בנק ישראל שלאחר אישור החוק החדש הנושא את שמו ייראה שונה לחלוטין מזה שהכרנו ב־56 השנים האחרונות. החל מאתמול נכנס הבנק המרכזי של ישראל לתקופה חדשה, עם דרך ניהול שונה בשני תחומים מרכזיים.

השינוי הראשון הוא נושא מדיניות הריבית. לאחר הקמת הוועדה המוניטרית יהפוך נגיד בנק ישראל משליט יחיד בתחום הריבית (שליט נאור, אמנם, כי

שינוי נוסף ולא פחות מעניין הוא הקמת מועצה מינהלית בת שבעה חברים: נגיד הבנק, המשנה לנגיד וחמישה חברים חיצוניים ובהם גם יו"ר המועצה. המועצה תתפקד למעשה כדירקטוריון הבנק ותעסוק בין היתר באישור תוכנית העבודה, תקציב הבנק ומבנה ותנאי השכר של העובדים. עם הקמת המועצה המינהלית והוועדה המוניטרית יחדלו לפעול הוועדה המייעצת והמועצה המייעצת של בנק ישראל.

אופי קבלת ההחלטות בבנק ישראל ישתנה, והבנק, שעד היום היה רגיל להחליט בענייניו לבד ייאלץ מעכשיו להשתתף בתהליך עם גורמים חיצוניים. תהליך זה עשוי גם להקל במידה מסוימת על בנק ישראל, שכן הביקורת הציבורית על מהלכיו תהיה עכשיו, מן הסתם, במינון הרבה יותר נמוך.

נגיד בנק ישראל, שעד היום גם ניהל את הבנק וגם קבע לבדו את גובה הריבית במשק, יהיה מעתה רק חלק — חשוב ביותר, אומנם - במערכת קבלת ההחלטות של הבנק. מבנה זה, חשוב לציין, עולה בקנה אחד עם תפיסת עולמו של פישר, המזכיר בכל הזדמנות עבודות שנערכו בנושא, המראות כי החלטות שהתקבלו על ידי ועדות טובות יותר מהחלטות של אדם אחד, מוכשר ככל שיהיה.

ההסכמה, הכמעט כפויה, שהושגה בנושא השכר בין בנק ישראל לבין משרד האוצר בנושא הפיקוח על שכר עובדי הבנק עשויה להגביר את שיתוף הפעולה בין שני הגופים בנושא טעון זה. גם בנושא מדיניות מטבע החוץ: היקף רכישות המט"ח ודרך ניהול היתרות, צפוי מעכשיו דו־שיח הדוק יותר עם משרד האוצר, שיהיה לו יותר מה לומר גם בתחום פעילות זה. חידוש נוסף הוא מזכר ההבנות שעליו חתמו בנק ישראל והאוצר, המגדיר במדויק את תחומי הפעילות של כל אחד מהגופים.