• תפריט
בארץ

ניר זיכלינסקי: האיש מאחורי האנציקלופדיה לאחריות חברתית

ניר זיכלינסקי, המשנה למנכ"ל אריסון השקעות שכתב את האנציקלופדיה לאחריות חברתית, עדיין לא מרוצה. בראיון לכלכליסט הוא מסביר איך זה שהעסקים תופסים את מקום הממשלה ולמה עוד אין תשואות על ההשקעה

יעל שטיין 07:1314.05.08
"מצב הדיווחים החברתיים־סביבתיים בישראל לא מדהים, וזה כאב הלב הפרטי שלי", אומר ניר זיכלינסקי, משנה למנכ"ל ומנהל פיתוח עסקי באריסון השקעות, "ככל שיהיו יותר דו"חות כך יהיו יותר שקיפות ומודעות".

 

לפני כמה חודשים השיק זיכלינסקי את "האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים

ודיווח חברתי" - שלושה כרכים עבי כרס על כל נושא שקשור באחריות חברתית־סביבתית, כמו גם דוגמאות מהארץ ומהעולם, ראיונות עם בכירים כגון שרי אריסון, פרופ' אסא כשר ורעיה שטראוס, וכן הסברים מקיפים על הטמעת התחום בחברות עסקיות.

 

"אמרו לי 'למה אתה מוציא את כל הידע שלך החוצה?', אבל זה העצים אותי ואת הסביבה", הוא מספר. ובניגוד לכל ספר מקצועי אחר, בפתיח של האנציקלופדיה כתוב שמותר להעתיק חלקים ממנה באופן חופשי.

 

תמצית נושא האחריות החברתית מבחינתו של זיכלינסקי היא איזון בין שלושה ממדים - חברתי, כלכלי וסביבתי. החברתי כולל זכויות אדם, בטיחות בעבודה, אתיקה, תרומה לקהילה והתנהלות שיווקית, וזהו הממד הכי גדול, לדבריו. הממד הסביבתי כולל זיהום אוויר, ים וקרקע, מדיניות סביבתית ומוצרים ירוקים, והכלכלי - ההשפעות הכלכליות שיש לפירמה על הסביבה.

 

זיכלינסקי גדל בפתח תקווה והיה רב סרן במודיעין. אחרי הצבא הוא למד ראיית חשבון במכללה למינהל, והמשיך לתואר שני באוניברסיטת בן־גוריון. כדי לממן את עצמו עבד בתקופה זו כנהג אוטובוס באגד, כמפנה זבל, כשוטף חדרי מדרגות וכפוטוגרמטר - משרטט מפות. במהלך הלימודים גם הכיר את אשתו, שלי. לזוג תאומים, בן ובת בני 12, וילד בן שמונה.

 

אחרי הלימודים עבד זיכלינסקי במשך שמונה שנים במשרד רו"ח סומך־חייקין, ואז עבר לזיו האפט BDO, שם היה במשך עשר שנים שותף בכיר, ראש המחלקה המקצועית ומנהל פיתוח עסקי. אז גם החלה הקריירה המקבילה שלו - בתחום האחריות החברתית בעסקים.

 

מה גרם לך להתחבר לתחום?

 

"גדלתי בבית שעיקרון הנתינה לזולת וההתנדבות היה מאוד חזק בו, וזה הבסיס של הזיקה שלי. במסגרת התפקיד שלי בזיו האפט ראיינתי מועמדים לחברה. אחת מהם, שירלי שקד, שעבדה קודם ברשות ני"ע, הציבה לי תנאי - לעסוק בתחום האחריות החברתית והתרומה לקהילה. שאלתי אותה אם היא בכלל יודעת מה זה, והיא אמרה שלא, אבל שהיא שמעה על מעלה ומתן שעוסקים בזה והנושא משך אותה. כך התחלנו לבנות מחלקה. מסביב לא ממש פרגנו לנו, אבל הסכימו שזו תהיה השריטה שלי, כי לכל אחד יש איזו שריטה".

 

זיכלינסקי בעצם החדיר לישראל את כל נושא הדיווח החברתי והפך את זיו האפט לחלוץ בנושא הזה. הדו"ח הראשון בארץ היה של שטראוס, ומי שניהלה את הנושא בחברה היתה רעיה שטראוס. "לימדתי את שאר המשרדים את הנושא כדי שיתחרו בנו", הוא אומר.

 

עד היום הוגשו חמישה דו"חות חברתיים־סביבתיים, למשל זה של בנק לאומי, ועוד ארבעה חלקיים - אגד פרסמה רק דו"ח סביבתי וכך גם חברת החשמל ורשות שדות התעופה. רפאל פרסמה רק דו"ח חברתי. הכנת דו"ח רציני, לדבריו, נמשכת שישה עד תשעה חודשים.

