$
דעות

במת כלכליסט: בית סוהר או בית מלון?

יש להבחין בבעיות האמיתיות שבהפרטת בתי הסוהר ולא להסתחרר מהתמונות היפות של האסלה והשניצל

אפי מיכאלי 07:1629.03.09

לפני כמה ימים ניתן צו ביניים בעתירת המרכז האקדמי למשפט ולעסקים וגונדר (בדימוס) שלמה טויזר כנגד החוק המאפשר הפרטת בתי סוהר בישראל. צו הביניים ניתן לאחר תקופה ארוכה שבה המדינה, הכנסת והזכיין שזכה במכרז להפעלת בית הסוהר הפרטי הראשון עשו כל שביכולתם לדחות את מועד מתן הצו

בשורה של אמתלות. לאחר שנודע לבית המשפט כי בית הסוהר יהיה מוכן להפעלה במהלך אפריל הקרוב, הוא הוציא את צו הביניים, שמשמעותו הפסקת הפעולות להפעלתו של בית הסוהר הפרטי עד למתן החלטה אחרת בעניין.

 

בימים שקדמו להוצאת צו הביניים עשה הזכיין הפרטי מאמצים קדחתניים לדברור הישגו הקבלני המרשים בבניית בית הסוהר הפרטי הראשון בישראל. לאור הערכתו של הזכיין כי תשעת שופטי בית המשפט העליון יקבלו את העתירה בסופו של עניין, הקו התקשורתי שבו נוקט הזכיין הוא הצגת בית הסוהר שבנה כבית מלון של ממש. אגב, לפי השמועות, זה לא רחוק מהמציאות: הארנונה שמשולמת עבור בית הסוהר לעיריית באר שבע מחושבת על בסיס בתי הבראה ומלונאות.

 

במסגרת מאמצים אלו נערכת בימים אלה שורה של ביקורים מצולמים בבית הסוהר החדש. לא הייתי בביקור שכזה, אבל יש להניח שעיקרו עוסק בגודלם של החדרים, אורך המיטות, איכות האסלות ואיכות השניצל שיוגש בבית הסוהר. אלא שזה ממש לא הסיפור המסתתר מאחורי ההתנגדות להפרטה זו. מתנגדי הפרטת בתי הסוהר אינם מתנגדים לכך שהזכיין יטגן את השניצלים במטבח. הם גם לא מתנגדים שהוא יבנה, ישפץ, יגנן, ירפא, ינקה, יעדור, יסייד וכדומה. ההתנגדות העיקרית שלהם נוגעת להעברת היכולת של המדינה לעשות שימוש באלימות כלפי אזרחיה לגורם פרטי, שיפעיל עבורה את סמכותה.

 

מחשבות של סוהר, מחשבות של טבח

 

התשובה שנותנת המדינה לעניין העברת הסמכות לעשות שימוש באלימות - בדמותם של קבוצת פקחים מטעם שירות בתי הסוהר שישהו ב"סוויטה" במקום - בעייתית. נניח שבבית המלון המיוחד הזה תפרוץ קטטה אלימה בין השוהים. אל הקטטה מגיע עובד הזכיין הפרטי, ובפניו ניצבת דילמה: האם להתערב באלימות או שלא. מדובר בהחלטה בזמן אמת ששיקול הדעת לגביה ייעשה בתוך שברירי שנייה. אם התערב והיכה, המפקחים תושבי הסוויטה לא יוכלו לעשות דבר. הם רחוקים, ועד שיגיעו לאזור, הקטטה תשכך. אם לא יתערב ויטעה, והקטטה תתפתח, גם כאן אין כל יכולת לפקח באופן אמיתי על "איש השניצל". לכן, כל אמירה בדבר פיקוח על הסמכות לשימוש באלימות, תוך שיקול דעת שיש להפעילו בזמן אמת - היא פריכה עד מאוד.

 

ניתן לשאול מה ההבדל בין "איש השניצל" לסוהר שזה עתה סיים את קורס הסוהרים. גם לכך תשובה ברורה. הסוהר הטרי שוקל באותן שברירי שנייה דבר אחד בלבד: האם הפעלת הכוח משרתת את אינטרס הציבור שבשמו אני פועל. זהו תהליך קוגניטיבי־הכרתי, שלא ניתן לשלוט בו. הסוהר יודע כי המדינה עומדת מאחוריו, וחוקיה מגנים עליו כעובד ציבור וכאיש אכיפת החוק.

 

מה קורה במוחו של "איש השניצל" המקבל את תלוש השכר שלו מחברה פרטית? הוא חושב על זהות משתתפי הקטטה והאם אחד מהם עלול לסכן אותו או את בני משפחתו. הוא שוקל אם יש באפשרותו של אחד ממשתתפי הקטטה להעסיקו בעתיד, כשיפוטר מהחברה הפרטית. ואולי, חס וחלילה, הוא חושב אם יש סיכוי שאחד ממשתתפי הקטטה יעביר לכיסו שטרות ירקרקים כדי לסיים את החודש. הוא בעיקר לא חושב על מה שחושב הסוהר הטרי, שעם הניסיון וההנחיה הנכונה ייהפך, ברבות הימים, לעובד מדינה מסור.

 

לפיכך, כדי להבין את צו הביניים שניתן על ידי בג"ץ, יש להבחין בבעיות האמיתיות שבהפרטת בתי הסוהר, ההפרטה הקיצונית ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, ולא להסתחרר מהתמונות היפות של האסלה והשניצל.

 

הכותב שותף לצוות ייצוג העותרים בעתירה של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נגד הפרטתו המלאה של בית סוהר בישראל  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x