בלעדי: סעיף בחוק ההסדרים 2009 יאפשר לעורכי דין זרים לפעול בארץ

מתחת לאפה של לשכת עורכי הדין תועלה החודש לדיון בממשלה הצעה שתפתח את שערי מקצוע עריכת הדין בארץ בפני עורכי דין מחו"ל, ועלולה לפגוע בעורכי דין מקומיים. לפי ההצעה, הכלולה בחוק ההסדרים 2009, יוכלו עורכי דין זרים לעבוד בארץ בלי לעבור התמחות והסמכה של לשכת עורכי הדין הישראלית, אלא הם יידרשו לעמוד רק בפרק כללי האתיקה של בחינות הלשכה, ובו יוכלו להיבחן בעברית או באנגלית.

בדברי ההסבר להצעה נטען כי התיקון יגביר את התחרות בין עורכי דין ישראלים לזרים, ישפר את טיב השירות הניתן על ידי עורכי הדין המקומיים, ויהפוך את השוק הישראלי לאטרקטיבי יותר למשקיעים. לפי דברי ההסבר, בענף עריכת הדין המקומי קיימים חסמים מוסדיים וכלכליים המגבילים את התחרותיות בו באופן ניכר, ופתיחת השוק לתחרות זרה תיטיב עם הלקוחות ותגדיל את נפח הפעילות של הענף כולו.

אולם ל"כלכליסט" נודע כי לשכת עורכי הדין מתנגדת באופן נחרץ להכללת התיקון בחוק ההסדרים, שיעלה על שולחן הממשלה ככל הנראה ב־24 באוגוסט. על פי עמדת הלשכה, אין מקום לכלול את תיקון חוק לשכת עורכי הדין במסגרת חוק ההסדרים, שהוא הליך חקיקה חפוז שאינו מאפשר לדבריה דיון ראוי ומעמיק. תיקון חוק לשכת עורכי הדין אינו דחוף ואין לו נגיעה, אף לא בעקיפין, לתקציב 2009 או למדיניות הכלכלית לשנת 2009, מוסיפה הלשכה. היא הודיעה כי תפעל לפצל את התיקון מחוק ההסדרים ולהעבירו למסלול החקיקה הרגיל, ולא - תשקול את האמצעים החוקיים העומדים לרשותה נגד המהלך.

חוק לשכת עורכי הדין במתכונתו הנוכחית אוסר על עורך דין זר שלא עבר תקופת התמחות בארץ ולא עמד בבחינות הלשכה לעסוק בישראל בעריכת דין, למעט סניגור חוץ שניתן למנותו במקרים מיוחדים. המקרים החריגים המוגדרים בחוק מכוונים לפושעים נאצים, הרשאים למנות לעצמם, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין ישראלי. המקרה המוכר ביותר היה זה של סניגורו של אדולף אייכמן, ד"ר רוברט סרווציוס (ששימש גם סניגור במשפטי נירנברג לאחר מלחמת העולם השנייה).

חוק לשכת עורכי הדין במתכונתו הנוכחית אוסר על עורך דין זר שלא עבר תקופת התמחות בארץ ולא עמד בבחינות הלשכה לעסוק בישראל בעריכת די. אילוסטרציה צילום: אלכס קולומויסקי

גם לפי הצעת החוק החדשה, עדיין יחולו מגבלות על הפעולות שיוכל לבצע בארץ עורך דין זר. הוא יוכל לייצג לקוחות בהליכי בוררות, לייצגם במשא ומתן ולערוך חוזים והסכמים משפטיים - כל עוד חל על המסמך דין המדינה שבה הוסמך עורך הדין. יש להדגיש כי על מסמכים משפטיים רבים הנחתמים בענף המסחרי בארץ חלים דינים של מדינות אחרות, דוגמת אלה של מדינות ניו יורק או דלאוור בארצות הברית.

עוד שינוי מהותי שעולה מההצעה הוא שעורכי דין ישראלים יוכלו לשתף בהכנסותיהם עורכי דין מחו"ל, וזאת "על מנת לאפשר שיתוף פעולה עסקי ולתת מענה לחברות זרות אשר מעוניינות להיעזר בשירותיהם המשפטיים של עורכי דינם", כדברי ההסבר להצעה.

"הצעה לא הגיונית באופן קיצוני"

"מדובר בנושא טעון מאוד, שהמשרדים הגדולים מנסים לחסום זה זמן רב", אמר שלא לייחוס עורך דין ישראלי ממוצא בריטי, שהוא בעל הסמכה בשתי המדינות. לדברי עורכי דין ישראלים־בריטים שהשתתפו באירוע בשגרירות בריטניה בארץ בינואר השנה, אמר אז ראש עיריית הסיטי של לונדון, דיוויד לואיס, כי השוק הישראלי חייב להיפתח לעורכי דין זרים וכי המצב הקיים הוא חסם שוק משמעותי.

אבל עורכי דין ישראלים רבים מוטרדים מהתיקון המוצע. "ככלל, שיתוף פעולה בין זרים לישראלים הוא רעיון מבורך ואני בוודאי לא רואה פסול בקבלת חוות דעת משפטית על הדין הזר ממי שהוסמך לכך", אומר עו"ד אריאל זליכוב, שותף במשרד עו"ד גורניצקי, "אבל הבעיה בהצעה היא ההוראה המרכזית שלה - שעניינה ניהול משא ומתן עסקי ועריכת מסמכים. בכל עסקה שבה עורך דין מייצג לקוח, אפילו לקוח זר, מול גורם ישראלי, יש לדין הישראלי משקל מכריע. עורך דין זר שאינו מכיר את הכלים המשפטיים הישראליים ואת הוראות הדין המקומי עלול לתת ללקוחו, בחסות המחוקק, שירות דוב. כל הוראות הרגולציה, לרבות השלכות מיסוי, הן בעלות משמעות קריטית לעסקה".

