מנהלי העמותות מתוסכלים מהמחסור בתקציבים: "אנחנו על הקצה"

מפגש עם מנהלי עמותות הרווחה בישראל בימים אלו הוא חוויה לא קלה. מדובר באנשים שגם בתקופות טובות נתקלים על בסיס יומי במצוקות וקשיים, וכשמוסיפים לכך את השפעות המשבר הכלכלי - חוויית המפגש נעשית טעונה במיוחד.

עמותות המגזר השלישי מרגישות את החבל מתהדק סביב צווארן, עם העלייה החריפה באוכלוסייה הנזקקת לשירותיהם מצד אחד, והירידה המסיבית בתרומות מצד שני. "כלכליסט" כינס ארבעה מנהלים בעמותות הרווחה - מנכ"ל ארגון לתת ערן וינטרוב, מנכ"ל עלם ציון גבאי, יו"ר ער"ן דניאל גינסברג ומנהלת מאגר מוח העצם בעמותת עזר מציון ד"ר ברכה זיסר - כדי להבין את משמעויותיה של פעולת המלחציים הזו.

מבקשים חמצן

מנהלי העמותות מדווחים על ירידה של עשרות אחוזים בכספי התרומות שעליהם הם נסמכים. לדברי וינטרוב, "ההערכה שלנו היא שיש ירידה של 25%–30% בתרומות, בעיקר מחו"ל ומחברות עסקיות. אצלנו כ־90% מהתרומות מגיעות מתוך ישראל".

גבאי: "היתה לנו ירידה של כ־20% בתרומות מישראל ומחו"ל. אנחנו כרגע על הקצה, ועלולים לסגור תוכניות. אנחנו מוציאים כל חודש 3 מיליון שקל ומקבלים 10% מזה מהמדינה ועוד 15% מהרשויות המקומיות, והשאר מתרומות. אני לא יודע אם עסק כלכלי היה יכול להתנהל ברמה כזו של חוסר ודאות".

גינסברג: "בשנים האחרונות אנחנו מקבלים 5% מהתקציב ממשרד הבריאות וכ־30% מתרומות של יהודים אמריקאים. השאר מגיע מתורמים קטנים שונים. לקראת דצמבר השנה הפסדנו כמעט במכה את תקציב התרומות מחו"ל, ובמקביל יש ירידה בשנה האחרונה בתרומות מהארץ. זה מביא אותנו למצב שבו העמותה על סף סגירה. כרגע חסר לנו 30% מהתקציב הרגיל, ואין לנו כסף לשלם לאנשי המקצוע שאנחנו צריכים. יצאנו בקריאה שאנחנו מבקשים חמצן לנשימה - אם לא נקבל מהמדינה 8 מיליון שקל, ניאלץ לסגור סופית".

זיסר: "מאגר מוח עצם עולה הרבה כסף, ואין מי שישלם את הבדיקות, שכל אחת מהן עולה 180 שקל. היו לנו תרומות של עשרות מיליוני שקלים מארצות הברית ומאירופה, והשנה הכסף הזה פשוט לא מגיע. התורמים האמריקאים אמרו לנו שלאור המצב השנה הם לא תורמים. הם סיפרו שהקרנות שדרכן התרומות היו מועברות נפגעו בתרמית של ברנרד מאדוף".

לחץ מהשטח

איך השפיע המשבר על האוכלוסיות שאתם מטפלים בהן?

זיסר: "יותר משפחות של חולי סרטן נזקקות לשירותים אחרים שמספקת העמותה, כמו הסעה או הזנה".

גינסברג: "הפעילות שלנו עלתה כי היא מיועדת לעזור לאנשים במצבי משבר. היו שני אירועים משמעותיים שהשפיעו על עומס העבודה בשנה החולפת - המשבר הכלכלי והמצב הביטחוני במבצע 'עופרת יצוקה'. יש עלייה של 30% בסך כל הפניות אלינו השנה, במיוחד במקרים הקיצוניים של אלימות או התעללות".

