$
דעות

עבודה בעיניים: צרות של עשירים לשעבר

מובטלי ההייטק מתקשים להסתגל, ורשויות הרווחה מדווחות על עלייה במקרי האלימות במשפחה

רותי סיני 08:0318.03.09

הוא פיזיקאי שהועסק במפעל הייטק בחיפה; היא אשה ברוכת כישרון אמנותי שעסקה בעיצוב תכשיטים וציור. במשך שנים הספיקה משכורתו לפרנס את אשתו ושני בניהם. לפני כארבעה חודשים הוא פוטר ועולמה התהפך.

 

הוא אמנם הרגיע שימצא עבודה עוד לפני שיאזלו "דמי ההסתגלות" שלו. אבל במקום

שייצא ב־6:30 לעבודה, הוא קם ב־8:00 או ב־9:00, מסתובב בפיג'מה וביקש את חברתה כדי שלא ישעמם לו. "הוא התחיל להציק לי - 'למה את לא מסדרת את הבית לפני שאת מתחילה לצייר' ו'למה את לא מכבה את החשמל בסטודיו כשאת לא שם'", שחזרה האשה בשיחה עם העובדת הסוציאלית ביישוב שבו היא גרה בשרון, שאליה הגיעה אחרי שההצקות נהפכו למריבות, ובאחד הימים היא מצאה עצמה שרועה על הרצפה אחרי שבעלה דחף אותה בחוזקה.

 

"העובדים הסוציאליים נתקלים בתופעה שלא הכירו בעבר", מספר נחום איצקוביץ', מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים. "אנחנו פוגשים אנשים שהיו מבוססים מאוד, שנפלטו מהמגזר הפיננסי או מההייטק, ועכשיו הם לא יודעים להתאים את אורחות חייהם לצמצום מקורות הכנסתם". התופעה, שאותה מכנה איצקוביץ' "צרות העשירים של אתמול", עלתה לדיון בוועידה השנתית של איגוד העובדים הסוציאליים, שהתקיימה השבוע בבת ים.

 

המכה כואבת במיוחד לאלה שהתעשרו במהרה ואז פוטרו. "במקום לחסוך, הם קנו וילה ורכב ארבע־על־ארבע", אומר איצקוביץ'.

 

ההשפעות הנפשיות קשות אף הן. "הביטחון האישי של המשפחה מתערער, ופתאום המנהל הגדול או המדען המוכשר, שהיו לו תשובות לכל בעיה בעבודה, אינו יודע להתמודד עם המצב בבית", אומר איצקוביץ'. הדבר מוביל למתחים ומשברים בזוגיות. לדבריו, בשבועות האחרונים גדל מספר הפונים למרכזים לטיפול באלימות במשפחה. בשלב זה עדיין אין נתונים, הוא אומר, אבל החיישנים של מערכות הרווחה מזהים את התופעה.

 

חיים געש, ראש המועצה המקומית פרדס חנה־כרכור ויו"ר ועדת הרווחה במרכז השלטון המקומי, מספר שהתופעה החדשה באה לידי ביטוי גם בהתנהגות של ילדים ובני נוער. כבר בחודשי הקיץ שעבר הוקם במועצה שלו צוות של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ממערכת החינוך כדי להיערך למשבר. "בינתיים לא מדובר במספרים דרמטיים, אבל מגיע מידע על משפחות שנחשבות ל'חזקות' שהילדים שלהן אינם באים לבית הספר או שבאים לא מוכנים", הוא מספר. "הילדים הקטנים מתקשים להבין כשאבא או אמא אומרים שהם לא יכולים לקנות להם מותגים. על רקע זה נוצרים מתחים ואלימות". מערכת הרווחה, שגם כך מתקשה להתמודד עם עומס הפניות מהעשירונים התחתונים, אינה ערוכה לטפל במגמה. "'העשירים של אתמול' היא תופעה מורכבת שאני לא בטוח שאנחנו יודעים להתמודד איתה", מודה איצקוביץ'.

 

המערכת תיאלץ ללמוד, משום שלא נראה שהתופעה תיעלם. הנפגעים אינם רק עובדים שפוטרו, אלא גם כאלה, רבים אף יותר, שמשרותיהם צומצמו. אמיל סמעאן, מנהל מחלקת רווחה בפקיעין ויו"ר פורום מנהלי מחלקות הרווחה במגזר הערבי, מספר שבמפעלי ישכר של וורן באפט, למשל, ירד שכרם של עובדים בכירים מעשרת אלפים שקל בחודש ל־6,000 או ל־5,000 שקל בעקבות צמצום מספר המשמרות וביטול שעות נוספות. "איך אני, כשירותי רווחה, יכול להתמודד עם צמצום המשאבים שלהם?", הוא שואל.

 

צמצום ההכנסה הפתאומי פוגע בייחוד במשפחות שנטלו הלוואות, שהן רוב המגזר הערבי. "אפשר להפסיק לקנות מילקי ובשר, אבל אי אפשר להפסיק לשלם משכנתה", אומר סמעאן.

 

אולי, הוא מהרהר, עדיף להיות מלכתחילה עני. "יש אנשים שחיים מ־4,000 שקל ואוכלים בשר פעם בשבוע", הוא אומר. "אבל מי שהתרגל להרוויח עשרת אלפים שקל התחיל לאכול אחרת, להתלבש אחרת. אחד למד לחיות עם עוני, השני לא".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x