• תפריט
בארץ

מנכ"ל המינהל לשעבר: "אולמרט אמר. אפרתי עשה. כך צריך להיות"

שלמה בן אליהו כיהן כמנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל 4 חודשים בלבד לפני שמסר את המפתח ליעקב אפרתי, אחד החשודים בפרשת הולילנד. הוא מצייר תמונה קודרת: ההחלטות שרירותיות ומושכות מאכערים

הדס שפר 08:2929.04.10

"המינהל במצבו הנוכחי לא מסוגל לעמוד ביעדיו, העומס שמוטל על מנהל המינהל הוא גדול ויש מחסור אדיר בכלים בסיסיים כדי להתמודד עם הנושאים שעומדים על הפרק". כך מסכם מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר שלמה בן אליהו את הבעייתיות הגדולה בגוף המשפיע ביותר כלכלית וציבורית בתחום הקרקעות בישראל. "הבעיה היא שלמנהל המינהל יש סמכויות מוגבלות ויש לו שומרי סף, מה שנקרא פקידים מאגפים שונים, שמסרסים את יכולתו לנהל ולקבל החלטות".

בן אליהו היה קודמו בתפקיד של יעקב אפרתי, מנכ"ל המינהל לשעברשנעצר בפרשת הולילנד וחברת המלח בחשד ללקיחת שוחד. כהונתו של בן אליהו נמשכה ארבעה חודשים בלבד בשנת 2001, לפני שפרש מהתפקיד עם בטן מלאה על הביורוקרטיה, הסרבול והמקלות בגלגלים.

 

בהתייחסו למחליפו אפרתי אמר: "כאב לי הלב כשראיתי אותו על ספסל הנאשמים בבית המשפט. אני מכיר אותו כאדם הגון, נקי כפיים וישר. העברתי את שרביט הניהול במינהל לידיו. ישבתי עמו במאות ישיבות גם בתפקידים אחרים, כשהייתי מנכ"ל משרד השיכון ומנהל החטיבה להתיישבות. ישבתי איתו במספר רב של ישיבות ממשלתיות כשהייתי חבר מועצת מקרקעי ישראל".

 

אתה יכול להאמין שהוא עשה את מה שמיוחס לו?

"אין בידי את המידע שיש למשטרה ולבית המשפט. מי שמכיר אותו לא מאמין שהתכוון לקחת שוחד. נקווה שחזקת החפות שעומדת לכל אדם תעמוד לגביו".

 

אז מה אתה חושב שהיה שם?

"הטענה היא שהוא היה יד ימינו של אולמרט, ועשה כל מה שאולמרט ביקש ממנו. לדעתי, כך זה צריך להיות. מנכ"ל לא יכול לריב עם יו"ר הדירקטוריון שלו במועצת מקרקעי ישראל. אם הוא חושב שהוא לא יכול למלא את תפקידו, שיתפטר כפי שאני עשיתי. אם הוא ממשיך להיות מנכ"ל, עליו לעבוד עם יו"ר המועצה ולנהל את המדיניות כפי שמכתיבה מועצת המינהל. היו"ר במקרה הזה היה אולמרט (מתוקף תפקידו כשר התשתיות - ה"ש)".

 

יעקב אפרתי. "כאב לי הלב כשראיתי אותו על ספסל הנאשמים" יעקב אפרתי. "כאב לי הלב כשראיתי אותו על ספסל הנאשמים" צילום: יובל חן

 

"הצהרתי שלא אכבד את ההסכם עם דני דנקנר"

 

אחד הכינויים שהוצמדו במהלך השנים לבן אליהו, עורך דין במקצועו, הוא "המצנתר". הכינוי הגיע בעיקר נוכח מומחיותו בתחום הנדל"ן. הוא הגיע מהמגזר הפרטי לציבורי, לאחר שכבר עשה לביתו ונהיה איש אמיד, כדי לתרום מניסיונו ובעיקר ממניעים ציוניים. אביו הוא הרב הראשי לישראל לשעבר מרדכי אליהו. מכריו מספרים כי מדובר באדם שמכיר את נימי המערכת ויודע לחלץ משברים ולפתוח חסמים.

 

מהפרוטוקולים של הישיבות השונות בתקופה שבה ישב בדירקטוריון מינהל מקרקעי ישראל כנציג קק"ל (2006–2003), עולה כי לא פעם התעמת בן אליהו עם אולמרט, בין השאר בנושא בריכות המלח. "צריך לזכור שהייתי אז בדירקטוריון, אז הבעתי את דעתי והצבעתי לפי מצפוני. מנכ"ל, לעומת זאת, צריך לבצע את מדיניות המועצה. כשהתמניתי למנכ"ל, הצהרתי שלא אכבד את ההסכם שנחתם עם דני דנקנר בנושא בריכות המלח. זו היתה דעתי המקצועית. מנכ"ל צריך להביע את דעתו בארבע עיניים עם יו"ר המועצה ולנסות לשכנע אותו בדרכיו. אם דעתו לא התקבלה והנושא עולה לישיבות המועצה, הוא צריך להחליט אם להתיישר עם החלטת הדירקטוריון או להתפטר. הוא לא יכול לריב".

