות את ההוצאה הממשלתית ואת המסים. אנחנו יודעים שאי־שוויון משפיע בצורה חמורה על צמיחה. העוני ואי־השוויון בישראל הן הבעיה האקוטית ביותר שלנו לטווח הארוך, והגיע הזמן לטפל בה".

שוקי אורן שוקי אורן צילום: יואב גלאי

 

"אני קצת מסכים עם מומי", אמר בזהירות שוקי אורן, החשב הכללי באוצר. "גם כשמדברים על גודלה של הממשלה וגם בנוגע למדיניות הורדת החוב, אינני חושב שזה הזמן להוריד מסים".

 

"אתה אומר דברים חשובים מאוד", הגיב מיד מנכ"ל האוצר לשעבר אבי בן בסט. "לכן כדאי ששר האוצר ישמע אותם".

אבל שר האוצר לא היה בחדר כבר כמה דקות. הוא קיבל שיחת טלפון. "טוב, זה היה ראש הממשלה", אמר כשחזר, "אי אפשר לא לענות". "היית שם אותו בספיקר," מחייך ד"ר משה שעיו מהאוניברסיטה העברית.

 

העצות הנרגשות של משתתפי הדיון לשטייניץ להעלות מסים לא היתרגמו אחרי אותו יום להחלטות בשטח. מלבד בדבר אחד - שלושה שבועות לאחר מכן, נתניהו ושטייניץ הורידו מסים, כשהפחיתו את המע"מ בחצי אחוז, לאחר שהם עצמם העלו אותו באחוז שלם כמה חודשים קודם לכן.

מימין: ד"ר משה שעיו, ראש הפורום הנכנס ד"ר אבי שמחון, נשיא אוניברסיטת חיפה אהרון בן־זאב, ד"ר מומי דהן, פרופ' רפי מלניק מימין: ד"ר משה שעיו, ראש הפורום הנכנס ד"ר אבי שמחון, נשיא אוניברסיטת חיפה אהרון בן־זאב, ד"ר מומי דהן, פרופ' רפי מלניק צילום: גיא אסייג

 

פרק שלישי

האידיאולוגיה פורצת החוצה

"אני לא מבין מה תכלית הדיון" התפרץ בשלב מאוחר יותר של הדיון דניאל דורון, אחד הדוברים המובהקים של גישתו הכלכלית הימנית של מילטון פרידמן, שדוגלת בשוק חופשי לחלוטין. "הדיון בתקפותה של תורת המקרו־כלכלה נשמע לי כמו ויכוח תיאולוגי מעניין על מידת תקפותה של הספרות הכלכלית, אבל זמננו קצר ואנו עוסקים בדיני נפשות, ולכן אינני יודע מדוע הפורום אינו מתייחס לצעד האמיץ של שר האוצר שיצא נגד המשמעות הכלכלית של החלטות מערכת המשפט".

 

ראובן גרונאו. התעייף ראובן גרונאו. התעייף צילום: אוראל כהן

קריאות מכל עבר הבהירו לדורון שאיחר להיכנס לחדר הדיונים בכמה דקות ופרופ' ראובן גרונאו, שהיה שקט מאוד, ואפילו פיהק מעט, הוסיף: "היתה הצבעה והוחלט לבטל את מערכת המשפט..."

 

פרופ' אבי בן בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, קיבל את רשות הדיבור ואמר כי הערכות המקרו לקויות מאוד כיוון שיכולת המקצוע לחזות לא טובה, וגם אם מבינים כיצד גורמים שונים משפיעים זה על זה, זה לא מספיק בשביל לבנות תחזיות. "אני גם מדגיש, שלדעתי אסור ללכת על תקציב דו שנתי", הוא פנה לשטייניץ, שהתקציב הדו שנתי הוא הבייבי שלו, "אי יציבות היא המצב הכי גרוע לתחזיות מקרו. אנחנו גם מאוד תלויים בתחזיות לייצוא, ואלה שמלניק הציג קודם עומדות על כרעי תרנגולת.

 

"גם אם לא השתכנעת מהנימוקים העקרוניים, הרי שזה לא הזמן לתקציב דו־שנתי. אנחנו הרבה יותר פגיעים בהייטק, בייצוא, בביטחון. מראש אנחנו במצב פחות טוב ממדינות השוק, ונותנים פחות לחינוך, בריאות ורווחה. בחינוך אנחנו ממש במצב חירום, נשארנו רק עם חוסר היעילות, וגם ההשקעה בתלמיד היא מהנמוכות בעולם. זאת עוד אינדיקציה למה אסור להוריד מסים".

 

"אז למה לא לטפל ביעילות?", הקשה דורון, "אם אתה אומר שיש כאן בעיה?" "איפה עוצרים, תגיד לי דניאל?", השיב בן בסט, "איפה עוצרים?! בהוצאה ממשלתית של 20 אחוז מהתוצר? ב־10 אחוז? אולי באחוז אחד?"

