מס בלי ערך מוסף
בבריטניה הכירו במע"מ ככלי לקביעת מדיניות משקית. גם בישראל ניתן לעודד באופן חיובי צריכה של מוצרים. יש משבר חשמל במדינה? למה לא להסיר את המע"מ מנורות חסכוניות בחשמל? יש משבר מים במדינה? למה לא להסיר את המע"מ מחסכמים?
בתור אקט של מחאה, אני שוקלת להפסיק לשלם מס בריאות. אני מתאמצת, מלמדת את הילדים שלי לאכול פירות וירקות, לא לאכול ג'אנק פוד ולא לעשן, כדי לשמור על הבריאות שלהם. באופן החינוך שלי, אני בעצם חוסכת כסף על טיפולים רפואיים, כי הילדים השמנים של היום הם חולי הלב של מחר. אני שוקלת להפסיק לשלם מס בריאות, כי המממשלה, שמאפשרת לגבות ממני את המס שמממן שירותים רפואיים לכלל האזרחים, לא נוקפת אצבע כדי לשכנע אחרים לנהוג כמוני.
למעשה, הממשלה כמעט אף פעם לא נוקטת עמדה לגבי מה נחשב בעיניה לחיובי ומה לשלילי. כשעושים קיצוץ בתקציב המדינה - הקיצוץ תמיד יהיה רוחבי, כאילו שקיצוץ ברווחה, בבריאות או בחינוך שקול לקיצוץ בתיירות, בתחבורה או בבינוי ושיכון. באותו אופן, המע"מ, שאנחנו הצרכנים משלמים אותו, תמיד עולה ויורד באופן גורף, בלי שהמדינה תקבע מהם המוצרים שכדאי לעודד או לצמצם את צריכתם. לעובדה שהטלת מע"מ בשיעור זהה על מקררים ועל פירות וירקות אין משמעות בעיני הממשלה, למרות שבמקרה אחד מעלים את המע"מ באחוז אחד, ובמקרה השני – מקפיצים את המחיר ב-16.5%.
חוסר ההחלטיות הזה יכול לנבוע מכמה גורמים. לפעמים מדובר בהיעדר החלטה שמסתתר מאחורי "היעדר תמיכה ציבורית" או ניזון מלחצים של גורמים בעלי אינטרס כלכלי. כמו שרפורמת המיסוי הירוק, שצפויה להכניס לקופת המדינה 400 מיליון שקל, היא חיונית, כך גם ניתן היה להעלות רק את המע"מ על מכוניות חדשות ועל דלק באחוז אחד, ולהכניס לקופת המדינה 329 מיליון ש"ח נוספים בשנה. אבל החשש הוא שמקבלי ההחלטות ירדפו אחרי התפיסה הפופוליסטית, שלכל אזרח מגיע אוטו "מהניילונים".
סיבה אחרת היא שלפעמים לממשלה אין תמריץ לצמצם את הצריכה של מוצרים שמזיקים לנו, ואפילו כאלה שמגדילים את ההוצאה התקציבית. כך לדוגמה, בשנת 2006 הרוויחה המדינה 363 מיליון ש"ח ממע"מ על סיגריות, יותר מפי שניים מתקציב המשרד להגנת הסביבה, ויותר מפי שלושה מתקציב משרד המדע והטכנולוגיה.
בניגוד להלך המחשבה הלבנטיני ששולט במדינה, אולי עדיף היה לנו להישאר תחת המנדט הבריטי, כי בבריטניה כבר הכירו במע"מ ככלי לקביעת מדיניות משקית. ממשלת בריטניה חושבת, לדוגמה, שצריך לעודד רכישת ביגוד והנעלה לילדים, מזון, ספרים ושירותי ביוב ומים על ידי ביטול המע"מ עליהם. יחד עם זאת, לא כל המוצרים בקטגוריות הללו זוכים להטבה, ועל מוצרים שנחשבים למותרות מוטל מע"מ. כך לדוגמא, לא מוטל מע"מ על מזון בסיסי, אך יש מע"מ על גלידות, על אלכוהול ושתייה קלה ועל אוכל לכלבים.
גם אצלנו ניתן לעודד באופן חיובי צריכה של מוצרים. יש משבר חשמל במדינה? למה לא להסיר את המע"מ מנורות חסכוניות בחשמל? יש משבר מים במדינה? למה לא להסיר את המע"מ מחסכמים? מתפרסמות חדשות לבקרים סטטיסטיקות על כך שאזרחים השייכים לשני העשירונים התחתונים מוותרים על תרופות וטיפולים רפואיים. למה לא להסיר מע"מ מתרופות? אפילו הטלת המע"מ על ירקות ופירות היא פעולה חסרת היגיון כלכלי. ייקור הירקות והפירות תביא לצריכה מוגברת של מזון מעובד, במיוחד בקרב השכבות המוחלשות, ותביא לעלייה בהוצאות על בריאות.
אולם קוצר הראות של מקבלי ההחלטות בנושאי מיסוי והמאמץ לשמור על היעדר משוא פנים לכאורה פוגעים בנו. חוסר ההיגיון הכלכלי מאחורי "השוויון" הזה עולה לנו הרבה מאוד כסף. במסגרת התכנית הכלכלית הדו-שנתית ניתן היה להביא לשינוי אמיתי, ובמקום הזאת עיקרון השוויון יגרום להידרדרות נוספת בשירותי הממשלה לאזרחים, שתביא בתורה רק לעלייה נוספת בהוצאות הממשלה.
הכותבת היא מומחית במדיניות וכלכלת סביבה ומייסדת חברת Greeneye העוסקת בהערכת ההשלכות הפיננסיות של גורמים סביבתיים-חברתיים.