 

הסכם העקרונות של המינהל עם משפחת דנקנר על הסבת בריכות המלח בעתלית ובאילת לאזורי מגורים היה ב־1996. בשנת 2000 יצא דו"ח חמור של מבקר המדינה על נושא בריכות המלח.

 

"מבקר המדינה הוציא דו"ח קטלני על כך שמנהל המינהל דאז לא התבסס בחתימת ההסדר עם חברת המלח על תשתית מקצועית מינימלית, ועל כך שלא היתה למדינה תועלת מההסכם", אומר בן אליהו. "המצב לא השתנה. גם היום מתקבלות החלטות בהנהלת מקרקעי ישראל ללא מידע וכלים בסיסיים לבחון את המקרה. במקרה הספציפי של חברת המלח - ב־2003 היתה מונחת בפני המועצה הצעת החלטה שעברה את כל הגורמים המקצועיים. היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו התייחס להצעת ההחלטה, והדיונים נערכו בפורומים של עשרות אנשים. אז להגיד שאפרתי קיבל החלטה אישית זה רחוק מהמציאות. אם היועץ המשפטי לממשלה או למינהל היו אומרים חד־משמעית - זה לא בסמכותכם, לא מידתי, לא הגיוני, לא נכון לטובת המדינה, בניגוד לנהלים - אף אחד לא היה מקבל החלטה כזו. בשורה התחתונה לא מנעו מהמועצה לקבל את ההחלטה. אז אולמרט הופיע בוועדה והסביר מדוע לפי דעתו יש צורך לקבל החלטה בכיוון מסוים".

 

אולמרט. עימותים בנושא בריכות המלח אולמרט. עימותים בנושא בריכות המלח צילום: אלכס קולומויסקי

למה לא תמכת בהסכם בריכות המלח?

בן אליהו אומר שהסיבה העיקרית היא הדו"ח החמור של מבקר המדינה והשינויים הלא מהותיים שנערכו בהסכם בעקבות כך. כמו כן, הוא מסביר: "בסיס ההחלטה שהתקבלה ב־1996 נבע מדרישה היסטורית לקרקע עבור בנייה בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות. כשקיבלנו את ההחלטה ב־2003, כבר לא היתה דרישה כזאת. לפעמים, כשיש צורך, שווה למדינה לשלם יותר. אבל אם הסיטואציה היא שהתשלום גבוה מאוד ואין לי צורך יותר, אני יכול לא לממש את העסקה. הסיכון הוא בזה שיתבעו אותי".

 

האם יש במינהל שחיתות ושוחד?

"בכל מקום שיש בו הרבה כסף, ושלכל החלטה יש משמעות כלכלית גדולה והכללים עמומים והביורוקרטיה חוגגת, יכול להיות שיהיה מי שיחשוב שכדי לקצר תהליכים אפשר לפרש את הכללים העמומים באמצעות כסף. כל מי שהכרתי במינהל היו אנשים מאוד הגונים וישרים. אני לא נחשפתי לשוחד".

 

"הכללים במינהל סותרים זה את זה"

 

הסרבול, הכאוס והאמצעים הדלים במינהל מקרקעי ישראל חוזרים ועולים בשיחה עם בן אליהו: "כשהייתי ראש מינהל היינו צריכים להגיע להסדר קרקעות עם רשויות שונות. לא ידעתי כמה חוזים נחתמו איתן, אילו סוגי קרקעות יש להן ומה כתוב בכל חוזה. לצורך כך אפילו שכרנו חברות פרטיות שיחטטו בארכיונים שלנו חודשים על חודשים ואז הן איתרו רק חלק מהחוזים. לא היו לנו כלים להעריך את השווי של הקרקעות האלה. מולנו עמדו מיטב המומחים, עם המסמכים והערכות השווי. זה היה עצוב, מעליב, מגוחך. זה כמו שלמפקד נושאת מטוסים יש רק את מכשירי הניווט וכוח האדם שיש ביאכטה. יותר מגוחך, בוועדות שהיינו יושבים להחליט החלטות אסטרטגיות, כל פקיד במינהל היה מציג נתון אחר עם סתירות מהותיות. המועצה היתה צריכה לקבל החלטות כשהיא לא מבינה מה ההשלכות הכלכליות שלהן, על כמה אנשים הן ישפיעו, איך זה משפיע על המשק ואיך זה משפיע על המיסוי. כולם ידעו על זה, ולכן נקבע הנוהל שכל החלטה תופיע עם הסבר על ההשלכות התקציביות־כלכליות שיש לה. עד היום זה כמובן לא יושם. לכן רואים שמתקבלות החלטות במועצה שמתקנות החלטות קודמות כי שכחו להוסיף עוד אנשים ועוד סעיף ועוד פרט".

