• תפריט
בצל ספטמבר

איך תשפיע הכרזת המדינה הפלסטינית על המשק הישראלי

התעשיינים בישראל לא מפחדים מהכרזה חד־צדדית על מדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב. כמעט כולם בטוחים שקשרי הכלכלה בין ישראל לרשות הפלסטינית איתנים ובכל מקרה, שום דבר לא יפגע בישראל. רק בענף התיירות מודים שגם אם ההכרזה תעבור בשקט יחסי, בטווח הקרוב לא יהיה קל

כתבי כלכליסט 07:0023.06.11

"אם ההחלטה הפלסטינית תמומש באופן חד־צדדי, אין שום חשש לצד הכלכלי מאחר שהיחסים העסקיים ימשיכו לפעול באין מפריע", כך אומר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. "מובן שהדבר מותנה בכך שלא יהיו החלטות ממשלה או רשויות מוסמכות בתחום זה, דוגמת סנקציות כלכליות הדדיות".

לדברי לין, בעבר היו יוזמות פרטיות של חברות עסקיות באירופה ושל ארגוני עובדים להחרמת ישראל, אך לא ברמה המשפיעה של יחסי הסחר של ישראל. "אם יש השפעה כלשהי, היא שולית ביותר", אומר לין.

שרגא ברוש. לא צופה שינוי שרגא ברוש. לא צופה שינוי צילום: שאול גולן

 

גם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש אינו צופה כל שינוי במערכת היחסים הכלכלית עם הרשות הפלסטינית. "מערכת היחסים הכלכלית בינינו לבין הרשות תמשיך להתנהל תחת מעטפת המכס המשותפת (הסכם פריז - ט"ל) כפי שהתנהלה עד כה", הוא אומר. "אנחנו רוצים להאמין שלפלסטינים אין אינטרס לבצע פעולות חד־צדדיות שיפגעו בראש ובראשונה בפלסטינים עצמם ובכלכלתם".

 

לדברי ברוש, התאחדות התעשיינים מבצעת הערכות מצב על בסיס יומי. "נכון להיום, הערכת נזק הסיכונים היא מוגבלת", הוא אומר. "אין ספק שהמצב הגיאו־פוליטי שבו אנו חיים אינו אופטימלי, אולם התעשייה הישראלית ממשיכה להוכיח כי הכלכלה יכולה להתעלות מעל הפוליטיקה".

 

לין מציין כי "בעקבות מלחמת לבנון השנייה גובשו הסדרי פיצוי יעילים המתאימים לכל העסקים במגזר העסקי, דבר שהביא לכך שהפגיעה שנגרמה לא זעזעה את הכלכלה".

 

לדברי ברוש, "מלחמת לבנון השנייה היא דוגמה מצוינת ליכולת ההתאוששות של התעשייה הישראלית. הדבר מתבטא בפעילויות שנעשו כדי למזער נזקים תוך כדי המלחמה - שיתוף פעולה של המעסיקים וההסתדרות עם הממשלה כדי להחזיר את המשק לפעילות מיטבית".

טל ליטמן

 

גז: 10% מהכנסות פז מגיעות מהרשות

 

שוק האנרגיה הפלסטיני נשען רובו ככולו על המשק הישראלי. פרט למים, ישראל מספקת לפלסטינים חשמל ודלקים, כמו גם גישה דרך כבישי ישראל למעבר סחורות. את החשמל לרשות מספקת חברת החשמל הפלסטינית במזרח ירושלים, הנשענת על מקור החשמל הישראלי ומפוקחת על ידי רשות החשמל הישראלית. מכוח ההסכמים בין הרשות לישראל, חברת החשמל מעבירה לעזה, ליו"ש ולמזרח ירושלים כ־4 מיליארד קוט"ש חשמל.

 

בשלוש השנים האחרונות עלתה אפשרות שחברת החשמל תבנה לפלסטינים ארבע תחנות כוח מוזנות בגז, שיגיע ממאגר גזה־מאררין שמול חופי עזה. הכרזה חד־צדדית לא רק תמוטט את היוזמה, אלא גם תשאיר את התלות בחשמל בידי ישראל.