 

"זה רק נדמה שהוויכוחים האידאולוגים נעלמו מהכלכלה", אמר לי בשיחה מוקדמת יותר ד"ר מומי דהן, מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. "כל פרט בספר התקציב הוא ויכוח אידאולוגי ופוליטי חריף. קביעה כגון 'הגירעון לא יהיה גדול יותר מ־1.7% מהתוצר' היא למעשה אמירה אידאולוגית על מידת האחריות של השלטון כלפי האזרח. תראי למשל את ספר התקציב לשנת 2006. בסעיף 'הגבלת הגידול בהוצאות הממשלה' כתוב 'יש להמשיך בהפחתה שנתית של חלקה של ההוצאה הציבורית מהתוצר'. בספר התקציב לשנת 2009-10 כתוב משהו בניסוח אחר לגמרי. כתוב 'בשנים 2008-2004 צמצמה הממשלה את שיעורי הגירעון הציבורי מהתוצר. בעקבות המשבר הכלכלי החליטה הממשלה על הגדלת מגבלת הגירעון בשנות הכספים 2010-2009'. מאחורי השפה היבשה יש הרבה פסיכולוגיה ופוליטיקה. הניסוחים המדעיים האלה הם דיונים על שוויון, ועל האם צמיחה באמת מביאה אותו".

 

יוג'ין קנדל. שידרג יוג'ין קנדל. שידרג צילום: סיון פרג'

פרק רביעי

שטייניץ מתפלסף

 

בהמשך דיברו גם אבי שמחון, שהתמנה השבוע למחליפו של מואב, טלי רגב, יעקב שיינין, משה שעיו, איזי תפוחי, החשב הכללי שוקי אורן ואלדד שידלובסקי, ראש אגף כלכלה ומחקר באוצר. פרנקל, אומן והורביץ לא הגיעו לדיון. וחבר הפורום לשעבר פרופ' יוג'ין קנדל שידרג את עצמו בינתיים לעמוד בראש הפורום המייעץ לראש הממשלה.

 

את המפגש חתם שטייניץ בסיכום מלומד ומלוטש, רווי ברעיונות מהתחום שבו דווקא יש לו רקע נרחב. "העובדות הן עובדות, וזה היה דיון חשוב. המדע מתקדם מאי הסכמה לאי הסכמה, כמו שאמר הפילוסוף קרל פופר, אבל מתוך כך עדיין לא נקבע שאין אמת. ואולי, בעצם, יש להתקרב אל האמת בדרך האלימינציה. אני לא מאמין שיכולה להתקיים תיאוריה מקרו כלכלית 'נכונה', משום שככזו היא מבוססת על נתונים. בדומה לעקרון אי הוודאות של הייזנברג. יש לנו בעיה בעצם השאיפה לחזות, משום שפעולת ההתבוננות בנתונים, משנה אותם. אני אומר שגם אם היינו יכולים להתחקות אחר הקשרים בין השחקנים בשוק - היינו למעשה משנים את התנאים ובכך מפריכים את התיאוריה".

ובזאת, השיעור ההדדי הסתיים.

 

"אם יש משהו טוב שיצא מהמשבר הנוכחי, זו החזרה לוויכוח על השקפות עולם. בתחום הכלכלי אין היום, בשום מקום, אנשים עם השקפה ברורה על טיב הסדר הכלכלי-חברתי", אמר לי לאחר מכן פרופ' אריה ארנון מאוניברסיטת בן גוריון ומכון ון־ליר, שאינו חבר הפורום, כשהתבקש לתת את דעתו כצופה מהצד. "השיטה השלטת היא של חברה קפיטליסטית שלא עוסקת בצדק או מוסר, לא דואגת לחלשים ומצפצפת על סולידריות. אם מדברים על הדברים האלה באיזה פורום, אז אולי יש פה תזוזה מעניינת. אני לא בטוח שהמסקנות של שטייניץ נכונות, שהיד הנעלמה תפתור בעיות? תיתן תשובה למורכבות האנושית? אני לא חושב שהיא יודעת לעשות זאת. זאת עבודה לבני אנוש".

 

שיעור בכלכלה

 

את הפורום המייעץ לשר האוצר הקים שטייניץ זמן קצר לאחר כניסתו למשרד, והפתיע רבים כשבחר להעמיד בראשו דווקא את פרופ' עומר מואב. מואב, כלכלן פרובוקטיבי, נחשב לסמן ימני בקרב עמיתיו למקצוע. הוא אינו חושש לומר את דעתו בנושאים הכלכליים־חברתיים, על אף שלעתים קרובות היא מצליחה להרגיז רבים. טרם כניסתו לתפקיד, וגם לאחריה, יצא מואב לא אחת נגד השימוש בכוחם המופרז, לדעתו, של ארגוני העובדים, ונגד פגיעתם בדמוקרטיה. את הסיבה לעזיבתו את התפקיד נימק בכך שהוא מעוניין לחזור לאקדמיה. את מואב יחליף בתפקיד ד"ר אבי שמחון, גם הוא מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

 

במקביל לפורום המייעץ לשר האוצר פועלת במשרד ראש הממשלה המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות פרופ' יוג'ין קנדל. מועצה זו, להבדיל מהפורום של שטייניץ, מגבשת מדיניות כלכלית ומגישה את המלצותיה לביצוע לראש הממשלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x