"יש קושי פרקטי בולט בהצעה", מוסיף עו"ד עודד ערן, שותף בכיר במשרד עורכי הדין גולדפרב. "בעולם המשפט הבינלאומי יש מעט מאוד מסמכים שחל עליהם דין אחד. לרוב מדובר בהסכמים מורכבים ובמספר מערכות של דינים, ועורך דין שיכול לטפל רק על פי דין אחד הוא מוגבל". במשרד גולדפרב כשליש מעורכי הדין מוסמכים מטעם לשכות עורכי דין שונות בארצות הברית, נוסף על הסמכתם בישראל.

גד נשיץ, ממשרד נשיץ ברנדס, חריף עוד יותר בהתנגדותו: "זוהי הצעה לא הגיונית באופן קיצוני, וצריך להתנגד לה. השוק יהיה מוצף בעורכי דין זרים שגם אין להם ניסיון בחו"ל, וגם לא מכירים את הדין הישראלי. הצעד יפתח לרווחה את השוק הישראלי לסטודנטים שקיבלו תעודה בחו"ל במדינות שאינן דורשות התמחות, והם גם לא יעברו התמחות כאן בארץ. זה לא בא בחשבון".

אחד החששות בענף הוא ששיתופי הפעולה המתוארים בהצעה יפגעו במשרדי עורכי הדין הבינוניים, בעקבות שיתוף פעולה של המשרדים הגדולים עם ענקים מחו"ל.

"יקרה כאן בדיוק מה שקרה בתחום ראיית החשבון: תהיה רביעייה או חמישייה מובילה, וכל השאר יישארו בצד", מזהיר עו"ד עופר גלוזמן, שותף בכיר במשרד גלוזמן, שם־טוב, חוברס ברויד ושות'. "הרעיון העומד מאחורי הסעיף העוסק בחלוקת הכנסות הוא להעביר לענקים עולמיים, דוגמת White & Case, את הפעילות הכלכלית בארץ, מה שיקטין מאוד את ההכנסות למשרדי עורכי דין ישראליים. המשרדים העולמיים ישתפו פעולה עם עשרת המשרדים הגדולים בארץ, או יקנו משרד מהעשירייה השנייה".

גם עו"ד נשיץ סבור כי "הרעיון ללא ספק עלול לפגוע הן במשרדים, הן במערכת המשפטית כולה", ואילו לדעתו של עו"ד זליכוב: "תהיה כאן פגיעה במשרדים הקטנים והבינוניים, אבל כרגע אני לא רואה בחוק הזה אפשרות לשיתוף פעולה, למיזוג בין משרד ניו יורקי למשרד ישראלי. מקסימום תביא ההצעה לקיצורי דרך של העולים החדשים".

אבל עורכי דין אחרים אופטימיים הרבה יותר. "יכול להיות שזה יפגע בעבודה", אמר ל"כלכליסט" ברי לבנפלד, שותף במשרד עורכי הדין יגאל ארנון, "אבל אני חסיד גדול של תחרות חופשית. הכללים בארץ בעניין זה הם אנומליה יחסית לעולם המתוקן, ואני אשמח שיהיו לי כאן מתחרים מחו"ל".

"מספר גדול של חברות זרות יהיו מעוניינות להביא את עורכי הדין שלהן לעסקאות בארץ", מוסיף לבנפלד, "אבל עדיין יהיה צורך במומחה בחוק ישראלי, שיוכל לעזור לחברה להמיר את המסמכים". לדבריו, במקרים מסוימים ההצעה אפילו תקל על המשרדים המקומיים, שכן כרגע היעזרות במומחים משפטיים זרים כרוכה בביורוקרטיה רבה ומוגבלת מאוד על ידי לשכת עורכי הדין. "לדוגמה", הוא מספר, "הצלחנו לאחרונה ביגאל ארנון להשיג אישורים ממשרד הפנים להעסיק עורך דין אמריקאי ממוצא יפני, שהוא מומחה לדין אמריקאי ולחוזים בינלאומיים בתחום הטכנולוגיה, בייחוד בשוק של מזרח אסיה. אבל לשכת עורכי הדין נתנה את אישורה רק במגבלות רבות. בין היתר, היא קבעה ששמו של עורך הדין הזר לא יכול להופיע על מכתב רשמי של החברה, הוא לא יכול לרשום 'עורך דין' בכרטיס הביקור שלו ולא יכול לייצג לקוחות ישראלים".

לבנפלד עצמו הוא בוגר אוניבריסטת הרווארד בארצות הברית, שהוציא רשיון לעריכת דין ישראלי ב־1985.

באיטליה זה עבד

"זה דבר מצוין", מסכים גם עו"ד אמנון אפשטיין ממשרד ERM, בעל רישיון לעריכת דין הן בישראל והן בבריטניה. "ישראל צריכה להיות דומה לכל מדינה מתוקנת, שלא שמה חסמים. כניסת משרדים טובים תעלה את הרמה ולקוחות גדולים ירגישו יותר בנוח עם עורכי הדין שלהם ולא עם הישראלים". אפשטיין מביא כדוגמה את שוק עריכת הדין האיטלקי, שהסיר חסם דומה בעבר ושלאחר תקופת הסתגלות חדרו אליו משרדים גדולים מבריטניה ומארצות הברית = אף שהיה רווי.

לשכת עורכי הדין הודיעה שהיא מגבשת בימים אלה עמדה מפורטת וממצה בעניין, כתגובה לפניית משרד המשפטים אליה בנושא. עמדתה תועבר למשרד המשפטים ולגורמי החקיקה הרלבנטיים מיד לאחר אישורה במוסדות הלשכה.