 

"הפלסטינים נשענים עלינו ואין להם מקור עצמי של חשמל. גם הם מבינים שהכרזה חד־צדדית על מדינה עלולה לגרור עימותים בין הצדדים. אני לא רואה את הרשות הפלסטינית מתפקדת בלי סיוע כספי או אנרגיה", מסביר אלוף (מיל') אורן שחור, שכיהן בעבר כמתאם פעולות צה"ל בשטחים ויו"ר חברת קצא"א, וכיום מכהן כיו"ר לשכת המסחר הבינלאומית בישראל. לדבריו, בין הצדדים מתקיים סחר בהיקף של 16 מיליארד שקל בשנה, שהפלסטינים יתקשו לוותר עליו.

 

תחום נוסף של אנרגיה הוא מסחר הדלקים בין ישראל לרשות. בסוף דצמבר האחרון חידשה חברת פז את חוזה אספקת הדלקים לרשות הפלסטינית ל־24 חודשים. ההסכם המקורי בין הצדדים נחתם בספטמבר 2006 ונכנס לתוקף בינואר 2007 לתקופה של שלוש שנים. מתחילת החוזה הסתכמו רווחי פז ממכירות אלה - המורכבות מבנזין, סולר וגפ"מ (גז פחממני מעובה) - בכ־5 מיליארד שקל. בפז העריכו בעבר שהיקף ההתקשרות מהווה 10% מהכנסות החברה.

 

הסדרי התשלום בין הצדדים אפשרו לחברת האנרגיה לגבות את התשלום המגיע לה מכספי המסים שמוחזקים בידי ישראל ומיועדים לרשות. האם הרשות הפלסטינית תנטוש את פז? גורמים במשק האנרגיה מעריכים שאם הפלסטינים היו משיגים חוזה טוב יותר הם כבר היו עושים את זה. מכיוון שלא הצליחו, בהכרזה חד־צדדית הם עלולים להישאר ללא דלקים. בפז סירבו להגיב.

 

ליאור גוטמן

 

תיירות: "אי־השקט באזור כבר קיים ומצטבר"

 

עמי פדרמן עמי פדרמן צילום: אריאל בשור
בענף התיירות מכירים היטב את ההשפעות המיידיות של משברים ביטחוניים - בעיקר על התיירות הנכנסת - ובכל זאת מנסים לשמור על אופטימיות זהירה. "התחום שלנו רגיש מאוד לאי־יציבות, כך שתמיד קיים חשש", אומר נשיא התאחדות המלונות עמי פדרמן, בהתייחסו למהלך המתוכנן של הכרזה על מדינה פלסטינית בספטמבר.

 

"עצם ההכרזה פחות בעייתית, אבל אם ייווצר אי־שקט, בוודאי שזה ישפיע לרעה ומהר. אם זה יעבור בשקט, לא תהיה השפעה דרסטית מיידית. עם זאת, אי־השקט באזור כבר קיים ומצטבר, הוא החל עם המהומות במצרים וכעת בסוריה. המצב כאן עדין בכל מקרה".

 

תיירות היא אחד הענפים שמושפעים מיידית מהידרדרות במצב הביטחוני: "הדוגמה הטובה ביותר היא האירועים שקרו במצרים", מסביר בכיר בענף התיירות, "חלק מהתיירים שמגיעים לארץ לא יודעים לעשות את ההבחנה ומבחינתם מצרים וישראל זו אותה חבילה".

 

העשור האחרון מבטא היטב את תהליך השיא והשפל שחווה ענף התיירות. לפי נתוני הלמ"ס, שנת 2000 החלה עם מספר שיא של כניסות תיירים (ששהו בארץ יותר מיממה) לישראל, שעמד על 2.4 מיליון איש, בעקבות פריחה כלכלית וביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני. אלא שבספטמבר פרצה האינתיפאדה השנייה והחל שפל בתיירות שנמשך כשלוש שנים.

 

ביולי 2006, שיא עונת הנסיעות, פרצה מלחמת לבנון השנייה ובעקבותיה נעצרה מגמת הגידול בתיירות. בהמשך שוב חלה התאוששות, עד לשיא במספר כניסות התיירים ב־2008 - 2.6 מיליון. אלא שהמשבר הכלכלי שהחל בסוף אותה שנה ומבצע עופרת יצוקה בתחילת 2009 טרפו שוב את הקלפים. ב־2010 חלה התאוששות והשנה הסתכמה עם 2.8 מיליון כניסות תיירים, כ־400 אלף יותר מעשר שנים קודם לכן.