 

לפני כשנתיים החל לעבוד באריסון השקעות. "כולם אמרו לי 'בגיל 40 בטוח תעבור לעסקים'. אבל אחרי יום ההולדת לא קיבלתי שום הצעות, והתחלתי לדאוג", הוא צוחק. "במקביל עבדתי על האנציקלופדיה, ורציתי לראיין בשבילה את שרי אריסון". באנציקלופדיה משתתפים כמה וכמה מבכירי המשק ומומחים בתחום כגון טליה אהרוני, מנכ"ל מעלה, אורי שנער, מנכ"ל קשת לשעבר, ורני רהב.

 

"ניסיתי הרבה מאוד זמן לקבוע את הראיון עם אריסון, עד שבדרך המקרה, דרך חברה, הגעתי אליה וערכנו כמה פגישות. זה היה ב־2005. ההיכרות בינינו הביאה אותה להציע לי את התפקיד שבו אני נמצא היום. העבודה מאפשרת לי לשלב את כל מה שרציתי בעצם - עסקים ואחריות חברתית".

 

עוד אין פה קיימות  

נושא האחריות החברתית מתפתח בקצב מהיר בשנים האחרונות. אירופה היא המתקדמת ביותר, ומדינות כמו ישראל וארצות הברית עושות צעדים קדימה, אך עדיין יש להן דרך ארוכה. האבולוציה שמגדיר זיכלינסקי היא - מתן בסתר, אחר כך קשרי קהילה, אחריות חברתית ובמקומות המתקדמים יותר מדובר כבר על קיימות.

 

ואיפה אתה ממקם את ישראל?

 

"אנחנו אי שם באחריות חברתית, אף על פי שיש עוד כאלה שנמצאים בשלבים מוקדמים יותר. אנחנו בטוח עדיין לא בקיימות לטווח ארוך".

 

לדעתו, בין החברות המובילות בתחום האחריות חברתית־סביבתית בארץ אפשר למצוא את אינטל, שבה, על פי האנציקלופדיה, המחויבות לאיכות הסביבה מוטמעת בכל דרגי הארגון, כבר משלב תכנון המוצר; נשר מפעלי מלט, שמרכזת מאמצים לצמצום פליטת האבק לאטמוספרה בפעילותה לכל אורכה של שרשרת הייצור; ומוטורולה, שמנהיגה את תוכנית "פיתוח ירוק", שבה נבחנות בקפידה רבה ההשלכות הסביבתיות של מוצר לאורך כל חייו. גם בנק הפועלים, כמובן, שייך לרשימה זו.

 

מה דעתך על תופעת ה"גרין ווש" - חברות שמתעסקות יותר בלשווק את עצמן כידידותיות לסביבה ולחברה, מאשר באמת להיות כאלה?

 

"אי אפשר לעבוד על הציבור לאורך זמן. כמה זמן אפשר לצבוע אוטובוס בירוק ולהגיד אנחנו ירוקים? אם לא משלבים מדיניות חברתית ועסקית, זה נחמד ותו לא. אבל האחריות החברתית צריכה להיות חלק מהאסטרטגיה, מהתפיסה הארגונית. רק כך אפשר לפעול לאורך זמן".

 

מה יהיה הדור הבא בנושא הזה בארץ?

 

"פיתוח כלכלי־קהילתי־סביבתי. חברה לוקחת שכונה ומנהלת אותה מההתחלה ועד הסוף - דואגת לתעסוקה, חינוך וכו'".

 

אתה לא חושב שיש עם זה בעיה, שחברה עסקית משתלטת על תחומים שאמורים להיות באחריות המדינה, כמו חינוך? שתכנים יועברו דרך פילטר של מותג מסוים?

 

"תסתכלי על הדוגמאות שיש לזה בארץ אפילו - אינטל בקריית גת, מוטורולה בערד. אורמת, למשל, אימצה כבר לפני שנים בית ספר ביבנה שצמוד לחברה, וטיפחה אותו מאוד. היום עובדים במפעל אנשים מבית הספר, ושיתוף הפעולה פורה לכולם. אני לא רואה עם זה בעיה.

 

בנק צ''ייס בארה"ב, לדוגמה, נכנס להארלם בניו יורק. כולם הזהירו אותם שיגנבו להם את הכסף, אבל הבנק התעקש והעסיק עובדים מהאזור, עשה שם חינוך פיננסי ועזר לעניים בניהול כספים. הוא דואג גם לאיכות הסביבה באזור".

 

ואיך אתה מגדיר את הקו הדק שבין מחויבות הממשלה לחינוך, לאיכות סביבה וכו' לבין מחויבות החברות העסקיות?

