$
משפט

עמיתי המלומד אתה שקרן!

ביהמ"ש העליון ביצר את זכותם החוקית של עורכי דין להכפיש בהליך המשפטי, אך הגופים המשמעתיים החלו להחמיר את הענישה על השמצות. "אם עד לפני שנתיים־שלוש הכפשות היו תופעה חריגה,היום אנחנו נתקלים בכך כמעט בכל ישיבה", אומר יו"ר ועדת האתיקה במחוז ת"א, אפרים נוה

ענת רואה 12:2008.03.10

הסערה הציבורית סביב התבטאויות עו"ד אורי קורב, מצוות התביעה של אולמרט, הפנתה את תשומת הלב להידרדרות המתמשכת בסגנון ובדיבור של עורכי הדין. קורב כינה את השופטים "חמורים" וציין את ה"רקב והטיפשות" שפשו במערכת המשפט. הוא הועבר לטיפול משמעתי בנציבות שירות המדינה.

 

בשבוע שעבר חייבה שופטת בית משפט השלום בתל אביב ריבה ניב את עו"ד אמיר פישביין, ששימש בעבר כדיין בבית הדין המשמעתי של הלשכה, לשלם 50 אלף שקל פיצויים לעו"ד אילן בומבך. פישביין, במכתב מכפיש שהופץ לכל עורכי הדין, האשים את בומבך בכך שהעביר תיקי בוררויות לטיפול מקורבים שסייעו לו בבחירות לראשות הלשכה ב־2007 (שבהן הפסיד).

אורי קורב. עורר סערה אורי קורב. עורר סערה צילום: אלכס קולומויסקי

 

לאחרונה הוגשה קובלנה משמעתית נגד עו"ד צפריר יגור מתל אביב בעקבות תלונה שהגישה נגדו השופטת דורית רייך שפירא מבימ"ש השלום בתל אביב בטענה להתנהגות בלתי הולמת. לפי התלונה, במהלך הקראת החלטה שנגעה ללקוח של יגור במרץ 2008 הוא "התפרץ בצעקות רמות".

 

השופטת כתבה כי התנהגות הסנגור "התאפיינה בבוטות וחוסר נימוס יותר מפעם אחת, אם לנקוט לשון המעטה, התנהגות שאינה מקובלת על בית משפט זה. טענתו שזה טון הדיבור שלו אינה נכונה בעליל, משום שכבר שמעתי את עו"ד יגור מדבר בצורה תרבותית וכמצופה מעו"ד". השופטת ציינה כי בגין ההתפרצות ביקשה להזעיק את משמר בית המשפט. ועדת האתיקה החליטה להעמידו לדין משמעתי בעבירות של היעדר כבוד לבית המשפט ופגיעה בכבוד המקצוע.

 

ב"כלכליסט" פורסם לאחרונה כי עורכי הדין שפרשו ממשרד יצחק מיוחס הגישו תלונה אתית נגד עו"ד יעל דיין, שכירה במשרד, שלטענתם הגדירה אותם "גרוזינים מכוערים". נגד עו"ד סער שיינפיין, פינאליסט "האח הגדול", הוגשה תלונה על ידי לקוח שלו שטען כי שינפיין כינה אותו "שקרן" בבית המשפט.

 

אתיקה במקום חוק

 

מה שמייחד את עורכי הדין לעומת אחרים היא החסינות המלאה להכפיש. החסינות נועדה לאפשר להם לומר במסגרת דיון משפטי, בכתב או בע"פ, את כל העולה על רוחם. הלכה זו התקבעה בספטמבר 2009 בפסק דין של ביהמ"ש העליון. עו"ד פואד חיר האשים עו"ד עודד גיל, שהתמודד מולו בתיק, כי מתנהלת נגדו חקירה משטרתית ובפרקליטות שוקדים על הכנת כתב אישום נגדו. גיל הגיש תביעת דיבה.

 

בעקבות פסיקות סותרות בשלום ובמחוזי קבע העליון ברוב דעות (ריבלין ודנציגר) כי לעו"ד חיר עומדת חסינות מלאה על דברים שנאמרו במהלך דיון משפטי. בדעת מיעוט קבע השופט רובינשטיין ש"אין לקבל מצב שבו יתעמר אדם בלשונו בזולת ככל העולה על רוחו, והכל יהא מותר כיוון שמצוי הוא בין כותלי בית המשפט או כתבי בית דין".

