עובדי חיפה כימיקלים יחזרו מחר לעבודה; הוויכוח עם כיל על תעריף האשלג - לבוררות
כפי שפורסם הבוקר ב"כלכליסט", שתי החברות, שנמצאות בימים האחרונים במגעים להעביר את העימות המתוקשר בנושא לידי בורר חיצוני, יעשו זאת בפני שופט עליון או נשיא בימ"ש מחוזי בדימוס. בחצי השנה הקרובה יעמוד מחיר האשלג על כ-300 דולר לטון
כפי שפורסם הבוקר (ג') ב"כלכליסט", כיל, שבבעלות החברה לישראל, וחברת חיפה כימיקלים, יעבירו את הסכסוך על מחיר האשלג לבוררות של שופט עליון או נשיא בימ"ש מחוזי בדימוס. כך סיכמו הצדדים הבוקר, במשותף עם יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני. עובדי חיפה כימיקלים, שהשביתו את קווי הייצור בשבועות האחרונים, יחזרו מחר לעבודה.
הצדדים הסכימו עוד, כי הבוררות תימשך עד חצי שנה, במהלכה יעמוד מחיר האשלג על כ-300 דולר לטון, לעומת 600 דולר שגבתה כיל עד עתה.
הבוקר התכנסה ועדת הכספים של הכנסת כדי לדון בבקשתה של חיפה כימיקלים להחזיר את הפיקוח על מחירי האשלג בשוק המקומי. לטענת החברה לישראל, בעלת הזיכיון לכריית אשלג בים המלח, פיקוח זה מנוגד לכללי השוק החופשי, וכל מטרתו היא לאפשר לבעלי חיפה כימיקלים ג'ולס טארמפ למקסם את רווחיו.
בשבועות האחרונים מתנהל מאבק עיקש בין שתי החברות - חיפה כימיקלים של טראמפ ובניהולו של נדב שחר, והחברה לישראל של משפחת עופר, בנוגע למחירי האשלג שרוכשת חיפה כימיקלים מחברת כיל. מחירו של הפוספט עומד כיום על 600 דולר לטונה.
בחיפה כימיקלים משביתים בשלושת השבועות האחרונים את קווי הייצור של החברה בטענה שאין כדאיות כלכלית בהמשך הייצור, כל עוד חומרי הגלם יקרים כל כך. בחיפה כימיקלים טוענים שהחזרת הפיקוח על האשלג בשוק הישראלי יסיר את האיום שמרחף כעת מעל המשך העסקתם של 800 עובדים.
ערב הדיון בוועדת הכספים אמרו אתמול בכירים בחיפה כימיקלים ל"כלכליסט", כי לא מן הנמנע שתושג פשרה שתשיב את העובדים לעבודה, תוך פנייה לבורר מוסכם על הצדדים, שופט עליון בדימוס, שידון בנוסחה לקביעת מחיר האשלג. החברה לישראל אמרה שהצעה זו הועלתה בפני חיפה כימיקלים כבר לפני עשרה ימים.
מי קובע את מחירי האשלג?
אשלג הוא משאב טבע נדיר יחסית, המצוי במספר מוגבל של אתרים בעולם. אחד מהם הוא חופי ים המלח. שבע חברות בעולם, הפועלות ב־12 מדינות בלבד, מפיקות כ־85% מכל מלאי האשלג העולמי - שנשלח ונצרך בלא פחות מ־160 מדינות. על רקע הריכוזיות של השוק, מחירי האשלג נקבעים באמצעות מנגנון בינלאומי שמכתיבים שני תאגידים עולמיים של יצרניות אשלג, האחד בקנדה והשני ברוסיה. שתי מדינות אלו אחראיות ל־80% מכלל תפוקת האשלג העולמית.
שערי חיפה כימיקלים סגורים צילום: דורון גולן
התאגידים מסכמים ביניהם על מחיר האשלג בכל רבעון או אחת לשנה, בהתאם לאזורים גיאוגרפיים שונים בעולם. במרבית המדינות, היצרנים המקומיים רוכשים את האשלג במחירי השוק הקבועים מראש, גם אם באותה מדינה פועלת אחת ממפיקות האשלג. יוצאת דופן בעניין זה היא רוסיה, שם מפקח הממשל על מחירי האשלג.
במקרה של ישראל, החברה לישראל חולשת על מרבצי האשלג שבים המלח. האשלג מופק בטכניקת אידוי, ומרביתו נשלח ליצוא. את מחירי האשלג קובעת כיל – יצרנית הדשנים של הקבוצה, על סמך המחיר העולמי שנקבע על ידי התאגידים בקנדה וברוסיה.
עם זאת, עד שנת 2006 היה מחיר האשלג שלא ליצוא, שהיה מיועד למכירה לתעשייה בתוך ישראל, נתון לפיקוח רגולטורי, ולא נקבע לפי מחירי שוק רגילים. פיקוח זה הוסר לפני שלוש שנים. בחיפה כימיקלים, צרכנית האשלג העיקרית בשוק המקומי שרוכשת 400 טונות מחומר זה בשנה, טוענים שקולם לא נשמע בעת הדיונים על הסרת הפיקוח.
כעת מבקשת חיפה כימיקלים להשיב את הפיקוח, מאחר שלטענתה כיל מפקיעה מחירים. גורמים בחברה מרחיבים וטוענים שכיל מתמודדת עם הירידה בביקוש העולמי באשלג בכך שהיא ממשיכה לכרות את המשאב ולאגור אותו לטווח ארוך - בכוונה למכור אותו בעתיד לחו"ל כשהביקוש יתעורר. לטענת אותם גורמים, תנאי מזג האוויר בים המלח מאפשרים לאגור את האשלג לפרק זמן ממושך, ומצדיקים את הכדאיות של אגירה במקום מכירה במחיר נמוך יותר בשוק המקומי.
בחיפה כימיקלים שבים וטוענים שפתיחה מחודשת של קווי הייצור במחירי האשלג הנוכחיים תסב לחברה הפסד חודשי של 20 מיליון דולר, ותגרום בהכרח לפיטורי עובדים. גם פנייה ליצרניות אשלג בחו"ל אינה אופציה עבורם, כיוון שגם הן יישרו קו עם המחירים הגבוהים הנהוגים בעולם.
בחברה לישראל ובכיל טוענים מנגד כי דבר לא השתנה מאז הסרת הפיקוח על האשלג ב־2006. השתיים גם מציינות שחיפה כימיקלים היא חברה רווחית, ואף טרחו לחשוף שלשום שזו סיימה את השנה שעברה עם רווחים של חצי מיליארד שקל. לטענת החברה לישראל, הקצנת המאבק באה בכלל על רקע השתלטותו של ג'ולס טראמפ האמריקאי על החברה לפני כתשעה חודשים, מידיו שותפו הוותיק אריה גנגר.
תגובת החברה לישראל: "אנו שמחים שחיפה כימיקלים נענתה בחיוב להצעת מפעלי ים המלח לבוררות משפטית, כפי שהוצע להם לפני כעשרה ימים. אנחנו מסכימים לבוררות זו".