 

גם דוד פתאל, בעלי רשת מלונות פתאל, אינו צופה שההכרזה תהווה בעיה: "החשש שלי הוא מהתפתחויות מאוחרות יותר כגון התפרעויות, שעלולות להביא למצב בעייתי שיפגע גם בתיירות".

יסמין גיל

 

מזון: "הפגיעה בכלכלת ישראל תהיה קטנה"

 

רוב חברות המזון הישראליות, בהן תנובה, אסם־נסטלה, שטראוס וקוקה־קולה (המחזיקה מפעל ברשות הפלסטינית) משווקות מוצרי מזון מתוצרתן מעבר לקו הירוק, בהיקף סחר של מאות מיליוני שקלים בשנה.

 

למרות ההכרזה הצפויה, בענף המזון לא מודאגים ולא מצפים לשינוי דרמטי: "לחלק מהמוצרים המיוצרים בישראל, כמו מוצרי חלב טריים ומוצרי מזון קפואים, אין תחליף אמיתי ומיידי ביהודה ושומרון", אומר זאב קלימי, מנכ"ל גלידות נסטלה. "אני מעריך שלאחר תקופת ההכרזה על מדינה פלסטינית יימצאו הדרכים לענות מחדש על הביקושים ויימצא שיווי משקל חדש שלא יהיה שונה מהותית מנקודת המוצא".

 

בענף המזון לא צופים שינוי דרמטי בענף המזון לא צופים שינוי דרמטי צילום: יובל חן

 

גם גלעד זילברברג, יו"ר הוועדה למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים ובעלי יצרנית המזון מאיר בייגל, אומר כי התלות של הרשות הפלסטינית בשוק המזון הישראלי גדולה. "הצרכן הפלסטיני לא קונה מותגים ישראליים בגלל אהבת מרדכי אלא כי הוא מעריך את האיכות שלהם, וגם הכשרות המוסלמית דומה מאוד לדרישות הכשרות היהודית", הוא אומר.

 

"כמעט כל חברה ישראלית משווקת לרשות, למעט חברות יצרניות שעובדות מעבר לקו הירוק ומוחרמות על ידי הפלסטינים", אומר זילברברג. "אף אחד לא יודע ממש מה צפוי בספטמבר, אבל אם יהיה מצב של סגר או של מלחמה, לאזרחים הפלסטינים תהיה בעיה להתארגן עם מזון. ההשפעה של מצב כזה על הכלכלה הישראלית תהיה מהותית אך לא קריטית.

 

"אין ספק שזו יכולה להיות פגיעה בתעשייה הישראלית, גם אם מדובר באחוזים בודדים מהמכירות. מצד שני, הפגיעה בצרכן הפלסטיני תהיה יותר משמעותית. תעשיית המזון הפלסטינית אינה מפותחת, בלשון המעטה. אחוזי היצוא לרשות הפלסטינית הם אחוזים בודדים, ואצלם אחוזי הצריכה של מותגים ישראליים הם בעשרות אחוזים. לכן יש כאן עניין של אינטרסים דו־צדדיים".

 

אורנה יפת

 

רכב: "כמות השכרות הרכב לא תושפע"

 

הקמתה של מדינה פלסטינית אינה צפויה להשפיע כלל על ענף הרכב - כך מסבירים כל יבואני הרכב בישראל, ללא יוצא מן הכלל. לדברי היבואנים, ענף הרכב הפלסטיני אינו קשור כלל ליבואני הרכב בישראל, מכיוון שלרוב יצרני הרכב בעולם יש סוכנים פלסטינים עצמאיים.

 

עוד מדגישים יבואני הרכב כי הם אינם חשים כלל בשינוי מגמה מצד יצרני הרכב בעולם. "צריך להבין, מכונית אינה מוצר עממי אלא מוצר שעולה מאות אלפי שקלים", אומרים כמה מיבואני הרכב, "ברמות כאלה אין התעסקות בנושאים מדיניים".

 

בענף השכרת הרכב מדגישים שהקמת מדינה פלסטינית כמעט לא תשפיע על כמות ההשכרות.

 

לדברי דני שמעוני, מנכ"ל חברת הליסינג וההשכרה הרץ, "התיירים שיגיעו לפלסטין הם אותם התיירים שיגיעו למזרח ירושלים. בכל מקרה מדובר בתיירים המגיעים בקבוצות, כך שנושא השכרת הרכב אינו רלבנטי להם".

תומר הדר

 

בטל שלח
    לכל התגובות