 

"תהליך העבודה העיקרי צריך להיות בין הממשלה למגזר השלישי, והעסקים צריכים לעבוד איתם בסימביוזה - להעניק למגזר השלישי את התובנות העסקיות. אבל לממשלה אין תקציבים רב־שנתיים בתחומים האלה בגלל פוליטיקות, ואין תכנון, ולכן היא נותנת לעסקים יותר ויותר מקום, לטוב ולרע. באנגליה, למשל, יש שר לאחריות חברתית. פה יש את נציב הדורות הבאים, אבל אין למוסד הזה שום גיבוי. העסקים נכנסים ממקום של הבנה שהם ירוויחו מזה, והם כן מסתכלים לטווח ארוך".

 

עניין של מודעות

 

אתה מקדם גם חקיקה ותקציבים בתחום?

 

"בוודאי. אני עובד מול פוליטיקאים ומנסה לקדם את הנושאים האלה. כשסילבן שלום היה שר האוצר, למשל, קידמתי מולו, עם טלי אהרוני ממעלה, את נושא הדיווח של חברות על תרומות, שהפך לתקנה. בצנרת יש גם הנחיות רשות ני"ע בעניין קודים אתיים וממשל תאגידי. כמו כן ישנה הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים של פרופ' אסא כשר וד"ר עלי בוקשפן. מדינות שונות כגון אנגליה, צרפת, הולנד ואוסטרליה כבר דורשות מחברות דיווח על פעילותן בתחום האחריות החברתית. בארה"ב אין דרישה כזו, אבל שם החברות כבר מבינות בעצמן שכדאי להן לעשות זאת בגלל האפקט השיווקי שיש לנושא".

 

עד כמה ההשקעה בנושאים חברתיים־סביבתיים משתלמת לעסקים בישראל כרגע?

 

"התשואה על השקעות הקשורות באחריות חברתית הן לטווח ארוך. כיום קשה להגיד שיש בישראל תשואה עודפת על מדד מעלה (המייצג את 20 החברות הראשונות בדירוג מעלה, העומדות בתנאי הסף של מדד ת"א־100 - י.ש) - אולי בעוד שלוש שנים נהיה שם. זה עניין של מודעות. האנליסטים צריכים להבין טוב יותר את הדו"חות החברתיים, וגם העיתונאים, שרובם עוד לא מבינים את התחום. צריך פרק זמן שכולם ילמדו את הנושא".

 

זיכלינסקי יושב בדירקטוריון של כל החברות־בנות של אריסון השקעות, ובהן בנק הפועלים, שעליו הוא לא מוכן להרחיב בינתיים. הוא רק אומר שקבוצת אריסון יוצאת לדרך חדשה בכל הנוגע לאחריות חברתית, אולם בינתיים מקפידים בקבוצה לא להתראיין ספציפית על הנושא.

 

ואיך מתגברים על המתח שבין האינטרסים הכלכליים לחברתיים? למשל, כשרוצים לפטר הרבה עובדים, או כשמחליטים (כמו שרי אריסון) לא לזרוק אנשים מהבית עקב אי־תשלום משכנתה - זה הרי מאוד לא כלכלי.

 

זיכלינסקי בוחר דוגמה מחו"ל, אבל עם מספרים שמצלצלים מוכר. "השאלה היא איך עושים זה. ניקח את דנונה, למשל, שנאלצה לפטר 952 עובדים (לפני כארבע שנים בצרפת - י.ש). הם מצאו תפקיד אחר בחברה לכ־500 מהמפוטרים. את השאר הם ליוו במשך שנתיים, דאגו להכשיר אותם למקצועות אחרים, נתנו להם משכורת וליוו אותם עד שהם התמקמו בארגונים אחרים".

 

מלבד המגזר העסקי זיכלינסקי גם פעיל מאוד בתחום האקדמי. הוא מרצה לראיית חשבון ואחריות חברתית באוניבסיטאות ובמכללות שונות, ויש לו בית ספר להדרכות לקראת בחינת מועצת רואי החשבון.

 

בשנים האחרונות הוביל זיכלינסקי את קביעת תקן איזו העולמי לאחריות חברתית־סביבתית. בארץ זהו תקן איזו 10,000 - "הנחיות לאחריות חברתית של ארגונים", שהושק בפברואר 2007 ופותח בשיתוף מכון התקנים. התקן מיועד לעודד ארגונים שונים לקבל על עצמם מחויבות לנושא האחריות החברתית ולהוות מסגרת משותפת להנחיות, עקרונות ושיטות הערכה בנושאים אלה.

 

"התקן כולל את נושאי איכות הסביבה, בטיחות עבודה, ניהול ספקים ונושאים נוספים של אחריות חברתית. יהיו גם קורסים בנושא מכון התקנים. מדובר פה יותר בתפיסות ובהנחיות ופחות בחוקים נוקשים של איך עושים את זה. מדינות מתפתחות כבר מחכות לתקן הזה כי הוא יהיה כלי שיסייע להן למנוע ניצול של העובדים שלהן על ידי חברות בינלאומיות שפועלות אצלן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x