גבאי: "אנחנו פוגשים את המשבר בשני מקרים בולטים. הראשון הוא ברשויות המקומיות, שנאלצות לערוך תוכנית הבראה ולקצץ בתקציבים. המקרה השני הוא במשפחות של הורים מפוטרים - בעיקר בקרב עולים חדשים ובמגזר הערבי. ההורים עסוקים בהישרדות כלכלית והילדים נפגעים. ב־2008 חלה עלייה של 15% במספר הקטינים שעוסקים בזנות".

וינטרוב: "אנחנו מרגישים לחץ גדול מהשטח, שכן מי שעד כה נזקק לשירותי הרווחה, מצבו הוחרף, ויש גם כניסה מסיבית של נזקקים חדשים. בעינינו, המצב החברתי־כלכלי הנוכחי הוא מצב חירום".

אילו שינויים ערכתם כדי להתמודד עם המצב?

זיסר: "שינינו טקטיקה, ובסוף 2008 התחלנו לפנות לאזרח הקטן כדי להשיג תרומות של 50 עד 100 שקל. זה נותן תשובה טובה לירידה בתרומות מאנשי עסקים".

גבאי: "הכנו בסוף 2008 תוכנית מגירה לקיצוץ בשלושה שלבים עד ספטמבר 2009. קיבלנו החלטה לא לסגור תוכניות כרגע, אלא קיצצנו בשכר 250 העובדים, החל בעובדים סוציאליים, המרוויחים משכורות נמוכות, וכלה במנהלים הבכירים, שמשתכרים עשרת אלפים שקל בחודש".

מתנדבים לחלוקת מזון לנזקקים. "מי שכבר נזקק לשירותי הרווחה, מצבו הוחרף" (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) צילום: עטא עוויסאת

וינטרוב: "החלטנו להתכנס לפעולות הליבה שלנו ולהתעסק בדברים שאנחנו עושים כעת, ואנחנו לא פותחים תוכניות חדשות. נאלצנו גם לצמצם את היקף חלוקת המזון. אנחנו מתמקדים בקבלת תרומות מהציבור, אבל כבר יש שחיקה בציבור מהתרומות הללו, וגם נוצרה תחרות בין הארגונים על הכיס של הצרכן".

אין דיון ואין חזון

מה צריך להיות הקשר בין המדינה למגזר השלישי?

וינטרוב: "הממשלה הפריטה את שירותי הרווחה, ואנחנו אלה שאמורים לטפל בוואקום שנוצר. המשבר הוא הזדמנות טובה לבדוק מה צריך להיות היחס בין המדינה למגזר השלישי, אבל כרגע אין דיון, אין תכנון, מחשבה, חזון או מנהיגות. אנחנו מצפים שיום אחד המדינה תבוא ותקבל אחריות. לעמותות יש מקום בסתימת חורים, ולא באספקת שירותי ליבה חיוניים".

גינסבורג: "הממשלה התנערה מאחריות, לא הפריטה. עצם העובדה שארגון שמסייע למאות אלפי אנשים מקבל מהמדינה יחס של ארגון שמציק כי הוא מבקש תקציב, אומר שיש פה בעיה ערכית גדולה".

בממשלה הקודמת היה רעיון של הקמת שולחן עגול של המגזר השלישי והמדינה. מה קורה עם זה?

וינטרוב: "ברגע שהפוליטיקאים מרגישים שאין לחץ, הם לא פועלים. אנשים עניים וחולים יש בכל השכבות של האוכלוסייה, אבל הם חלשים ולא מאוגדים, אז בהתאם הם גם לא מקבלים מענה מהפוליטיקאים".

גבאי: "יש לעמותות תפקיד חשוב. המדינה לא הבינה שהעמותות תופסות נתח גדול יותר ויותר מהשירות הציבורי, והיא לא נותנת לנו את המשקל הנכון. אין שיקולי עלות־תועלת בתקצוב של שירותים ממשלתיים לעומת אלו שלנו. אין מבחן של יעילות ושימוש בתקציבים. המדינה יכולה להפעיל אותנו, אבל לא כקבלן משנה, אלא כשותף שלה".