 

בנובמבר 2009 נדחתה הבקשה לקיום דיון נוסף בפרשה. בסמוך, פרסם יו"ר ועדת האתיקה במחוז ת"א, עו"ד אפרים נוה, גילוי דעת שבו ביקש להזכיר לעורכי הדין כי אף שהתבטאויות מכפישות בבית המשפט מוגנות מתביעות דיבה, הרי "החסינות לא תחול במישור האתי, ועו"ד שיעבור את הגבול צפוי לעמוד לדין משמעתי. ועדת האתיקה לא תשלים עם התנהגויות הפוגעות בכבוד המקצוע הגם שהן חוסות בהגנות על פי חוק איסור לשון הרע. יש ריבוי של תלונות והחלטנו להחמיר.

 

עורכי הדין סוברים בשגגה שהעובדה שיש להם חסינות בלשון הרע מאפשרת להם חירות גם ביחסים בינם לבין עצמם וזו טעות. ביהמ"ש העליון קובע שהמקום לבוא חשבון עם עורכי דין הוא הדין המשמעתי. ואכן, בזמן האחרון בתי הדין המשמעתיים החלו להחמיר בענישה.

 

אם פעם היה מדובר באזהרה או נזיפה בלבד, היום רף הענישה עלה לכדי שלילת רישיון. המגמה היא להחמיר, משום שאם עד לפני שנתיים־שלוש זו היתה תופעה חריגה, היום זו תופעה שאנחנו נתקלים בה כמעט בכל ישיבה של ועדת האתיקה". בשנת 2009 הוגשו לועדה במחוז ת"א 413 תלונות בין חברים. זאת לעומת 312 תלונות בלבד שהוגשו ב־2008. והנתון לא כולל תלונות רגילות של לקוחות או שופטים נגד עורכי הדין, אלא רק תלונות של עורכי דין נגד קולגות.

 

חופש הביזוי

מבדיקה של פסקי דין משמעתיים שניתנו בחודשים האחרונים, נראה כי אכן אלו מנסים לשדר יחס מחמיר. בסוף 2009, ניתן פסק דין משמעתי בקובלנה שהוגשה נגד עו"ד יעקב גנים מרמת גן. גנים יצג אשה בבית הדין הרבני בירושלים, ונטען כי בתום הדיון התפרץ וטען שבית הדין הפך להיות צד בעניין. גנים הכחיש, אך הסביר כי אינו רואה "מה הבעיה עם זה", והציע לעבור בדיקת פוליגרף שתוכיח את חפותו.

 

ילון הכט. "שק חבטות לשופטים" ילון הכט. "שק חבטות לשופטים" צילום: שאול גולן

בהכרעת הדין המשמעתית נדחתה טענתו של גנים שממנה משתמע "כאילו זוהי תרבות הדיבור והדיון שהטביעו עורכי דין העוסקים בענייני משפחה... ברי שאף אם קיימות התבטאויות דומות הרי שאין ליתן להן הכשר או להתייחס אליהן בסלחנות והשלמה". נקבע שאין לערבב בין חופש הביטוי לחופש הביזוי, וכי אמירתו הבוטה מנסה לקעקע את חובת המותב הדיוני לשפוט באורח מאוזן וקשוב לכל אחד מהצדדים. גזר הדין כלל עונש של השעיה על תנאי למשך ארבעה חודשים.  עם זאת, בסופו של דבר החליט בית הדין המשמעתי הארצי לזכות את עו"ד גנות ולבטל את העונש, לאחר שקבע כי גנות "לא צעק, לא התלהם ולא התחצף, ומכל מקום ניסוח הדברים באופן שנוסחו ע"י בית הדין הרבני יוצר לכל הפחות ספק באשר לטענת בדבר התפרצות מתלהמת, ספק שבמקרה זו פועל לטובת המערער".

  

מקרה קיצוני שזכור ביחסים בין פרקליט לשופט היה של עו"ד ילון הכט, שבינתיים פרש מהמקצוע נוכח טענתו כי "הפך שק חבטות לשופטים". הכט הסתכסך עם השופט עודד מודריק שהגיש נגדו תלונות לוועדת האתיקה. תגובת הכט: "אדוני יכול לכתוב מה שהוא רוצה, האמת היא שזה ממש לא מעניין אותי".

 

בדצמבר 2009, הרשיע בית הדין המשמעתי את עו"ד נסים זידאן בעבירה של ייחוס התנהגות גזענית ופגיעה בכבוד המקצוע כלפי עו"ד רמי קרופניק. זידאן כתב בכתבי בית דין כי משום שהוא ערבי, הרי שקרופניק סבור שעליו לרקוד לפי החליל שלו. זידאן טען כי מעולם לא התכוון לייחס לקרופניק מניעים גזעניים, וציין כי הרקע להתבטאות היה העובדה שקרופניק טרק לו את הטלפון. על זידאן נגזרו נזיפה, השעיה על תנאי ל־6 חודשים, הוצאות בגובה 2,500 שקל ופיצוי למתלונן בגובה 5,000 שקל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x