 

כל פעולה פיזית שקשורה היום לקרקע במדינת ישראל עוברת דרך המינהל: כבישים, רכבות, מאגרי מים, בתי עלמין, גדר ההפרדה ועוד. כל החלטה של המינהל עשויה להשפיע על עשרות גופים כלכליים במשק בהיקף של עשרות ומאות מיליוני שקלים.

 

"מי שקורא את דו"חות מבקר המדינה ודו"חות החברות הציבוריות, מבין שהבעיה במינהל היא לא בעובד או במנהל ספציפי אלא מדובר בכשלים בסיסיים", אומר בן אליהו. "העובדים בשטח ובמחוזות הם מסורים, נמצאים תחת לחצים ויש להוקירם. אבל יש הבדל משמעותי בין הפעילות השוטפת של המינהל של מתן שירותים לאזרחים לבין הפרויקטים המיוחדים כמו בריכות המלח. הבעיה היא שהכללים וההנחיות אינם ברורים. מועצת מקרקעי ישראל קיבלה במהלך השנים יותר מאלף החלטות שמהוות את החקיקה ואת קוד ההתנהגות שעל פיו עובד המינהל צריך להכריע. ההחלטות האלה סותרות זו את זו. הפרשנות העמומה של הכללים היא מתכונת לביורוקרטיה ולהפעלת לחצים של אזרחים, עורכי דין ומאכערים, שרוצים שהמינהל יפרש במקרה הספציפי פירוש שמיטיב איתם. זו לא אחריותו של עובד במינהל, זו האחריות של הנהלת המינהל".

 

גם המכרז לפתור את הכשלים היה לא תקין

 

בן אליהו מספר כי כל הוועדות הציבוריות שבדקו את הכשלים במינהל במהלך השנים המליצו לערוך שורה של שינויים בכללים ובנהלים שיהפכו אותם לברורים ושקופים יותר. "ההמלצות האלה אושרו בממשלה ובמועצת המינהל וניתנו הנחיות למנהלי המינהל לבצע אותן, אבל עד היום זה לא בוצע. המינהל אפילו הוציא מכרז חיצוני לעו"ד ולחברות המתמחות בארגון ובשיטות להכין מערכת כללים ברורה, אולם המכרז בוטל גם אחרי שנמצא לו זוכה".

 

מדוע?

"כי גם פה פעלו לפי כללים לא ברורים להוצאת מכרז".

 

איך הפסיקו מכרז אחרי שיש זוכה?

"במקרה הספציפי הזה אנשי האוצר אמרו לנו שאי אפשר לממש את המכרז כי אין תקציב לשלם למי שזכה בו. לא ברור לי איך הם הוציאו מכרז בלי תקציב. הרי אף פעם החשב לא חותם על מכרז מבלי שיבדקו שיש לזה תקציב. אז איך זה שאחרי שיצא מכרז והגישו הצעות וברור מי הזוכה, לאור הצעתו פתאום אומרים שאין תקציב?"

 

התמונה שציירת לגבי המינהל מאוד קודרת, יש משהו שאפשר לעשות?

"צריך להוריד את הנטל המטורף שמוטל על המינהל: להעביר לכל מיני גופים מטלות שלא אמורות להיות באחריותו. שהמינהל יתמקד רק בשמירה על הקרקע, רישום זכויות, שיווק קרקעות, תחזוק חוזים ומתן שירות לאזרח. להעביר את כל נושא התכנון לגופי התכנון במשרד הפנים ואת נושא פיתוח הקרקע למשרד השיכון. מדוע המינהל צריך להפעיל עשרות קבלני עפר ומאות קבלני משנה במאות אלפי שקלים כשאין לו את הידע המינימלי המקצועי לניהול מערכת כזו? אותו אדם שמנהל את האופרציה הזו מנהל במקביל מאות פרויקטים אחרים, לכן לא פלא שהכל תקוע והמינהל לא עומד במשימות. לכן הרפורמה שהוצעה גם בדו"ח גדיש וגם על ידי ראש הממשלה היא טובה אבל חלקית. זה כמו להסדיר שני מעגלי תנועה בתוך עיר שלמה פקוקה לחלוטין. אבל גם שני מעגלי התנועה האלה חשובים".

בטל שלח
    לכל התגובות